Georgetown

‫- הסיפור המובא בסרט ‫אינו מתיימר להיות מדויק בשום אופן. -

‫- עם זאת, הוא נכתב ‫בהשראת אירועים אמיתיים. -

‫- ג'ורג'טאון -

‫אז זו הפעם הראשונה שלך?

‫ושלך? ‫-אני ותיקה.

‫נכחתי בשתי ארוחות ערב חגיגיות ‫ומסיבת קוקטיילים אחת.

‫ו...?

‫קשה לתאר את זה.

‫זו תמיד חוויה בלתי נשכחת.

‫אלינור פרייס. מטעם חברת רויטרס.

‫טד פרסונס.

‫היית צריך לומר לי קודם. ברכותיי.

‫כן, בהחלט.

‫תודה.

‫זהו ערב גדול מאוד עבורך.

‫אכן.

‫אתה ודאי מאוד שמח.

‫ובכן, אני חש הקלה גדולה.

‫ואני אסיר תודה.

‫איך הוא עשה את זה?

‫אין לי שמץ של מושג.

‫איך את מכירה את מוט?

‫כל ג׳ורג׳טאון מכירה את אולריך.

‫הוא הפך עצמו לחסר תחליף בשגרירות שלנו.

‫לא, ״חסר תחליף״ הוא לא הביטוי הנכון.

‫״בלתי ניתן להתעלמות״.

‫תדמייני לך את ״לורנס איש ערב״ ‫עם מכשיר בלקברי.

‫בפעם האחרונה שהייתי כאן, ‫ישבתי ליד סקאליה.

‫הוא ערך את טקס הנישואין שלהם. ‫את מתארת לעצמך?

‫פגשת את אשתו? ‫-לא ידעתי שהוא נשוי.

‫ודאי שהוא נשוי. זה הבית שלה.

‫איפה אלזה?

‫ההזמנה נשלחה למשרד ההגנה. הם שלחו אותי.

‫מעולם לא שמעתי עליו. מה הסיפור שלו?

‫אני לא בטוח. מסתבר שהוא איזה מחולל ניסים.

‫פגשתי אותו רק כמה פעמים.

‫שמעת את הסיפורים מעיראק? ‫-לא.

‫הוא שלח לנו דוחות מהאזור ‫במשך למעלה משנתיים.

‫לא חשוב שלא ביקשנו אותם.

‫גיבובי השטויות הכי מדהימים שראית אי פעם.

‫בסופו של דבר נאלצתי לומר, ״השתגעתם.

‫קחו את התוכנית המגוחכת שלכם ‫ותדחפו אותה לישבן״.

‫בצורה דיפלומטית, כמובן.

‫הם אמרו, ״אולריך, אינך יכול לומר זאת ‫לראש המודיעין הגרמני״.

‫ואני השבתי, ״אני חושב שהרגע אמרתי״.

‫כלומר, בחייכם.

‫אם אתם רוצים להשתיל מכשיר האזנה

‫באיזה חדר מלון איפשהו,

‫או להצמיד אותו לרכב של עובד זוטר, ‫אז בסדר גמור.

‫אבל בחדר האמבטיה הראשי של מדליין אולברייט?

‫בחייכם. אל תדברו שטויות.

‫ואז, אתם יודעים, שבתי הביתה.

‫ישנתי על זה.

‫למחרת הם צלצלו אליי והציעו הצעה ש...

‫איך אומרים, אי אפשר לסרב לה.

‫מה קרה?

‫ובכן, אולי בפעם הבאה ‫שתהיו בביתה של מדליין אולברייט,

‫אל תנהלו שיחות חשובות בחדר האמבטיה שלה.

‫הרשו לי להזמין אתכם.

‫תודה.

‫סלחי לי. מצטער שהבהלתי אותך.

‫לא הבהלת אותי.

‫היא לרוב חוטפת תנומה לפני ארוחת הערב. ‫בדיוק התכוונתי להעיר אותה.

‫סלחי לי.

‫כמובן שהוא יכול לשכור שירותי קייטרינג, ‫אבל הוא עושה הכל בעצמו.

‫ודאי.

‫אני מתנצלת על האיחור. היי.

‫אולריך הבטיח שהוא יעיר אותי מוקדם יותר.

‫כן.

‫חשבתי שאת זקוקה למנוחה, גבירתי.

‫אתם רואים איך הוא דואג לי?

‫אתה יודע שאני שונאת להחמיץ ‫את שלב הקוקטיילים.

‫ובכן, כולנו סולחים לך.

‫אם ברצונך לפצות על הזמן האבוד...

‫ראשית, לפני הכל...

‫לחיי אולריך וההישג המרהיב שלו.

‫לא, לא. הייתי רק אחד מיני שחקנים רבים

‫שהשתתפו במשחק מורכב מאוד. זה למעשה...

‫תקשיב, אני מברכת עכשיו.

‫סליחה.

‫ולחיי כל אישה והחופש שלה.

‫ולחייכם, כל מי שחוגג איתנו.

‫הידד, הידד.

‫הידד, הידד. ‫-לחיים.

‫לחיים.

‫הטמפרטורה חמה מדי.

‫כולנו רעבים. הבא את המרק.

‫כן, זה נכון.

‫אחת מחברי הסגל שלנו נעצרה באיראן.

‫היא אישה מקסימה. נשואה.

‫הבת שלה בדיוק התחילה ללכת לגן.

‫לא שמענו ממנה במשך כמה ימים,

‫ואז הגיעה השמועה.

‫הם עצרו אותה, והם מאשימים אותה בריגול.

‫היא הייתה מרגלת? ‫-לא.

‫אנחנו מנהלים חברת מחקר. היא כלכלנית.

‫אלה שטויות. בכל אופן, אתה, ‫מחלקת המדינה, לא היית נוגע בזה.

‫אתה עסוק מדי בהעברת השלטון בעיראק.

‫לא הצלחנו לתקשר שם עם אף אחד.

‫היינו חסר אונים לחלוטין, מחוץ לעניינים.

‫בינתיים...

‫תודה, מוט.

‫בינתיים, האישה המסכנה

‫נרקבת בכלא בטהרן.

‫ואז חבר שלי,

‫שגריר לשעבר,

‫הפנה אותי למארח המהולל שלנו.

‫למען השם, טד.

‫אני הולך לרגע, ואתה מתחיל להביך אותי.

‫לא, אולריך. תן לו להמשיך את הסיפור.

‫ובכן, נפגשנו, והוא אמר שיטפל בזה.

‫לא, לא. אמרתי שאבדוק את העניין.

‫ו...?

‫ו...

‫עשרה ימים לאחר מכן, היא שוחררה.

‫הוא גרם לכך.

‫מוט גרם לכך. ‫-איך?

‫הוא עדיין לא סיפר לי.

‫קוסם טוב לעולם לא חושף את קסמיו.

‫בחייך. ‫-לא, לא, מר מוט...

‫לא, לא, תפסיקו. מספיק עם זה.

‫שבו, בבקשה. ‫-מה?

‫אני מקווה שהיא חשה בטוב.

‫אני לא יכולה, אני פשוט לא יכולה. ‫אני לא מסוגלת להקשיב לזה יותר.

‫אנחנו באמצע ארוחת הערב.

‫לא אכפת לי מארוחת הערב.

‫בכלל לא ידעתי שתהיה ארוחת ערב.

‫באתי לכאן בשבילך, אימא.

‫אמרת לי שאת רוצה שנבלה קצת זמן יחד.

‫כבר לא יוצא לנו לעשות את זה.

‫אני מגיעה לכאן, והכל סובב סביבו...

‫החגיגה שלו, הסיפורים הטיפשיים שלו.

‫הוא הגיע להישג נפלא.

‫כן, נכון.

‫תודיעי לי כשהוא יזכה בפרס נובל.

‫ניפגש בשטוקהולם. ‫-זה ילדותי מצידך.

‫אחרי כל מה שעברת,

‫את עדיין נותנת לו לגור בביתך, ‫לבזבז את כספך...

‫הוא בעלי. זה הבית שלנו.

‫כן, אני יודעת. אני יודעת.

‫מר מוט...

‫את מענישה אותי.

‫מענישה אותך?

‫תקשיבי,

‫אעשה כל מה שיידרש, בסדר?

‫אעבור בחזרה למחוז קולומביה. ‫אני... אני יכולה לעשות את זה.

‫אוכל ללמד כאן, בסדר? ‫את יכולה לעבור לבוסטון.

‫אעשה הכל כדי לעזור לך, אני רק מבקשת...

‫אל תעשי את זה, אנא ממך.

‫את לא מבינה.

‫אז תלכי אם אינך רוצה להיות איתנו.

‫אתה לא יכול לעשות זאת בבוקר?

‫כן, אני יכול. אני מעדיף לנקות קצת עכשיו.

‫כן, אבל אז תהיה ער עד שתיים בלילה ‫ותעיר אותי כשאתה עולה למעלה.

‫צר לי שהניקיונות לאחר המסיבה שלנו ‫מפריעים למנוחתך.

‫המסיבה ״שלנו״? ‫לא נתת לאף אחד להשחיל מילה.

‫זו אמנדה, נכון?

‫היא הגורם למצב הרוח הרע שלך.

‫לעולם לא אבין מדוע הזמנת ‫את הכלבה חמוצת הפנים.

‫אל תעז לדבר כך על בתי,

‫ואל תעז לעשן בתוך הבית שלי.

‫איזה בארט יפה, אחי.

‫הלו?

‫היא הרגישה טוב.

‫היא אכלה טוב.

‫נראה היה שטוב לה.

‫מתי דיברת איתה בפעם האחרונה?

‫לפני שיצאתי מהבית אמש.

‫מתי זה היה?

‫כשהיא הלכה לישון, ‫יצאתי להליכה קצת אחרי חצות.

‫אני מרבה לעשות זאת. היא לא אוהבת...

‫היא לא אהבה שאני מעשן בבית.

‫וכשחזרתי, מצאתי אותה

‫במבואה.

‫ואז התקשרת למוקד החירום?

‫כן.

‫התקשרתי מיד. אני מניח שקיוויתי...

‫בת כמה הייתה אשתך, מר מוט?

‫היא הייתה בת 91.

‫נצטרך להיות אמיצים מאוד עכשיו.

‫אני יודע שעזבת את המסיבה ‫בתחושה לא נעימה במידה מסוימת.

‫אני נורא... ‫-זה לא חשוב עכשיו.

‫את רוצה שנדון בסידורים?

‫כדאי שתדעי שאני רוצה שהיא תיקבר ‫בבית הקברות ארלינגטון.

‫ואני רוצה שהיא תיקבר לצד אבי.

‫כן.

‫אני חושב שקבורה בארלינגטון ‫תהיה משמעותית מאוד עבורה.

‫מדוע?

‫אך ודאי שאני מבין איך את מרגישה.

‫יש עוד נושאים.

‫אנחנו צריכים לדון

‫בעניין הבית, הצוואה ועזבונה של אמי.

‫הכל כבר טופל.

‫אהיה איתך בקשר בקרוב מאוד.

‫יהיה זמן לדמעות ולהעלאת זכרונות,

‫אני מבטיח.

‫אך כעת יש משימה חשובה שעליי להשלים.

‫איזו משימה?

‫עליי למצוא ולהעמיד לדין

‫את האדם שהרג את אמך ואת אשתי.