The first 200 lines.
מבוסס על סיפור אמיתי
כל החיים חוזרים הביתה.
אנשי מכירות, מזכירות, כורי פחם,
כוורנים, בולעי חרבות,
כולנו.
כל הלבבות חסרי המנוחה של העולם
כולם מנסים למצוא את הדרך הביתה.
קשה לתאר איך הרגשתי אז.
תאר את עצמך הולך למשך ימים בסופת שלגים.
אינך יודע שאתה מסתובב במעגלים,
כבדות רגליך בשלג,
צעקותיך נעלמות ברוח.
אתה מרגיש קטן.
עד כמה רחוק יכול להיות הבית.
בית.
המילון מגדיר זאת כ- ׳׳ נקודת מוצא ׳׳...
ו- ׳׳ כמטרה או יעד. ׳׳
והסופה ?
הסופה היתה כולה בדמיוני.
או כמו שהמשורר דנטה הציג זאת׃
׳׳ באמצע המסע של חיי מצאתי את עצמי ביער חשוך
׳׳ בגלל שפיספסתי את השביל הנכון. ׳׳
בסופו של דבר, הייתי מוצא את השביל הנכון
אך במקום מאוד בלתי צפוי.
בית החולים פיירפקס מחלקה פסיכיאטרית 1969
כמה אצבעות אתה רואה ?
השתגעת
תפסיק להפתיע אותי כך.
כמה ?
ארבע.
עוד אידיוט.
אתה תאהב את המקום.
יש לנו פציינט חדש, ג׳יין. האנטר אדאמס.
התאשפז מרצון. התאבדותי. תקבעי בשבילו לד׳׳ר פרייק.
היי, רודי ! מה המצב ?
הוא לא מש ממיטתו שלושה שבועות. הוא לא יעשה לך צרות.
הוא צריך עוד סיר לילה. זה בארון. ההשכמה ב- 07:00.
סליחה.
האם יש דרך כלשהיא בה אוכל לקבל חדר משלי ?
בהחלט.
התקשר לשוער ובקש ממנו סוויטה שצופה על המזרקה.
אני מעדיף את ביתן הבריכה.
לך לישון.
הי.
הי.
אתה
אתה הרבה יותר שעיר מהשותף האחרון שלי.
זה מחמם אותי.
- מה קרה ? - תרחיק אותם !
- להרחיק מה ? - אותם. תרחיק אותם !
- בסדר, אני אאלץ... - אתה בוגד !
הבאת אותם איתך כשפתחת את הדלת !
מי ?
אנחנו צריכים פה עזרה !
מישהו !
בסדר.
הם יתקפו אותי ! אל תורידו אותי !
אל תתנו לסנאים לקחת אותי ! בבקשה !
זו היתה נשיכת סנאי !
סנאים.
אבי נפטר כשהייתי בן תשע.
הוא היה בצבא. הוא לא היה בבית הרבה.
שבועיים לפני שמת
הוא אמר לי, שבמלחמת קוריאה הרגיש כאילו איבד את נשמתו.
כל הזמן הזה חשבתי שזה באשמתי.
עברתי דירה שבע פעמים בשנה האחרונה.
היו לי כמה עבודות.
שום דבר לא נראה מתאים.
אני לא ראוי להיות חלק מהחברה.
וכשאביך נפטר, איך הרגשת ?
אני לא יודע. הייתי בן תשע.
זה היה כאילו היה מין הבדל, פתאומי
בינך לבין שאר העולם.
הסתכלתי סביבי.
החיים המשיכו בדיוק כמו לפני כן.
אך זה לא היה כמו לפני כן.
דודי עזר. הוא נהג לבקר.
הוא לפחות הקשיב.
וחשבתי,
אילו יכולתי להדליק את הנודים שלי הייתי יכול לטוס לירח, או לפחות לאורנוס.
אך אם לא יכולתי לעשות זאת, לפחות הייתי משתמש בפין שלי כמקל פוגו
וזו יכולה להיות דרך להתבדל.
סליחה ?
כן, זה טוב.
אתה מתקדם יפה, האנטר. נדבר מאוחר יותר בקבוצה.
תודה לך.
ארבע.
ארבע ?
כולכם משוגעים !
משוגעים ! ארבע !
ארתור מנדלסון.
ארתור מנדלסון המפורסם ?
הבעלים והמפעיל של ביטון תעשיות.
הוא היה אחד המוחות החדשניים בחברתנו.
הסתכל עליו עכשיו. הוא לא מסוגל אפילו לספור את החלונות.
מה קרה לו ? למה הוא כאן ?
התאשפז מרצון. תסמונת הגאון. סטייל האוורד היוז.
בתכיפות חוקרים את המוח היצירתי של האדם.
הוא כנראה חקר יותר מדי.
אני חושב שזה עץ אמיתי.
למה אנחנו נפגשים כאן ? זה צפוף.
אברטון, אנחנו נפגשים כאן כדי שרודי יוכל להשתתף.
- זה צפוף. - מישהו אחר חושב כך ?
צפוף !
אני חושב שלו יש שאלה.
אתה מוצא זאת משעשע, האנטר, לעשות צחוק מחולשתו של אחר ?
אולי יש לו שאלה. הוא בחיים.
הוא קטטוני.
עדיין יש לו מוח. אולי הוא רוצה להשתתף גם.
כן.
אולי יש לו שאלה.
כן, אולי.
אולי הוא יודע מדוע הצטופפנו !
אולי ביני יודע הרבה יותר מאשר אנו משערים.
סלח לי. ביני ?
באיזה כיוון נמצא גן עדן ? זה נכון !
זה יספיק, האנטר.
ביני, בכמה ווילט צ׳מברלין גבוה יותר ממך ?
נכון.
ביני ! איפה התיקרה ?
זה מספיק. תפסיק.
איפה הציפורים עפות, ביני ?
איך אתה אומר שלום להיטלר ?
ביני, איך היטלר אומר שלום ?
איך אתה בודק אם יש שבר לפיל ?
מי היה זוכה בתחרות בהיה ? ביני !
מי הפליץ ?
מי אוהב לאונן ?
אני !
ביני, איך שופט בעל זרוע אחת אומר ׳׳ שער שדה ׳׳ ?
ביי, ביני.
חשבתי שזו היתה פגישה טובה.
אני יכול להיכנס ?
כופף את ברכיך ושים רגל אחת לפני השניה
ולא תהיה לך בעיה.
אילו היתה כתבה בחדשות הנותנת חסות לאירוע
הכותרת היתה׃ ׳׳ מפגר נכנס לחדר. ׳׳
האצבעות. מה התשובה ?
אתה אחד מהבחורים המבריקים האלה שתמיד יודעים את התשובה הנכונה, נכון ?
ברוך הבא לחיים אמיתיים.
כמה אתה רואה ?
- יש ארבע אצבעות, ארתור. - לא, לא. הסתכל עלי.
מה ?
אתה מתרכז בבעיה.
אם אתה מתרכז בבעיה, אתה לא יכול לראות את הפתרון.
לעולם אל תתרכז בבעיה. הסתכל עלי !
כמה אתה רואה ?
לא, הסתכל מעבר לאצבעות.
כמה אתה רואה ?
שמונה.
כן ! שמונה זו תשובה טובה.
ראה מה שאף אחד אחר לא רואה.
ראה מה שכל אחד אחר בוחר לא לראות
בגלל פחד, תואמות ועצלנות.
ראה את כל העולם כל יום מחדש.
האמת היא, שאתה בדרך הנכונה.
אם לא היית רואה כאן משהו חוץ מאדם משוגע, מריר
לא היית בא לכאן מלכתחילה.
מה אתה רואה כשאתה מסתכל עלי, ארתור ?
אתה תיקנת את כוסי.
נתראה
פאטץ׳.
רודי, עצור.
אתה מפריע לקצב שלי.
אתה תתעוור.
- בבקשה. - אני חייב ללכת לשירותים.
אז לך.
זה שם, 5 מטרים מפה.
- הייתי הולך, אבל... - אבל מה ? הסנאים ?
- כמה יש ? - יש רק אחד עכשיו.
אתה לא יכול ללכת לשירותים בגלל סנאי אחד ?
אם ארד מהמיטה, הוא יקרא לאחרים.
זו לא הנקודה.
הם סנאים.
סנאים, רודי
היצורים החביבים ביותר על כדור הארץ.
לא, הם לא.
ברשימת הטורפים העוינים, הם נמצאים ממש לקראת הסוף
ממש מעל הפרגיות והחלזונות.
מה הם יכולים לרצות ? את הביצים שלך ?
אתה חושב ?
- בוא, אני אקח אותך. - אל תזוז.
אל תזוז.
עוד אחד ?
הוא בקצה המיטה שלך, על המעקה.
תיזהר. הוא עומד לקפוץ.
הנה אחד, בקצה המיטה !
יש אחד שרץ לאורך מערכת כיבוי האש !
מאחורי הדלת !
הוא יוצא מהשירותים !
תאכל עופרת, סנאי !
- נרפאת ! - יש לך אחד על הכתף !
אנחנו צריכים מחסה ! הם באים מהדלת האחורית !
תפוס מחסה, רודי !
אנחנו צריכים מבצר !
למטה ! התכופף !
הם נעלמו.
אני חושב שזה בטוח ללכת לשירותים, רודי. קדימה.
- לא, זה מסוכן מדי. - לא.
לא כשיש לך
No comments yet. Be the first to leave one.