The first 200 lines.
זה סיפור המתרחש על אי רצוף פלאים.
סיפורן של שתי נפשות אבודות המחפשות זו את זו…
אף שעדיין אינן יודעות זאת.
כי, אתם מבינים…
לא משנה כמה בודדים או לא רצויים אנחנו מרגישים…
יש קסם סביבנו…
אם רק יודעים היכן לחפש.
תירגעי, מתוקה.
היי, מאמא. כלבה טובה.
אנחנו נטפל בך היטב.
קדימה.
קדימה, חבר'ה.
הולכים למכלאה.
קדימה, מתוקה, את בסדר.
קדימה, מתוקה.
- קליפורד הכלב האדום הגדול -
היי, "תלוש מזון".
ילדה חדשה.
- דירות הארלם -
הדייר האחרון השכיר את הדירה באייר בי-אן-בי.
אנחנו נגד כי יש לנו חוקים.
בלי סאבלטים, בלי מיטות מים ובלי חיות. הבנתם?
בהחלט, מר פקארד.
אפילו לא נשתה מים במיטה. -היי, 5-סי!
אם אימא שלך רוצה לתקן את מדיח הכלים שלה,
תגידי לה לשמן קצת.
היא כבר תבין אותי.
בסדר, מר פקארד.
כן, אני יודעת שזה חשוב
ולא הייתי מבקשת אלא אם כן…
היי, אימא.
כן, בסדר, אני מבינה.
כן, אני אדאג לפתרון.
בסדר, כן. תודה.
פקארד רוצה שוחד בעבור המדיח.
נפלא! אולי תתפסי איזו ערמת שטרות,
הם שם ליד מטילי הזהב.
שדודה איירין השאירה לנו בדירת הדיור הציבורי.
איך היה היום שלך, מותק?
היה משהו בין עגום למחפיר.
אלו שתי מילים יפות…
שבטח לא היית יודעת אם לא היית בבית ספר כזה טוב.
מעולה, יהיה לי אוצר מילים אגדי במהלך עשורים שלמים של טיפולים.
בסדר. זה לא קל להיות הילדה החדשה בבית הספר.
הבנות האלה עדיין מטרידות אותך?
זו בעיקר רק ילדה אחת, פלורנס.
היא קוראת לי "תלוש מזון". -למה?
אולי כי יש לי מלגה או שאני קטנה
או כי רק עברנו לכאן מצפון המדינה.
אני לא יודעת.
טוב, את שונה משאר הילדים בבית הספר.
זה טוב.
אנשים מיוחדים
הם אלה שמשנים את העולם.
נהדר! אני אגיד לפלורנס את זה.
תני לי להתקשר לאימא שלה.
אנחנו יכולות לארח אותן כאן. נוכל לדבר על זה.
אלוהים, היית פעם ילדה?
לא.
הציקו לי גם.
את רק צריכה ללמוד לעמוד על שלך.
טוב, אז כנראה אני לא אמיצה כמוך.
אני לא רוצה לבלוט.
אני מחליפה בגדים ואז אאסוף עוד פחיות
להתרמת הצדקה.
דיברת עם הבוס שלך על העניין בשיקגו?
אז, ככל הנראה…
התיק הוקדם בשבועיים,
ואני העוזרת המשפטית היחידה ש…
אימא!
אני כל כך מצטערת,
אני איעדר רק כמה ימים. -באמת?
מי יישאר איתי? -אני אשיג שמרטפית מקסימה. כן?
רק לא דוד קייסי.
את צוחקת? דוד קייסי
שחושב שאם-אנד-אם ירוקים הם ירקות?
לא, זו לא אפשרות.
מגיע!
היי.
סליחה, הייתי שקוע בשנ"ץ קטן,
השוטרת ג'קסון.
מה זה? מה קורה שם בפנים?
זה רק עניין זמני,
אני בדיוק בין דירות.
המדחן שלך פג.
האמת שלא, המדחן מקולקל.
האמת שלא, הוא עובד.
מישהו שם את השקית מעליו.
מי שם אותה שם?
העיר הזאת. זה כל כך מייאש.
אני איפטר מזה. את רוצה לתת לי את זה?
רק כדי… בסדר.
לא, אני רוצה לתת לך את זה.
אולי נעשה את זה יותר מאוחר? אני כל כך מאחר. בסדר.
תני למישהו אחר, תעבירי את זה הלאה!
בסדר. אני כל כך מצטער. אני חייב ללכת.
כל כך מאחר.
שורף, שורף.
היי.
קייסי פורטר לפגישה עם מר הרינגטון בעניין משרת האיור.
היי. כן.
זה היה ב-15:30 והשעה…
16:15.
אני בטוח שהוא אמר לפי שעון מרכז המדינה, אז הקדמתי.
לא. מצטערת.
בסדר, אז…
האם אלה לאורחים?
לצערי כן.
ארוחת צוהריים.
אידיוט!
היי! -היי, מאליק,
אני אוספת פחיות ובקבוקים
להתרמה בבית הספר. יש לך?
אני מאליק המדהים עכשיו.
אני הולך לבית ספר לקוסמים. היי, רוצה לראות קסם?
בטח.
בסדר, חפיסת קלפים.
פנטסטיקה.
מה איתך, גברת קרולרמן? יש לך פחיות?
את יכולה לקבל את זו, מאליצ'קה.
לא, לא, רגע.
קחי.
חלב מרוכז?
בית ספר לקסמים. בהצלחה.
היי, את יודעת, כשאהיה ממש טוב בקסמים,
את יודעת מה אני אעשה?
תעלים אותה? -לא,
אנסר אותה לשניים.
או זה.
היי, גברת ג'רוויס. -היי, אמילי.
יש לך עוד פחיות בשבילי? -יש לי.
פקארד יודע שאת אוספת מכלים בשטח שלו?
הוא יתעקש על עמלה בדיעבד.
לא אם נגיש טופס 501 של אפוטרופסות.
ואז היא מוגנת.
אתם בטח עורכי דין טובים.
כי אין לי שום מושג על מה אתם מדברים.
היי, חברים. -אלונסו, תביא את הפחיות לאמילי!
אתה תעשה את זה! אני עסוק. -אני מסדר את הטופו!
אמילי, בואי תראי את זה. יש לנו רגיל, מתובל…
מה יש להבין? זה גוש לבן מהמים.
בבקשה, אמילי.
תראי, לפני שנתיים,
הגאון הזה הוריד לעצמו את היד בפורס הנקניקים.
עכשיו הוא טבעוני זולל טופו.
זה היה סימן.
לעזאזל.
לך מכאן!
הינה אתה.
בוא.
עכשיו, רק משום שאתה אבוד…
לא מפחית מכמה שאתה אוצר.
מבין?
עומד על שלך, אה?
כן, כן, אני יודע.
אתה כלב.
שלום.
עכשיו…
בוא נכיר לך את כל האחרים, בסדר?
מקווה שלא יחשבו שאתה לובסטר.
כל השכונה הזאת מטורפת.
מה? למה את מסתכלת עליי ככה?
נכון שאמרתי שמישהו יישאר איתך?
יו, יו, יו!
מה קורה, משפוחה?
הבטחת.
מה שלום האחות האהובה עליי?
והאחיינית הקטנה האהובה עליי?
הכסף יהיה במגירה הזאת כאן.
ומספרי החירום…
פה.
"911"?
תני לי קצת קרדיט.
עד שאב הבית יתקן אותו, בבקשה, אל תשתמש במדיח.
אמילי צריכה להיות בבית הספר עד 7:45.
בבוקר? מה הם, חקלאים?
אימא לא תחזור עד יום שני.
אז, מה אנחנו עושים?
נקבץ איזה צוות? נלך למועדון?
זה לא מה שאתם הצעירים אומרים?
-אנחנו לא אומרים את זה, אף פעם.
נתפוס ראש? -בבקשה, תפסיק.
הכול מוכן ליציאה.
קייסי, אני ממש סומכת עליך.
האם אתה בטוח שאתה יכול להתמודד עם זה?
תהיי בטוחה שאני יכול.
אם לא הייתי עובר הנה בגיל שנתיים
הייתי גם מתבגר עם מבטא בריטי.
קשקוש. שטויות. פרפרים בבטן.
סיימת?
דמבלדור.
אני אוהבת אותך. -אוהבת אותך.
תראי, מגס… אני מטפל בזה, בסדר?
יש לך מפתחות?
אתה כאן שתי דקות! -יכול להיות שאיבדתי אותם.
בסדר, זה הצרור הנוסף היחיד שלי.
בסדר. -אל תאבד אותם.
אני אוהבת אתכם, חבר'ה. -אוהבת אותך.
להתראות!
מפתיע.
No comments yet. Be the first to leave one.