A Mouthful of Air

‫סרט זה עלול להיות מטריד ‫עבור אנשים בעלי נטייה לדיכאון וחרדה.

‫הצפייה לשיקול דעתכם.

‫איך לטפס (ממש גבוה)

‫טדי, אחרי ארוחת הבוקר אני אסדר פה,

‫ואז אעבוד קצת,

‫ואז אלי, הדודנית שלך, תבוא.

‫אתה יכול לומר "אלי"?

‫אלי.

‫בסדר.

‫על מה צריך להיות הספר הבא לדעתך, אלוף?

‫הצבע מוצא חן בעיניך.

‫פינקי טינקרבינק משחררת את האומץ שלה.

‫נשמע רעיון טוב?

‫אימא לא טובה בעיגולים. לא ממש.

‫אתה תמות על אפרסקים, טדי.

‫אבא שלך מת על אפרסקים, ‫אבל הוא אלרגי לקליפה.

‫נקווה שאתה לא תהיה אלרגי.

‫ואם כן, אני פשוט אקלף אותם בשבילך.

‫טוב. יהיה קל.

‫היי, חבר'ה.

‫בוקר טוב. ‫-היי, מותק.

‫יש לך משהו להראות לי? ‫-כן, יש לי.

‫יופי. היי, חבר.

‫בסדר.

‫טוב, ביקשו ממני בהקראה לעצב פוסטר, כן?

‫ואז עיצבתי את החלון כולו.

‫ברור.

‫פינקי נמצאת באמצע קשת בענן גדולה, ‫והכול בהיר מאוד,

‫והיא משליכה לבבות בתלת ממד לכל עבר.

‫ותראה, כל ילד יוצא עם אחת מאלה.

‫טבעת פינקי (זרת) קסומה.

‫אתה בכלל לא מקשיב לי. ‫-אני מקשיב, כמו תמיד.

‫לא, אתה מסתכל עליי במבט הזה.

‫אני מביט לך בעיניים. יש לה עיניים יפות.

‫לאימא שלך יש עיניים ממש יפות, כמו שלך.

‫אני פשוט לא יודעת מה אתה מנסה למצוא.

‫אותך.

‫אני ממש כאן.

‫לעזאזל.

‫טוב, אני חייב לזוז.

‫אני חייב לזוז. ביי, חבר. אוהב אותך.

‫ביי, אימא'לה.

‫טוב.

‫אני אפגוש אותך בחוץ, ברחוב 34 ‫פינת השדרה השביעית, בשעה 19:00.

‫אל תגיעי באיחור גדול, בסדר? ‫כי אני ממש רוצה לראות את המשחק.

‫מי זה?

‫שלום, טדי. ‫-בוקר טוב, הקטור.

‫הקטור, אפשר לבוא איתך? ‫-בטח.

‫ביי. ‫-אוהבים אותך.

‫ביי, אבא'לה.

‫הכנסת רגליים?

‫הכנסת את הרגליים?

‫בסדר.

‫נעים לך?

‫נעים לך, טדי?

‫ילד טוב.

‫נעים, לא?

‫כן, המים חמימים מאוד.

‫חמימים מאוד.

‫תינוקי.

‫אתה יודע שאתה תלך עוד מעט?

‫כשתתחיל ללכת, אתה תיפול ותפתח את הברך.

‫אתה תיתקע עם הראש בשולחן הקפה,

‫אבל תמשיך ללכת.

‫כי זה מה שאלופים עושים. נכון, אלוף?

‫הם ממשיכים ללכת.

‫מי ילד טוב?

‫אתה רואה את כל הפרחים האלה?

‫פרחים יפים.

‫כן.

‫תראו את הירח.

‫איזה יופי.

‫חשבתם פעם לבקר בירח?

‫אני ביקרתי בו.

‫הייתי רוצה לבקר בירח

‫בחללית גבוה בשמיים

‫כן, הייתי רוצה לבקר בירח

‫אבל לא נראה לי שארצה לחיות שם

‫למרות שהייתי רוצה ‫לראות את כדור הארץ מלמעלה

‫משיבון. ‫-ג'ולי, תעני. אנחנו יודעות שאת שם.

‫החנינו הרגע, את צריכה משהו?

‫משהו מ"סטארבאקס"?

‫אלי, תפסיקי למשוך לי בשיער, ‫את תתלשי לי את כולו.

‫נגיע עוד עשר דקות, טוב? ביי.

‫אוכל לפגוש דגים בכל מקום

‫כן, הייתי מטייל מתחת לים

‫אבל לא נראה לי שהייתי רוצה לחיות שם

‫אלי תגיע בקרוב.

‫אבל אין הרבה מה לעשות ‫כשכל החברים שלך הם דגים

‫הצדפה והשבלול הם לא באמת בני משפחתי

‫אז אני לא רוצה לחיות מתחת לים

‫הייתי רוצה לבקר בג'ונגל ‫ולשמוע את שאגת האריה

‫לחזור אחורה בזמן ולפגוש דינוזאור

‫ישנם כל כך הרבה מקומות משונים ‫שהייתי רוצה להיות בהם

‫אבל לא להישאר בהם

‫אז אם אבקר בירח

‫ארקוד על קרן אורו ואז

‫אביע משאלה מול כוכב נופל

‫ואבקש לחזור הביתה

‫למרות שהייתי רוצה ‫לראות את כדור הארץ מלמעלה

‫הייתי מתגעגע לכל המקומות ‫והאנשים שאני אוהב

‫אז למרות שאלך, אשוב הביתה בקרוב

‫כי אני לא רוצה לחיות על הירח

‫לא, אני לא רוצה לחיות

‫על הירח

‫על מה אתה מסתכל? אתה רואה את הבלון שלך?

‫רואה את הבלון? הוא בשבילך.

‫אנחנו תיכף בבית, אלוף. כמעט הגענו.

‫בסדר.

‫טוב.

‫היי, חבר'ה.

‫היי. ‫-מה שלום הנכד האהוב עליי?

‫הנה.

‫מוכן לבקבוק? ‫-היי, היי.

‫בוא, תינוקי. בוא. תפסתי אותך, תפסתי אותך.

‫מי ילד יפהפה?

‫היי, שלום. היי.

‫אני אענה.

‫הלו? ‫-היי.

‫היי.

‫איך הולך? ‫-נהדר.

‫חזרנו הרגע מחנות הנעליים.

‫והבחור הקטן שלנו ‫עם הרגליים השמנמנות במידה 20.

‫נעליים רחבות, לתינוקות.

‫תקשיבי.

‫אני לא אאחר הלילה.

‫אני איפגש עם החבר'ה אחרי העבודה ‫ואחזור במחצית, טוב?

‫האמת היא שאני רוצה ללכת איתך הערב.

‫אימא שלי עשתה כביסה וסידרה את הכריות,

‫והיא נותנת לטדי בקבוק ממש כרגע,

‫אז מאחר שכבר ביקשת ממנה לעמוד על המשמר,

‫כדאי שננצל את זה.

‫ג'ול, זה מצב זמני, כן?

‫רק עד שתהיי מספיק חזקה לטפל בטדי לבד.

‫לעזאזל, אז לנצח?

‫את בטוחה שאת מוכנה לראות את לוסי?

‫כן, אני רוצה.

‫אני צריכה ללכת.

‫טוב.

‫ניפגש בחוץ. ‫-בסדר, נתראה בקרוב.

‫אני אוהב אותך.

‫אני אוהבת אותך. ביי.

‫אני אעבור ניתוח פלסטי.

‫מה פתאום? זה מגוחך, אימא.

‫היה תור פנוי ביום ההולדת של טדי.

‫היום עם הכי הרבה מזל בשנה כולה.

‫אבל אז חשבתי שאולי תצטרכי אותי למסיבה שלו.

‫מסיבה? איזו מסיבה?

‫אין לו חברים, את מי נזמין?

‫אבל לך יש. ‫בחייך, זו תהיה יופי של התחלה חדשה.

‫תארחו אנשים וכולם יראו שאת בסדר.

‫וככה יהיה לאבא שלך קל לחזור.

‫את יודעת שהוא אוהב אותך מאוד.

‫אימא, אני אוהבת אותך, אבל את חייבת ‫להפסיק לעמוד מחוץ למקלחת.

‫שלום, גברת דיוויס.

‫אני ד"ר סילבסטר.

‫אני פסיכיאטר כאן בבית החולים. ‫-הבן שלי בסדר?

‫כן, הוא בסדר גמור.

‫הוא חמוד, הקטנצ'יק. ‫הוא מחכה לך בבית עם בעלך.

‫גיסתי תהרוג אותי.

‫לא, לא.

‫הם ממש רוצים לראות אותך,

‫אבל חשבתי שכדאי שנדבר קודם.

‫זה בסדר? ‫-כן.

‫טוב.

‫תוכלי לספר לי מה קרה?

‫זו הפעם הראשונה שניסית להתאבד?

‫כן.

‫היית קרובה לכך בעבר? חשבת על זה פעם?

‫אני חושבת על זה כל הזמן.

‫מתי זה התחיל?

‫זה בא והולך מאז כיתה א'.

‫אז הדברים התחילו להשתנות.

‫באיזה אופן?

‫הכול היה מעורפל.

‫הזיכרון מעורפל. אני לא יודעת איך להסביר.

‫יש במשפחה שלך היסטוריה של מחלות נפש? ‫-לא.

‫זה לא נכון.

‫אימא שלי הייתה אומרת שאבא שלי חולה נפש.

‫בעלי היה אומר

‫שמחלת הנפש של אבא שלי ‫ממש מזכירה התנהגות של מניאק.

‫מה לגבי התקופה האחרונה?

‫איך היית בזמן ההיריון?

‫הסתדרתי.

‫ואחרי שילדת?

‫הכול היה פחות או יותר

‫אותו הדבר שחוויתי במשך רוב חיי.

‫הרגשתי מפונקת וחלשה מדי.

‫כאילו שכל אישה אחרת תוכל ‫לדאוג לטדי יותר טוב ממני.

‫לשניהם.

‫כן.

‫אולי את לא זוכרת, אבל בשנות השבעים

‫היו שמועות על זה ‫שיש במסטיקים האלה ביצי עכביש.

‫ואנשים פשוט הפסיקו ללעוס אותם.

‫לזמן מה באמת חשבתי שזה נכון.

‫אפילו אחרי שפרסמו על זה כתבה ‫ב"ניו יורק טיימס"

‫וידעתי שזה לא נכון, ‫עדיין לא הייתי מסוגל ללעוס אותם.

‫מצחיק איך שזה קורה. ‫שמועה מתחילה, אתה מאמין לה,

‫ואז אתה מגלה שזה לא נכון, ואתה עדיין ‫לא מסוגל לשים את המסטיק הארור בפה.

‫ורק לפני כמה ימים,