Ao, The Last Neanderthal (Ao, le dernier Néandertal)

צפייה מהנה -

עברית: בוביקו

,לפני 30,000 שנה .הניאנדרטלים נכחדו

,שינויי אקלים ,ירידה בקצב הילודה, חולי

והופעתו של ההוֹמוֹ סַפְּיֶנְס ,בשטחם הנרחב

היו בין הגורמים .שהביאו לכך

האוו ~ הניאנדרטלי האחרון ~

סימון פול סוטון ארונה שילדס

במאי: ז'אק מאלאטר

צפון סיביר - לפני 30,000 שנה -

.אני האוו

אני חי במקום ,אליו אף אחד לא הגיע

על אדמה קפואה ,וקשה כסלע

.שם הקור לעולם לא נגמר

.בּור, החבר שלי

אנו מכירים מאז שראינו .את הערבה פורחת 11 פעמים

.זה היה מסע ארוך בחזרה

אבל הבאנו איתנו הרבה בשר

כדי לנחם את אנשיי .מהקור שתבע נפשות

.החיים חזרו

השלג ירד 9 פעמים מאז שחלמתי ששמעתי

בכי תינוק .מהדהד במערה שלי

.השבט שלי ישרוד

קטנטונת, בשינתך את נושאת .את העתיד של אנשיי

מי ייתן והטבע יחון .אותך בכוח מעניק חיים

.החיה חזרה

היא לקחה חיים .נוספים מאיתנו

אצוד את החיה .בכל כוחי

.נִיַה נולדה .אני חייב להגן עליה

מי ייתן והשרשרת של ילדותי .תשמר את נשימתך

.בור מכיר את החיה

היא כבר לקחה .חצי מראייתו

.חיה, נתת לי את חייך

.אנשיי כבר לא יפחדו

מי יתן ונשמתך .תמצא את אדמת החיות

...בור

מי יתן והרוח שלך תאיר .את מישור המתים הגדול

,האדם רע

.יותר נוראי מהחיה

!אתה רע, פרצוף ארוך

?מי ירסן את ידי

הלב שלי מסרב .ליטול חיים נוספים

.חיי אדם

...נִיַה, נשימת חיי

נשימתך כעת חוצה את .הערבות הקפואות

.השבט שלי חדל מלהתקיים

דרום אירופה - ‏25 שנה קודם לכן -

.אוהַה, אחי

.אוהַה, דַמִי

,נולדנו באותו היום .מאותה האימא

.האדם המת הוא שונה

הוא נראה כמו אלו שהזקנים .שלנו ראו במסעותיהם

.הכול שונה אצלו

.הגוף, ואפילו הבגדים

היו ציידים רבים .במחנה שלנו

.והאישה ילדה ילדים רבים

אבל מחלה .נכנסה למערה שלנו

.אחדים מאיתנו מתו

,אבינו היה ראש השבט ,וזכה לכבוד מכולם

.אבל כוחו נטש אותו

,החום הגדול חזר 4 פעמים

.ורבים מהשבט מתו

.מאותו החולי

מעטים במספר, שבטינו ,החליפו בינהם כלי נשק, מזון

.וילדים

באותו היום, הלב שאיחד אותנו .נחצה לשניים והפסיק לפעום

...ניה

ילדה קטנה .שהטבע העניק לי

.את בגופי .השבת אליי את אוהה

בשבילך, אני רוצה ,לחזור למקום בו נולדתי

,כדי למצוא את אחי האבוד

.החצי השני שלי

.אף מעוקל

.אתה עדיין פה .אני מכיר אותך

הגעתי עד לכאן .בהליכה ארוכה

צפון אירופה -

...חיות גדולות קרניים

עקבנו אחריכם .זמן רב כשצדנו

הבשר שלכם העניק לרוחינו .את כוח גופכם

האנשים עם הפנים הצבועות .מפחדים ממני

.אני לא מכיר אותם

כראש שבט צעיר, צפיתי בצלליות ,הרזות האלו בראשי הגבעות

.אך מעולם לא ממרחק קרוב

,איש ואישה הנראים כמוהם

.שבויים כמוני

.האישה נושאת ילד

?האם אני מפלצת

כמו אותם חיות .שיוצאות רק בלילה

?למה הם דוחים אותי

.אני רק שונה בשבילם

,מי אתה, פנים צבועות

?שתיקח חיים

אתה חושב שאתה ?יותר חזק מהטבע

!אתה יותר גרוע מהחיה

.איני יודע אכזריות

!אוהה !אוהה, אחי

אֵרַק על פניהם .שמקיאות דם

.אני אחד עם הטבע

,העצים הם האור שלי

,החיות מדריכות אותי .האדמה מדברת אליי

אף פעם לא ראיתי .פנים כאלה

,הוא מכוער .הוא מפחיד אותי

.המילים שלו זרות לי

,מה הוא רוצה מוֵואמֵה ?התינוקת שלי

...ניה

...ביתי

הטבע השיב לי .את מה שלקח

,וואמה, פרי הרחם שלי

.תתעלמי מהיצור שמביט עלינו