Firestarter: Rekindled

תפסיק!

אל תירה בו.

בבקשה.

צ'רלי בעד הילד. זאת העסקה.

- בסדר. - תגיד לו לעזוב אותה.

קודי.

עכשיו תוריד את האקדח.

אני חושב שלא.

אני חושב שנישאר כך עד שצ'רלי תצא מכאן.

בסדר, מר ספורצה, הבחירה שלך.

לכי, צ'רלי.

לכי.

אין לו מושג לכמה מעניינים החיים שלו עומדים להפוך.

ג'ון עדיין חי.

- אני יודעת. - את צריכה לחזור.

- למה ג'ון עדיין חי? - אני לא יודעת.

הבטחתי לאבא שאעשה את זה. הפרתי את הבטחתי בשביל כלום.

מתוקה, חכי. לא, הייתי חייבת.

לפעמים צריך להפר הבטחות, זה בסדר.

- לא, זה לא בסדר. - בואי נחשוב.

מה אנחנו עושים כשאנחנו בצרות? אנחנו בורחות, נעלמות.

זאת הדרך היחידה, כך היה תמיד.

את משקרת.

אמא ואבא שיקרו, ג'ון שיקר, ועכשיו את משקרת.

כולם משקרים לי.

אנחנו לא צריכות להיות כאלה, לעולם לא נצטרך להיות כאלה.

- מה אני אעשה? - אני לא יודעת.

תרפאי אותי.

תעשי את מה שאת צריכה לעשות, בסדר?

את חייבת לחזור.

- העלמה... - את חייבת לחזור.

אסור לישון כאן.

אני פשוט מחכה לאוטובוס שלי.

איזה אוטובוס?

לפיניקס.

- יש לך עדיין בערך 20 דקות. - תודה.

את חושבת על וינסנט.

את חושבת, לעלות לאוטובוס, או לחזור בשבילו.

- סליחה? - התשובה היא לחזור.

- איך מצאת אותי? - אני לא אויב שלך.

כן בטח, כל העולם חברים שלי, ואני מאושרת להיות חלק ממנו.

- מה, אתה אחד השליחים של ריינברד? - את יותר חכמה מזה, צ'רלי.

אז אם אתה יודע מי אני, אתה יודע מה אני יכולה לעשות.

אני יודע.

מה אתה רוצה?

זה מורכב.

אז תתחיל מהתחלה.

הייתי חבר משפחה, צ'רלי.

הייתי שם לפני 20 שנה, כשדר' וונלס נתן לנו את הסם.

כשהם שינו אותנו לנצח.

ריצ'רדסון.

אדוני, זה היה בלגאן אחד גדול, לא ניתן לשליטה.

- ואתה יודע את זה... - היא ברחה.

- איך יכולת לאבד שליטה במצב? - וינסנט לקח את האקדח שלי.

- היה לו מזל. - היה לו מזל? הוא רואה חשבון.

לא הייתה לו גישה למתקנים אלה, הוא לא צריך להיות כאן.

- מר ריינברד אמר לי להביא אותו. - מי משלם לך משכורת?

- אתה. - נכון, אתה עובד בשבילי.

וינסנט היה אמור לאתר את ריצ'רדסון, אתה היית אמור לסגור את ריצ'רדסון.

- אבל אני מצאתי... - כן, מצאת את מקגי, ותראה מה קרה.

היא פוצצה את המתקן, ועכשיו אתה צריך למצוא אותה שוב.

זה אומר עיכוב, וזה עולה כסף. האם אני ברור?

תמצא את ריצ'רדסון, גיל. כי המשאיות כבר בדרך.

"רעם זוהר" יתחיל בזמן.

כן, אדוני.

- איך היא הייתה? - זה היה שום דבר, בסדר?

- היא העלתה את הנעליים שלו באש. - תסתום.

- היא גם הייתה פצצה. - זה מצחיק.

אמרתי לך לסתום, בסדר, אנדרו?

והיא לא הייתה פצצה. היא הייתה זקנה.

גם אתה ראית אותה, נכון?

בוקר טוב, ג'ון.

איזה לילה היה אתמול, הא?

כן, כן, מרגש מאד.

לא המילה שאני חיפשתי, אבל אני מבין את הנקודה שלך.

פריצה בטחונית בסדר גודל כזה פחות מ-24 שעות לפני "רעם זוהר"

אבל אם אתה נרגש, אני נרגש.

תסתכל.

תסתכל על קודי.

- מה עוד היא עשתה? - כלום.

- היה לה טעם מתוק. - מה?

הילד לא אומר כלום כל חייו, ועכשיו הוא מחבר 3 מילים רצופות.

כל הכבוד, קודי. המשפט הראשון שהשלמת.

מה, אתה חשוב שהיא חברה שלך או משהו?

היא לא רצתה לשחק איתנו. כנראה שלא היינו ברמה שלה.

היא הייתה חלשה. בסדר, חברה? חלשה, וסוף סיפור.

היא שיחקה איתי.

- אתה לא רואה את זה? - רואה מה?

רק תסתכל עליו. הוא נענה יותר, הוא מתעניין.

הפוטנציאל תמיד היה שם.

אבל לעולם לא היה לו מספיק אנרגיה כדי לתדלק את השינוי.

אבל לצ'רלי היה את כל הדלק שהוא היה צריך.

שינוי למה?

אני לא ממש בטוח.

ג'ון, כמה אתה יודע על הביקור הלא מתוכנן שלנו אתמול בלילה?

אני ידוע כמה אתה מסור לפרויקט הזה.

אבל אני גם יודע כמה חשבו בשבילך לסגור כמה קצוות משוחררים.

ואני מקווה שצ'רלי מקגי לא תסיט את תשומת לבך מהתמונה הגדולה.

תודה, אני מעריך את גילוי הלב שלך.

תודה, אדוני.

ואני מקווה שאת מבין שאני מדבר מעמדת כבוד גדול.

כמובן.

אז, מה תעשה בנוגע לוינסנט?

ג'ואל, אתה מעוניין ביכולת הכחשה?

מנקודת מבט חוקית - כן.

אז אל תשאל יותר מדי שאלות.

כמה זמן הכרת אותם?

כולם הכירו את ויקי.

היה לה צחוק כזה.

כשהיא הייתה מתחילה אי אפשר היה לעצור אותה. כולנו ניסינו להצחיק אותה.

- חיבבת אותה. - כן, והיא אפילו לא שמה לב אליי.

לא מאז שהכירה את אנדי. היה אפשר פשוט להסתכל עליהם ו...

ויקי ואנדי.

יוצאים ביחד. מגניב.

- למה אתה חושב שהם עשו את זה? - מה?

- לוט 6? - 100 דולק זה הרבה כסף ב-1979.

זה היה במקום הלימודים. אמור להיות בטוח, נכון?

רבים מאיתנו לא... לא יכולנו להתרגל לשינוי.

את יודעת.. משכפלים כמות של חלבונים מסוימים...

הורים שלך היו חזקים מאד. הם החזיקו מעמד כמה שיכלו.

אתה התרגלת.

לא, אני השתגעתי.

לא, אתה לא... משוגע.

- איך הקפה שלך? - יש לו טעם של סיגריות.

ומה אתה עושה ב-20 שנים האלה?

- חיכיתי לך. - איך ידעת איפה אני אהיה?

כי כאן אנחנו נפגשים.

- זאת לא תשובה. - זאת תשובה,

פשוט לא התשובה שאת רצית לשמוע.

- ומה אני רוצה לשמוע? - השתלשלות ארועים, סיבה ותוצאה.

היקום לא עובד כך. אין עבר, אין עתיד.

זה פשוט קיים.

אתה משוגע.

ואת מציתה אש בעזרת כוח המחשבה.

פעם הייתי כמו כל האחרים.

הייתי צועד דרך החיים שלי, כשפניי מועדות לאחור...

רואה רק איפה הייתי.

ואז נתנו לי לוט 6.

עכשיו אני רואה הכל. אני רואה עבר, הווה ועתיד.

אני רואה הכל.

הכל בעת ובעונה אחת.

- והגיע הזמן ללכת. - מה?

- אנחנו צריכים ללכת עכשיו. - למה?

כי הם מחפשים אותך. ותוך פחות מדקה הם יכנסו דרך הדלת הזאת.

- אני לא באה איתך. - זה מה שאת אומרת, אבל לא מה שאת עושה.

- למה שאאמין לך? - אל תאמיני.

חכי דקה ותראי מה יקרה.

אני מקס.

אתה רוצה שאראה לך איפה נמצא קנה הנשימה שלך?

מקס, תודה.

אתה יודע איפה אתה, מר ספורצה?

אתה במעון יום של מערכות תפעול.

- האם כולם... - מיוחדים?

הו, כן. מיוחדים מאד.

תראה, אגיד לי שתי מילים, מר ספורצה...

ואתה הולך להגיד לי כל מה שאתה יודע על שתי המילים האלה: צ'רלין מקגי.

- אתה יכול לראות את העתיד? - לא, אני לא רואה אותו. אני נמצא בו.

בשבילי הכל כבר קרה ואני לא יכול לשנות כלום.

- לכל אחד יש בחירה. - לא, יש אשליית בחירה.

- זה לא אותו דבר. - אתה טועה.

באמת? למה חזרת למערכות תפעול?

- וינסנט אמר שהם יכולים לעזור לי. - והאמנת לו?

- זה לא משנה עכשיו. - זה משנה. הכל משנה.

הכל קשור. מה שיקרה לוינסנט, ישנה הכל.

מה כוונתך, מה שיקרה לוינסנט?

את נמלטת. וינסנט לא.

- לא ביקשתי ממנו לעשות את מה שעשה. - לא הייתה לו ברירה.

וגם לי אין, נכון? אני חייבת להציל אותו?

אז אני לא חוזרת בשבילו?

את חוזרת בשבילו.

את לא מצילה אותו. וינסנט מת.

וינסנט... לא אכפת לך שאקרא לך וינסנט? אתה תקרא לי ג'ון.

- מה הם עושים? - עוזרים.

אתה בשליטה מוחלטת, וינסנט. אתה יכול לעצור בכל רגע שתרצה.

אתה רק צריך להתחיל לדבר איתי.

ספר לי עליה, וינסנט.

ראית את הקבצים. אתה יודע יותר ממני.

מה שאני רוצה לא נמצא בקובץ.

אני רוצה לדעת איזה בן אדם היא.

אני לא מבין.

האם היא עדיין מוצצת את השפה התחתונה כשהיא עצבנית?

האם היא...

האם היא נרדמת כשמדגדגים לה את הגב?

אני רוצה לדעת אותה.

לא הייתי שם כשהיא התבגרה.

איפה היא, וינסנט?

אני לא יודע.

האם יש לה לאן ללכת? מקום מבטחים?

אני לא יודע.

אלוהים, אני לא ידוע! אני נשבע!

- אילו הייתי יודע, הייתי אומר. - כן, אני חושב שהיית.

פול, תשאל אותו, איך הוא גילה עלינו.

אתה כבר יודע את זה.

העיניים שלך שורפות.

הן נמסות.

הנרי, צא מהדירה עכשיו.

- אני מכין מרק. - פשוט תעשה את זה.

- במה מדובר? - זה בקשר לקלטת. צא עכשיו.

כי למה, "הגברים בשחור" יבואו לקחת אותי?

- אני אוריד את הקלטת. - תעזוב את הקלטת. לך.