The first 200 lines.
בשלב מסוים בחיינו, אנחנו מאבדים שליטה על מה שקורה לנו
והגורל הוא זה ששולט בחיינו.
זה השקר הגדול בעולם.
פאולו קואלו, "האלכימאי"
נשואים טריים
איך אישה בשנות ה-70 לחייה מוצאת את עצמה מתחתנת?
הכול התחיל כשהעולם נסגר.
אוקיי, אני רואה כאן רק אותי.
לא על זה אני רוצה להסתכל.
דיאן, את על "השתק".
ברצינות, איך אני יכולה לא לראות את הפרצוף שלי גדול כל כך?
את על "השתק".
דיאן, את על "השתק".
- אלקסה, הצטרפי לפגישה שלי. - אוקיי
- שלום, בנות. - שלום!
היי!
ויו, היית בדירה של ארתור כל הזמן הזה?
תשעה ימים.
זה שיא עולמי.
שר, את שותה בעבודה?
טוב, טכנית, בתי המשפט סגורים.
אז אלה רק אני והשופט ווקר.
גם המסעדה שלי נסגרה. הם אמרו שזה יכול לקחת שבועיים שלמים.
אוקיי, הבנתי.
למה אני תפוח אדמה?
אנשים נורמלים
שנדבר על "אנשים נורמלים"?
זה משהו שיש לנו מעט מאוד ניסיון איתו.
היי, איך אני מפסיקה להיות תפוח אדמה?
דבר אחד בטוח,
זה נמשך הרבה יותר זמן משמישהו דמיין.
"לא מבוית",
סיפורו המייסר של אזור חלציה של ויו
אם סלון הורדת השיער לא ייפתח בקרוב.
- הכול כבר הוסר בלייזר לפני שנים. - כן.
תסלחו לי, השעה 19:00.
- אוי... - תודה, עובדי מערכת הבריאות!
- הידד. - תודה.
אף אחד לא נהנה מהסגר יותר ממך, ויו.
נשארנו מחוברות,
והיינו שם זו עבור זו במהלך קשיים אישיים...
תראו מי חזר הביתה מבית החולים.
ברוס, אתה נראה מעולה.
התקף לב קטן. אני בסדר.
אנחנו פשוט נרגעים,
מפסיקים עם הצ'יזבורגרים.
כן, אבל תראו,
יש לי את העוגיות המיוחדות האלה.
יש להן צורה של אבי העורקים.
לא.
- ...ובמהלך נקודות ציון מקצועיות. - ...כי היא בחורה כארז
- וזאת איש לא יכחיש - טה דה!
כבר הציעו לי לנהל שלוש חתונות.
מהרגע שאת בסטטוס של גמלאית, רק לזה את טובה.
זה ממש מתוק.
זה משפיל.
לא למדתי משפטים כדי שאוכל להגיד לילדים של הקולגות שלי שהם יכולים להתנשק.
וכמו אנשים רבים,
הזמן בנפרד נתן לנו הזדמנות לנסות דברים חדשים...
זה היה קצת קודר, אבל...
אני מחמיצה מלפפונים בעצמי.
אימצתי תוכי מ"צער בעלי חיים" .
קוראים לו סילבסטר.
אתה תוכי טוב?
סילבסטר מצא בית חדש.
...ואילץ אותנו להתמודד עם דברים שדחינו.
רק את זה אני משאירה.
טוב שאת שומרת על קופסת הקפה הזאת.
.זה הארי
?הארי
כן, האפר.
האפר של הארי. רואות?
הבקשה האחרונה שלו הייתה להיות לאטה?
- את לא יכולה להשאיר אותו שם. - רק רגע.
נראה לכן שעדיף לו להיות על אדן האח בחדר של מיץ'?
בטח לא ככה בעלך המנוח דמיין את מקום מנוחת העולמים שלו.
חזרה לקופסה. הנה.
לא, תפזרי אותו איפשהו.
מה אני אמורה לעשות?
אני אמורה פשוט לזרוק אותו בשדות?
הוא אלרגי לסוסים.
למשך זמן מה, ההרגשה הייתה שזה אף פעם לא ייגמר.
הוא מצא חן בעיניי,
אבל אם הייתי רוצה לקרוא סיפור על אישה שכלואה בבית ומשתגעת באיטיות,
הייתי קוראת את היומנים שלי.
אבל הכול נגמר בשלב מסוים.
הייתה לנו תקופה נהדרת, נכון?
זו הייתה המסעדה הכי טובה בברנטווד.
זו הייתה המסעדה הכי טובה בלוס אנג'לס.
- כן, בהחלט. - זה נכון.
אתן נחמדות.
טוב, התכוונתי לפרוש מתישהו בכל מקרה.
תצטרפי אליי בצד השני.
זה משעמם,
אבל זה משעמם.
כן.
טוב, זו הייתה חתיכת חוויה,
אבל התקופה שלנו בנפרד סוף סוף הסתיימה,
ומסע חדש ביחד עמד להתחיל.
מועדון הספר הטוב: הפרק הבא
טוק-טוק!
אלוהים!
- זה עדיין מרגיש לא חוקי. - לא.
לא. אני מסרבת להוציא את החיבוק הזה מחוץ לחוק.
מה קורה?
רשמית הגענו לשלב בו אנחנו מכסות את הרהיטים שלנו בפלסטיק?
לא, זה מה שקורה כשיש לך יותר מדי זמן פנוי.
האמת שניסיתי גם לחדש את האריחים בחדר האמבטיה.
- זה לא הלך טוב. - לא?
זה נורא.
השופטת!
אוי, באמת, כבר פרשתי, אז אין צורך ברשמיות.
"כבודה" זה בסדר.
אף פעם לא חשבתי שאשמח כל כך לחבק אותך.
כן, אומרים לי את זה הרבה.
שלום!
אוי, לא!
אלוהים!
אני כל כך שמחה לראות אותך.
- אלוהים. - היי.
- היי, מתוקה. - היי.
- והחברה שלי. - היי, סלים.
זה נהדר!
מה שלומך, סלים?
אני ממש מתרגשת.
ויו, רק שאלה אחת. מה קורה עם הכפפות?
את מתכננת שוד תכשיטים?
או אולי להפוך לפנטומימאית חובבת?
או אפילו פנטומימאית מקצועית, אם תחליטי.
זה יהיה שינוי מלהיב.
טוב, האמת שהיה שינוי...
.מלהיב
בחיי!
מה קורה... מה?
!אלוהים
- את מאורסת? - היא מהממת.
- הייתן מאמינות? - לא, אני לא מסוגלת.
- כן. - יש לי כל כך הרבה שאלות!
מתי זה קרה?
- ובכן... - רגע.
- בואי, שבי ותספרי לנו הכול. - אנחנו צריכות פרטים.
אוקיי.
אלוהים, ויו, זה מדהים. אוי, לא.
אלוהים. טוב, האמת שזה קרה אתמול בלילה.
אני לא מאמינה שזה קרה אתמול בלילה.
הלכנו חזרה לדירה,
והוא אמר משהו על הצעת נישואים,
ואני אמרתי, "טוב, אם לא עכשיו, אז מתי?"
כי בעוד 50 שנה
לא בטוח שהוא יהיה מושך בעיניי כמו שהוא עכשיו.
ובדיוק היינו מול חנות תכשיטים,
ופתאום מצאנו את עצמנו בתוך החנות,
אומרים, "כדאי שנעשה את זה? כדאי שנתחתן?"
ואנחנו עושים את זה!
- אנחנו עושים את זה! - אלוהים.
בבקשה.
לחיי ויו וארתור.
תודה.
- לחיים. - נהדר.
תודה, חברות.
אז כבר קבעתם תאריך?
אני חושבת שאלך על ארתור.
- מה? - שיתלווה אליי בתאריך הזה.
- צריך לצחוק מהבדיחות הגרועות שלה... - לא.
- ...כי היא הכלה? - אני חושבת שזה החוק.
- כן. - שרון צודקת.
תראי אותך! הוא חדש?
הוא חדש עבורי.
אני מניחה שהגבר שזה שייך לו רכש אותו לפני שנים.
טוב, אני שמחה שהוואגינה שלך לא יצאה לגמלאות.
מי בר המזל?
אין לי מושג. מצאתי את זה במושב האחורי במכונית שלי.
מי שמוצא, שומר.
אני באמת לא מבינה איך את מצליחה.
טוב, עכשיו את יודעת למה היא כל הזמן מחליפה אגן.
הייתי נזהרת במקומך, בתור מישהי עם ברכיים מכניות.
- אלוהים, בנות! - מה?
אני חייבת להראות לכן מה מצאתי כשניקיתי.
ניקית?
איך המקום נראה קודם?
תראו. אני חושבת שזה אות.
אות?
זה מהטיול שמעולם לא התקיים.
זוכרות? כולנו תכננו לנסוע לאיטליה.
איטליה! אלוהים.
חופשת החלומות שלנו,
כמובן, לפני שנכנסתי להיריון והרסתי הכול.
"פאן-אם"?
אתן מאמינות שפעם עלינו למטוס עם דבר כזה?
אני אפילו לא מסוגלת להסתכל עליהם.
"הפתיעי את ג'יאני.
"טעמי שוב את כדורי הבשר הקסומים שלו.
"אל תחיי בפחד."
אלוהים! אוקיי, זה לא...
"טעמי את כדורי הבשר הקסומים שלו"?
"אל תחיי בפחד"? עד כמה הם גדולים?
ג'יאני...
מי זה ג'יאני?
אוקיי, הוא היה החתיך האיטלקי משיעורי הבישול שלי,
לפני מיליון טריליוני שנה.
No comments yet. Be the first to leave one.