ആദ്യത്തെ 200 വരികൾ.
,שני בתי אב, שווי מעלה בעיר ורונה המעתירה
.שבה מתרחש סיפורנו
איבה עתיקת יומין ,הייתה למרד חדש
ודם אחים נקי .זיהם ידיים נקיות
,צאצאיהם של שני השונאים בנפש ,זוג אוהבים, בלי כוכב
נטלו את חייהם. ואסונם המר .הביא לקצו ריב אבות
,דרך אהבתם הנידונה לכליה ,ושנאת אבות מתמשכת
,שרק מותם של ילדיהם הביא לסופה .יוצגו בשתי שעות של מחזה
בוורונה המעתירה
שני בתי אב שווי מעלה בוורונה המעתירה
שבה מתרחש סיפורנו
איבה עתיקת יומין הייתה למרד חדש
שבה דם נקי .זיהם ידיים נקיות
צאצאיהם של שני שונאים בנפש
זוג אוהבים בלי כוכב
נטלו את חייהם
:פולג'נציו קפולט אביה של יוליה
:גלוריה קפולט אמה של יוליה
:טד מונטגיו אביו של רומיאו
:קרוליין מונטגיו אמו של רומיאו
:סרן פרינס פקד במשטרה
:דייב פריס בנו של המושל
:מרקוציו ידידו של רומיאו
רומיאו ויוליה
אפילו כלב מבית קפולט !מרתיח את דמי
!צואת קבצנים !מלך שתן-
!לך הירקב
חבורת מונטגיו
.הריב הוא בין אדונינו .לבינינו, משרתיהם-
חבורת קפולט
,חתיכה, חתיכונת !צרה צרורונת
הנני, חתיכת בשר !ראויה לשמה
אברה - בית קפולט
.מקורביו של בן קפולט !מריבה-
.אתמוך בך 'מונטגיו-'
'קפולט'
'חטא'
.אנשוך אגודלי לעומתם !אם יתעלמו, אבוז להם
.לך! אני מאחוריך
?נשכת אגודלך כלפיי, אדוני !אכן, נשכתי, אדוני-
?נשכת אגודלך מולנו, אדוני
?החוק לצדינו, אם אומר כן !לא-
לא נשכתי אגודל לעומתכם !אך נשכתי אגודלי, אדוני
?מחרחר אתה ריב, אדוני !ריב, אדוני? לא, אדוני-
.אך אריב עמך, אדוני טוב כאדונך ?לא טוב ממנו-
!קרוב של אדוננו בא. אמור טוב ממנו !טוב ממנו-
!שקרן
!שילפו נשקכם
!חידלו, שוטים !אינכם יודעים מה אתם עושים
-בנווליו מונטגיו דודנו של רומיאו
חרב 9 מ"מ
!הניחו החרבות
'הוסיפו דלק למדורה'
טיבולט קפולט - נסיך החתולים דודנה של יוליה
!גברים מוגי לב ?את חרבי אשלוף מולם
,בנווליו, היישר מבטך
!וראה את מותך
.אני משכין שלום ,את חרבך השב לנדנה
.או היעזר בה להשכין שלום בין נצים ?שלום-
?שלום
,שונא אני את המילה
,כשם ששונא אני את השאול את כל חבורת מונטגיו
!ואותך !בום! בום-
!בום
!בוא
איבה עתיקת יומין ...הייתה למרד חדש
!תני לי חרב, חיש .אף צעד לא תצעד אל עבר אויבך-
,נתינים מרדניים !אויבי השלום
השליכו ארצה !את כלי הנשק הטמאים
.ולא, תישאו את עוונכם בעינויים מידיכם מכוסות הדם
!השליכו את כלי הנשק הטמאים
,שלוש קטטות בין אזרחים ,בשל להגכם, מונטגיו וקפולט
.שלוש פעמים הפרו את שלוות העיר
אם שוב תפרו את השלווה ,ברחובותינו
.בחייכם תשלמו על מחדלכם
?איה רומיאו? האם תדע .לשמחתי, לא נכח במריבה
ראיתי את בנך עם שחר .מטייל בחורשת השקמים
,לא פעם, בבוקר, נראה הוא שם .ודמעותיו מדשנות את אגלי הטל
,בני הנוגה חומק הביתה ,נס מהאור
.ומתבודד לו בקיתונו
,סוגר חלונותיו ,בל ייכנס אור יום בהיר
.ויוצר לו חשכה מלאכותית
,הוי! אהבה מחרחרת ריב
!הוי, שנאה מאהבה !דבר אשר נברא משום דבר
,קלילות כבדה ,דברי הבל רציניים
תוהו מהופך שבו .שולטות צורות מסודרות
.הלך רוחו הקודר מנבא רעה
.עצה טובה תשקיט הסערה
.אנא מכם, פנו לי דרך
,אפתח את סגור לבו .אם לא יגרשני מצידו
.גברתי, ניסע מכאן
.בוקר טוב, בן דוד ?היום עדיין כה צעיר-
.זה מכבר עלה השחר .אוי לי! ארוכות הן שעות העצב-
?האם אבי חלף כאן חיש מהר .אכן-
מה פשר העצב המאריך את .שעותיך? -חסר דבר מה שיקצרן
?אתה מאוהב .לא-
?אלא .מאוהב חסר אהובה-
,האהבה הענוגה למראה ?רודנית במעשה
,האהבה כקופידון סומא .בעיוורונה, משיגה את חפצה
?היכן נאכל
?אבוי, מי עורר פה מריבה .אל תאמר, זו אחת מני רבות
,השנאה שורה כאן .אך האהבה שורה בכול
,מדוע אהבה מחרחרת שנאה ?אשר נוצרה משום דבר
,קלילות כבדה ,דברי הבל רציני
תוהו מהופך שבו ,שולטות צורות מסודרות
...נוצת עופרת
?אינך צוחק .לא, בן דוד, לבכות רציתי-
?על שום מה, רעי
.על שום לבך הדואב .היה שלום, בן דוד-
,אלך איתך. אם תעזבני .תפגע בנפש ידידך
'דייב פאריס - רווק השנה'
,עונשו של מונטגיו מיותר .כעונשי
דומני כי לא יקשה על שני .זקנים כמונו לשמור על השלום
,שניכם נכבדים ומכובדים .האיבה ההדדית בעוכריכם
?ועתה, אדוני, מה תשיב על הצעתי .לא אוסיף דבר-
.בתי עודנה צעירה ,היא תפרח בעוד שנתיים
.או אז נערוך לה ערב כלולות .יש אמהות צעירות ממנה-
.והן עד מהרה תקמלנה
.הלילה אערוך נשף בביתי הדל
תחזה בנערות כניצני פריחה .המאירות את פני החשיכה
זקוף אוזן, פקח עין לרווחה !ותמצא את בחירת לבך. בוא
?באמת ובתמים, את מי אתה אוהב .באמת ובתמים, אשה-
.תיארתי לעצמי, אכן, קלעתי
.קליעה טובה. אהובתי יפה .קל לקלוע במטרה יפה-
הפעם, לא קלעת. חצו של .קופידון לא יפגע בה
היא לא נכנעת למבטים עורגים .וגם זהב-אלים לא יפתה אותה
?האם להינזר נדרה .כן, ונדר זה בזבוז הוא-
.הסכת ושמע. שכח בה להרהר .למדני איך לשכוח להרהר-
,קרא דרור לעיניך .התבונן בעלמות חן אחרות
?רומיאו, השתגעת .לא, אך כאותו משוגע, אני כפות-
,כלוא בבית האסורים, בלא מזון .מעונה. שלום לך, ידידי הטוב
'אין מספר, אין אקדח'
.קפולט העשיר עורך הלילה נשף . קהל מכובד-
,אדון פלסנטיו, רעייתו ושתי בנותיו .אלמנת ויטרויו, ואחייניתה רוזלין
בנשף בבית קפולט תסעד גם .רוזלין, שאותה אתה אוהב
,אם לא מבית מונטגיו אתה !הנך מוזמן לשתות כוס יין
,לך לך, ובלא משוא פנים .תשווה אותה לעלמות אחרות
ואני אראה לך פני עורב .ולא פני ברבור
,אבוא איתך, אך לא לראות אחרות .אלא את חמדת לבי
אחוזת קפולט
!יוליה
!יוליה! יוליה
!אומנת .איה בתי? קראי לה
!קראתי לה, לא פעם
!יוליה
!יוליה
.גברתי, הנה אני ?מה מבוקשך
.אומנת, הניחי לנו .שיחתנו חשאית
,לא! חזרי! נזכרתי .עלייך לשמוע שיחתנו
,אומנת, הרי יודעת את .בתי הגיעה לפרקה
.היפה מכל התינוקות שהנקתי .ילדתי אותך כשהייתי בגילך-
.ואת - עדיין בתולה :ובקצרה
.פאריס האמיץ מבקש את ידך .זה גבר, עלמתי-
.גבר בגברים .מושלם כפסל שעווה
.אין בוורונה פרח שישווה לו .כן, פרח מלבלב-
.הערב תראי אותו בנשף קראי בפניו ומצאי
,את עט היופי שצייר ,ספר אהבה יקר-ערך זה
,מאהב ללא אשה .ליפותו צריך כריכה
,כל אשר לו יהי גם לך .כך יעלה ערכך עת יהא שלך
יעלה! ערכן של נשים עולה .עם גברים
?האם תוכלי לאהוב את פאריס ,אם במבט אפשר להתאהב-
,אך מבטי לא יחדור כחץ .אם לדידך יהיה זה לרועץ
.גברתי, האורחים הגיעו !לכו-
.אנו בעקבותיך
!יוליה
לכי, ילדה. לילות מאושרים .ירדפו ימים מאושרים
חורשת השקמים
!נפקנית גנדרנית !מות, אביון
'מרקוציו'
-הזמנה לנשף מסכות ' 'מרקוציו וחבר מרעיו
.רומיאו, מחמדי, עליך לרקוד .לא, לא אני-
,סוליית נעלך כהקלה .לבי עופרת
אוהב אתה! שאל את כנפיו .של קופידון ורחף מעל ההמון
.תחת משא אהבתי אני שוקע .הלחץ רב על האהבה העדינה-
,האהבה עדינה? קשה מדי, גסה מדי .סוערת, ודוקרת כמו קוץ
,אם האהבה מקשה עליך .הקשה עליה חזרה
!תוקעת קוץ היא? תקע לה .ותגבר על האהבה
,כל אחד ואחד מכם .קומו על רגליכם
.לא, זהו מעשה נמהר ?מדוע-
.חלמתי חלום .גם אני-
?מה חלמת .שהחולמים משקרים-
.אך לעתים, חלומם אמת לאמיתה
.אם כך, המלכה מאב צצה בחלומך
היא מיילדת של פיות, וכל ,גודלה כשל קופסית גלולות
.המעטרת אצבעו של זקן העיר
צמד חלקיקים זעיר מושך מרכבה .מעל אפו של איש ישן
,מרכבתה: קליפת אגוז חלולה
,הרכב: יבחוש קטן .ולו מקטורן אפור
,וכך דוהרת היא, לילה לילה .במשעולי מוחם של אוהבים
...והם חולמים על
אהבה! על אצבעות עורך דין .החולם על שכרו
לעתים רוכבת היא על צווארו של חייל
והוא חולם .כי שיסף גרונו של צר
,והוא, מבוהל .נושא תפילה ונרדם
זו הזקנה המכוערת המתיישבת על בתולות השרועות פרקדן
,ומלמדת אותן לשאת את משאה וכך, תהיינה הבתולות
.נשים מכובדות וכבדות !זו היא! זו היא
.הס, הס, מרקוציו הטוב .דבריך דברי הבל
.אמת
,על חלומות אדבר
No comments yet. Be the first to leave one.