The first 200 lines.
- אני חושבת שזאת הקדמה. - בסדר.
רג'י!
היום נדבר... על העבר שלי.
רג'י
איזו סדרת גמר לרג'י ג'קסון!
רג'י!
אני לא חושב שזה משובץ.
עכשיו רג'י מחוץ למשחק.
האמריקאים תמיד נמשכו לגיבור מסוג מיוחד...
רג'י ג'קסון
כשאתה מגיע למערב, אתה צריך לבוא עם רובים טעונים. שני אקדחי 44 מ"מ.
...הסוג שמפגין יותר ביטחון באצטדיון מלא,
ממה שרובנו יכולים לייצר בחלומות שלנו.
רג'י: היאנקיז ניצחו
הם קראו לו "מר אוקטובר". הוא עורר התרגשות על המגרש ומחוצה לו.
רג-ג'י
הוא סיפק ריגושים, הוא סיפק מנהיגות,
ועזר להחזיר את היאנקיז לפסגת עולם הבייסבול.
מה כולם חושבים עכשיו?
אילו מחשבות עברו לך בראש?
כמה שאני גדול.
רכבת הרים רגשית
אני יודע שאנשים מפחדים ממני. אנשים לא מרגישים בנוח כשאני בסביבה.
עוד לא הפסדתי. אני לא מתכוון להפסיד. תצטרכו לנצח אותי.
אבל הסיבה שלא נוח לכם איתי היא כי אני האמת.
נראה שכאשר יש בעיות במועדון, אני במרכזן.
זאת לא שחצנות, זאת לא גועליות, זאת המציאות. זה מה שיש.
אני מתכוון לומר את האמת, והאמת כואבת.
לעזאזל עם רג'י ג'קסון האדיב והמתוק.
תעשה זאת. עכשיו.
רג'י
ביתו של רג'י מונטריי, קליפורניה
יאנקיז - ניו יורק 44
רג'י!
בהחלט לא התכוננתי לקראתכם.
אני מהסס לגבי הסרט התיעודי הזה,
כי אין לי שליטה עליו.
- אני אסובב אותן ככה. - בסדר.
- זאת תמונה של "אלוהים אדירים". - בסדר.
הרבה יותר מדי אמון באנשים שאתה לא מכיר.
אבל חשבתי שהתזמון נכון.
חשבתי שהגיע הזמן לספר את הסיפור, אם אי פעם אספר אותו.
אז בהחלט, לגבי כמה מהדברים שאומר,
יהיה צד נוסף לסיפור.
אבל הסיפור המסוים הזה הוא הסיפור שלי, וכך אני רואה את הדברים.
פיט, איך זה שאני לא שומע אותך טוב?
קולו של פיט רוז
שומע אותי עכשיו?
כן. עכשיו שומע.
אנחנו מצלמים סרט תיעודי, אז אני מראה את...
דברים מגניבים. זה מה שיש בבית שלי.
זה לא יהיה אותו הדבר בלעדיך בקופרסטאון.
מה לעזאזל קורה?
אני לא יודע, אחי. הנסיעות, פיט. הנסיעות הורגות אותי.
מאיפה אתה נוסע?
קליפורניה.
זה... אני נוסע מלאס וגאס.
אני שוקל לנסוע.
אדי מוריי ובנצ' ושמיטי וברט.
כולם התקשרו לשאול אם אני בא.
אתה חשוב, חבר.
אני מעריך את זה.
אני...
כן, ואני חושב שאתה גם מתכווץ.
אני רק מטר חמישים וחמש עכשיו.
התחלת מטר תשעים.
אני מחכה שתתחיל להשתתף במרוצים בסנטה אניטה!
אוקיי, גבר. אתקשר אליך כשאחליט.
- טוב. ביי. - טוב, גבר. להתראות.
הייתי מעריץ שהיה שחקן בייסבול טוב.
ישבתי ביציעים בתור ילד.
מושבים זולים, מושבים ביציע בחלק של השחורים.
בשנת 1967 זומנתי לליגה הבכירה, ב-22 ביוני.
שיחקנו נגד היאנקיז. אני יורד מהמגרש,
נכנס לאזור הספסל ומיקי מנטל הולך לאייש את הבסיס הראשון.
עצרתי כי עמדתי בדרכו.
והוא אמר, "לא, רג'י. בבקשה."
ואני חשבתי, "הוא יודע איך קוראים לי.
"מיקי מנטל יודע איך קוראים לי. היי, אנשים!"
אתה בחיפוש אחר המורשת שלך?
קבלו בבקשה, את "מר אוקטובר",
מספר 44, רג'ינלד מרטינז ג'קסון.
אצטדיון היאנקיז
זה כואב מספיק, כשאתה בגילי
ואתה יודע
שזה לא השתנה בהרבה.
מר אוקטובר
אני לא היסטוריון וכל זה, אבל יש לי היסטוריה.
ובהיסטוריה שלי ב-74 השנים האחרונות, יש שם הרבה.
מה שראיתי לא משקר.
כשאני נזכר בימים עברו, הסיפור שלי הוא המשך
של סאצ'ל פייג' וחלק מג'קי רובינסון,
מייז, ובוב גיבסון, פרנק רובינסון, קורט פלוד,
האנק ארון וכל החבר'ה האלה, שעשו כל כך הרבה.
אין הבדל בין ספורטאים שחורים ולבנים,
כולנו מזיעים, רצים על שתי רגליים.
יש הבדל בדרך שבה החברה מתייחסת אלינו, כשאנחנו יורדים מהמגרש.
אלו היו החיים.
העולם היה מלא בגזענות.
היית שחור, היית צבעוני, היית שונה, היית נחות.
תגיד תודה שאתה כאן.
והיום... זה לא שונה בהרבה.
מחאות ענק.
חיי שחורים חשובים
עצירה בספורט. שחקנים באן-בי-איי סירבו לשחק הערב.
ענפי ספורט אחרים הצטרפו, כולל הליגה הבכירה בבייסבול.
מתי אנשים סוף-סוף יבינו,
שזה לא הזמן לשתוק ולהניף מחבט, לשתוק ולהקפיץ כדור.
זה לא הזמן לזה.
הגיע הזמן להכיר במציאות ולהתחיל לעזור לעשות שינוי.
ואומר בכנות שזה גורם לי לחשוב, "האם עשיתי מספיק?
"האם עשיתי מספיק גלים?"
לפעמים אתה צריך לדבר על הדברים הכואבים שחיית איתם.
לפעמים צריך להוציא אותם.
כי הסיפורים שיש לנו על בייסבול,
הבייסבול מעדיף שנשכח.
אטלנטה, ג'ורג'יה
גיבור עיר הולדתו, הנרי ארון, מכוון אל המטרה שלו.
חבטה חזקה, גבוה באוויר, הוא מתעופף לו, הום ראן!
מספר 700 עבור הנרי ארון!
התחלתי באינדיאנפוליס קלאונס,
הרווחתי דולר וחצי ליום עבור ארוחות.
האנק ארון שחקן היכל התהילה אם-אל-בי
היה לי זוג נעליים אחד,
וחולצה אחת שאחותי פשטה כדי לתת לי.
הקריירה שלך השפיעה עליי עד כדי כך
שלא יכולתי להיות השחקן שהיית,
אבל בהחלט יכולתי ללמוד איך להתנהג,
כמוך,
כפי שהיית נחוש לגבי 715 ההום ראנים שלך.
מתי האנק ארון יחבוט את ההום ראן ה-714 שלו וישתווה לבייב רות'?
עם הקושי בטיפוס במעלה ההר,
לפעמים ניתן היה לראות זאת על פניך.
מכתבי הנאצה.
כושי יקר, לא תשבור את השיא של בייב רות'
אתה כושי מסריח.
חוקי ג'ים קרואו שהתמודדת איתם.
רג'י, בעניין המרדף אחר השיא של בייב רות',
כמה אנשים אמרו, "זה כל מה שאתה רוצה.
"לשבור את השיא של בייב רות'."
מה לעזאזל?
מעולם בחיי, מעולם, לא חשבתי על בייב רות'.
פיט רוז קרא תיגר על השיא של טיי קוב, אני מניח.
כן.
ובאותה תקופה, אף אחד לא אמר לו מילה על כך.
- היה לו הרגע הגדול ביותר בחייו. - כן.
אבל אני, לא יכולתי להישאר עם חבריי לקבוצה,
לא יכולתי לאכול איתם.
נאלצתי להתגנב החוצה דרך הדלת האחורית של האצטדיון.
ובכל פעם זה גורם לך... זה גרם לי להרגיש מטופש.
אני רוצה לומר תודה רבה,
אני שמח שזה כמעט נגמר. תודה.
החלק הזה של המשחק עדיין תוסס במוחי
בהקשר של "אתה לא יכול לעשות את מה שבייב רות' עשה."
אני לא יכול לעשות את מה שבייב רות' עשה.
בדיוק. "למה אתם אומרים שאני מנסה להתעלות על בייב רות'?
"אני לא. אני מנסה להראות לכם מי זה האנק ארון."
נכון.
הבייסבול במצב לא טוב זה זמן רב.
ברמינגהאם 1967
אתה יודע, האנק, כשאני מדבר על אלבמה, זה הבית שלך.
נכון.
חדר המתנה לשחורים
נסעתי לשחק בברמינגהאם.
בול קונור היה השריף.
אתה חושב שתוכל לשמור על ההפרדה בברמינגהאם?
אולי לא אוכל, אבל אמות תוך ניסיון לעשות זאת.
הוא אמר, "אף כושי לא יצפה בשום משחק כאן."
והם הוציאו את ליגות הבייסבול הנמוכות מברמינגהאם,
כי רצחו את ארבע הילדות הקטנות בכנסייה.
הילדות הקטנות, כן.
לא ממש רציתי לנסוע לשם. פחדתי.
הגברים הראשונים שלובשים מדי ספורט של ברמינגהאם
ברמינגהאם, אלבמה
כשגויסתי על ידי קנזס סיטי א' והייתי צריך ללכת לליגה הנמוכה,
היה קשה להיות בברמינגהאם באותה תקופה.
אף אחד מאיתנו לא היה בדרום בעבר.
הדרך שבה הכול התנהל שם,
ג'ו רודי חבר לקבוצה
זה היה הלם, בלשון המעטה.
נעים לארח אתכם בברמינגהאם
לא הצלחתי למצוא מקום לישון בשבועיים הראשונים.
כניסה ללבנים בלבד
ואז ישנתי אצל ג'ו רודי, רולי פינגרס ודייב דאנקן.
כולנו היינו בני 19, 20, ואני ישנתי על הספה שלהם לסירוגין.
ניסיתי לגרום לך להישאר, אבל הגברת שניהלה את המתחם
לא רצתה שתהיה שם.
מהר מאוד הם איימו לשרוף את מתחם הדירות, אלא אם אצא.
אז נסעתי למרכז העיר ועברתי למלון.
תיירים שחורים בואו למלון מקגווייר
הייתה בחורה במלון, אבא שלה היה הבעלים, היא עבדה שם.
פגשתי אותה לפעמים לארוחת בוקר או צהריים אם לא הצלחתי להתחמק,
כי תמיד פחדתי לבלות איתה שם בדרום.
במקום הזה, הנער הכושי משיקגו, אמט טיל,
מבטיחים לפעול נגד הלינץ' על הנער משיקגו
נתן תשומת לב בלתי רצויה לאשתו הנאה של רוי בראיינט.
כן, זו הייתה תקופה רעה בארץ הזאת. אין ספק.
היינו עוצרים במקום מפוקפק בדרך,
רולי פינגרז מגיש היכל התהילה, אם-אל-בי
ונאלצנו להביא לך אוכל, כי הכניסה לשחורים הייתה אסורה.
No comments yet. Be the first to leave one.