The first 200 lines.
זוזי!
תודה, רבותיי. בעדינות, בבקשה.
דג לטאה נמצא על ידי מיס מרי אנינג, ליים רג'יס
איכתיוזאור - ליים רג'יס מוצג על ידי אסקווייר ה' הוסט הנלי
מרי!
את לא צריכה להיות בחוץ?
לאסוף עוד צדפים.
האמוניטים הקטנים האלה, מזכרות לתיירים?
ועצים סחופים.
לפני שאצטנן ואמות.
מה את עושה?
כן?
לא, בבקשה, אל תתני לי להפריע לך. אני שמח מאוד לראות אותך עובדת.
החנות סגורה, אדוני. -זה מקסים, נכון?
קורנו אמוניס?
אמוניט.
הוא שבור. -זה עדיין ממצא נאה.
רצית משהו, אדוני?
סליחה. תרשי לי בבקשה להציג את עצמי, מיס אנינג. רודריק מורצ'יסון.
אני חייב להודות, אני אחוז יראת כבוד.
המוניטין שלך הוא משהו שתכופות שמעתי שדנים בו
בחברה הגיאוגרפית המלכותית בלונדון.
כל הבנים ביחד. -כן, טוב...
נכון.
אך התובנות שלך, הכישורים שלך הם אגדיים.
וחשבתי שעם צאתי לסיור הארכיאולוגי שלי ביבשת,
איך אוכל להחמיץ את ההזדמנות לפגוש אותך?
והנה את שקועה בעבודתך.
קיבלתי את הרושם שהבחורים הטובים מלונדון
כבר אינם מעוניינים במאובני יצורי הים שלי.
האופנה חלפה, לא?
אכן. אני חושש שהתחלתי מאוחר.
ואיך אוכל שלא לרצות לפגוש את היישות הבוראת המכהנת בליים?
הייתי מצפה מג'נטלמן לכתוב לי...
ולקבוע פגישה לפני שהוא מגיע ללא הודעה מוקדמת.
כן, זה בלתי נסלח.
אכפת לך לא להתעסק בזה?
סליחה. תרשי לי להציג את אשתי, גברת שרלוט מורצ'יסון.
אדוני, כפי שאתה רואה, אני לא עוסקת יותר בחפירת ממצאים גדולים.
ראיתי את המאובן המסוים הזה במוזיאון הבריטי.
איכתיוזאור שלם. אני צודק?
והוא אחד הממצאים שלך?
הוא מרתק.
הייתי שמח לרכוש את האמוניט הזה ממך,
אך עליי להיות כן.
הייתי מעריך מעומק ליבי
את ההזדמנות לבלות זמן מה בעבודה איתך על החוף,
ולראות את מה שאת רואה.
אני לא עורכת יותר סיורים מודרכים.
אני לא תייר, מיס אנינג. אני מדען כמוך.
איש העולם החדש, ואני כאן כדי ללמוד כל מה שאוכל ממך.
וכמובן, אני יותר משמח לגמול לך על זמנך.
ומאחר שזה בבירור לא נוח לך,
אוכל לשלם תוספת בתמורה לפגישה אישית.
בנוסף לרכישת האמוניט הנאה הזה, כמובן.
זאת אינה עבודה קלה.
טוב. -אני לא יכולה להבטיח שנמצא משהו.
כמובן.
בסדר גמור. -נהדר.
אין לך מושג מה המשמעות של זה בשבילי.
חבריי יהיו אחוזי קנאה.
האם במקרה יש לכם חדר אוכל שקט יותר?
כן, אדוני, אך...
המוזיקה הזאת קצת נמרצת מדי למצב.
האם לא נוכל...? -אל תקימי מהומה.
איזה מרק יש היום? -ארנב.
אוכל את הצדפות. הן עשויות בשומן חזיר? -יין, אדוני.
מצוין. ואת הבקר. נא. -בסדר גמור, אדוני.
סלרי צלוי, תפוחי אדמה מבושלים. מעט שמנת נוזלית לתפוחי האדמה.
תוכל להביא את רשימת היינות שלכם? לא, רגע. תביא לי בקבוק של קלארט.
יש לנו את בציר 26' או 35'.
את ה-35'.
ואשתי תאכל איזה דג לבן פשוט. אפוי, בלי רוטב.
זה לא הזמן המתאים לעשות עוד תינוק.
מיס אנינג.
מיס אנינג.
סליחה. איחרתי?
הזקנה בחנות שלך... -אמא שלי.
כמובן, אני מבקש את סליחתך. אימך אמרה שאמצא אותך כאן.
זה היה בוקר בהיר, והגאות נסוגה.
לא יכולתי לחכות.
כן, כמובן. אני פשוט לא רציתי להחמיץ משהו.
ובכן, אתה כאן עכשיו.
כן.
כלום.
ביף. אבן גיר.
גביש קלציט. -וזה?
תראה כאן.
יש אמוניט קטן בפנים.
אבל לפי הגומה הזו, אני יודעת שהוא יישבר לרסיסים.
אפשר לחצוב אותו מהאבן, אבל זה לא שווה.
זה יפה.
קופרולייט. יפה מאוד.
אני לא מכיר את הסוג הזה.
אם תסתכל בתשומת לב,
תוכל לראות עצמות דג זעירות.
הכתמים השחורים הקטנים האלה...
הם קשקשים.
ניתן יהיה ללטש את זה יפה. -תודה.
אבל מה זה? -צואה מאובנת.
סליחה? -כן, מר מורצ'יסון.
חרא.
הגאות תגיע בקרוב. כדאי שנחזור.
שרלוט, תראי מה מצאתי עם מיס אנינג.
שרלוט?
מה אתה עושה? -מוציא אותך מהחדר המסריח הזה.
אני לא רוצה לצאת. -לצערי, זה כבר לא עניין של בחירה.
אנחנו לא יכולים להמשיך ככה, שרלוט. את כמו צל.
זה פשוט לא בא בחשבון.
זה טירוף מצידי לצפות ממך שתהיי בריאה דיו כדי ללוות אותי בחוץ לארץ.
נראה שאת זקוקה ליותר זמן כדי להחלים.
רודי.
נראה שליים היא המקום המושלם עבורך.
המסע הזה יהיה ממושך.
הרופא הורה לך לנוח.
לרחוץ בים. -אני לא אוהבת את המים.
מעט תמריץ.
אני רוצה את אשתי המבריקה, המשעשעת והפקחית בחזרה.
אני לא רוצה להיות לבד.
מר ר' מורצ'יסון
יש משהו נוסף?
אשתי, שרלוט, אינה בקו הבריאות לאחרונה.
היא סובלת מ...
ובכן, זאת מלנכוליה קלה, אולי.
הרופא הורה לה לנשום אוויר ים, אך החלמתה איטית במקצת.
ערכתי סידורים כדי שהיא תוכל להישאר בליים.
ואף שאני סמוך ובטוח שיטפלו בה יפה,
היא תהיה בודדה.
חשבתי...
קיוויתי, למען האמת...
איזו הזדמנות נפלאה זאת תהיה עבורה
להתהלך בחוץ איתך.
להתהלך בחוץ? -כן.
ללכת על החוף איתך. ללמוד ממך.
אני לא מחפשת שוליה. -לא, כמובן שלא.
אני לא במצב להעביר את ימיי בטיפול בנכה.
לא, וזה לא יידרש ממך.
הפגנת כלפיי אדיבות רבה אתמול, כשחלקת איתי את הידע שלך,
וקיוויתי שאולי תוכלי להפגין כלפי אשתי את אותה נדיבות.
זה יעזור לתת לה עניין, לכל הפחות.
וזה יהיה רק למשך ארבעה שבועות.
אולי חמישה.
אך לא יותר משישה.
סלחי לי, גברת מורצ'יסון,
אך מר מורצ'יסון הורה לי לעזור לך להתלבש לקראת יציאתך החוצה היום.
אני לא יוצאת.
אני מצטערת מאוד, גברת מורצ'יסון, אך מר מורצ'יסון היה נחוש מאוד
שאוציא אותך מהמיטה ואלביש אותך מיד.
בבקשה אל תזרקי עליי עוד משהו, גברת.
מה זה?
משהו. כלום.
את לא צריכה לחפור אותו?
זאת אומרת, זה לא מה שאת עושה? בעלי אמר שזה מה שאת אמורה להראות לי.
תרשי לי להיות ברורה.
אני לא רוצה אותך כאן.
בעלך שילם לי כדי שאוציא אותך החוצה.
לא אכפת לי אם את רוצה להיות כאן או לא.
אבל בבקשה אל תערערי או תתיימרי להגיד לי איך לנהל את ענייניי.
באתי לקבל עזרה במחלתי.
להתרחץ ולטייל, לא לעבוד כמו פועל שחור.
"להתרחץ"?
ובכן, אני מציעה שתחסכי ממני את חברתך הרעה ותלכי להתרחץ לך.
בעלי... -בעלך עזב אותך.
לא נראה לי שמשהו לא בסדר איתך.
זה מספיק, נער!
אמא!
אמא! לעזאזל.
אמא!
אתה חדש.
כן.
זר?
כן.
יש לה חום גבוה. היא הצטננה אתמול?
נרטבה בגשם, אולי? -אני לא יודעת.
אולי היא הלכה להתרחץ.
אה, כן, עינוי מים.
היא תזדקק לטיפול.
יום ולילה. -אני לא אחות, אדוני הרופא.
אני בקושי מכירה את האישה.
כן.
מיס אנינג...
זהו תפקידה של אישה לדאוג לרעותה, הלא כן?
הקפידי שיהיה לה חם אבל לא חם מדי.
ורטיות קרות יסייעו להוריד את החום.
אכתוב לבעלה ואבקש לשלוח את חפציה.
ואנא, שלחי לקרוא לי אם מצבה ישתנה.
צהריים טובים לך.
כמה זמן היא מתכוונת להתאכסן כאן?
את צריכה לשלוח אותה הביתה, ללונדון הזאת.
זו לא האחריות שלנו.
היא עלולה למות, אמא.
ואיך נחזיק מעמד בזמן שתשחקי בלהיות משרתת לגברת?
אנחנו נסתדר.
אם היא אמורה להתאכסן בביתי, תחת השגחה תמידית,
ואת תאלצי לפנות את המיטה שלך,
הבעל הזה שלה צריך לשלם יותר.
לא.
לא.
אני לא...
אני לא ראיתי אותה...
No comments yet. Be the first to leave one.