Pina

.בקרוב יהיה שוב אביב

.צמיחת דשא

,אז בא הקיץ

,דשא גבוה

.שמש

,אז בא הסתיו

.עלים נושרים

...ואז

.חורף

.אביב

.קיץ

.סתיו

!חורף

פ י נ ה -

...שש, שבע, שמונה

,יש מצבים, כמובן

.שמשאיר אותך פעור פה

כל שאתה יכול לעשות זה .רמז של דברים

גם מילים, אינן יכולות לעשות יותר

.מאשר רק לעורר דברים

.זה המקום שריקוד ניכנס שוב

לפגוש את פינה, זה היה .למצוא שפה, בסופו של דבר

.לפני כן לא ידעתי איך לדבר

.ואז לפתע היא נתנה לי .דרך כדי להביע את עצמי

.אוצר מילים

.כשהתחלתי, הייתי די בישנית

.אני עדיין

,ואחרי הרבה חודשי חזרות

:היא קראה לי ואמרה .את צריכה להיות יותר לא נורמלית

וזאת היתה כמעט ההערה היחידה .שלה במשך כמעט 20 שנה

.פינה היתה ציירת

.היא בקביעות שאלה אותנו

,כך נהפכנו לצבע

.לצבוע את הדימויים שלה

למשל היא ביקשה

?"את הירח"

תיארתי את המילה עם הגוף שלי

.כך שהיא יכולה לראות ולהרגיש את זה

.אני בעצמי רקדתי בקפה מילר

.כולנו היינו עם עיניים עצומות

,כאשר ביצענו חזרה

,לא יכולתי לחזור על אותה תחושה

.תחושה שהיתה מאוד חשובה לי

לפתע שמתי לב

,שזה יוצר שוני גדול

,מאחורי עפעפיים עצומות

.אם אני מסתכלת למטה, או כך

!זה יוצר את כל השוני

התחושה הטובה ...הופיעה שם מיידית

.לא להאמין כמה זה קריטי

.הפרט הזעיר ביותר משמעותי

זה ענין של שפה

.שאתה לומד לקרוא

פיתחנו קטע

!תוך שבועיים, דומיניק

!לא להאמין באיזו מהירות זה היה

מדהים איך הרעיון קרם עור וגידים

.משולחן וארבעה כסאות

.אופיני לפינה! אני זוכרת

,אתה יודע. אנו חייבים, איכשהו .למלא חדר זה. אני לא יודעת איך

!ואז בום, כסאות .בדיוק -

!אז, בום ,רולף השתעשע עם הכסאות

.והם הפכו לחלק אינטגרלי מהקטע

!כל כך יפה

.10 ,9 ,8 ,7 ,6 ,5 ,4 ,3 ,2 ,1 !‏ אני בא

.10 ,9 ,8 ,7 ,6 ,5 ,4 ,3 ,2 ,1 !‏ אני בא

,גם קאזואו אונו עזב אותנו

.לא מזמן

אני מדמיין אותו ואת פינה שם

...רוקדים יחדיו

.מנתרים מענן לענן

!לפינה יש עיניים כל כך חודרות

אף אחד לא הצליח אי פעם .לקרוא אותי בצורה כזו

כל דבר שניסיתי להתימר להיות

.נעלם תחת מבטה

במקום זאת, היא ראתה משהו

שפחדתי ממנו

.מפני שעדיין לא ידעתי מזה

?מי היתה פינה

.היא שילבה שבריריות ועוצמה יחד

היתה לה גם את היכולת

,להקשבה וצפייה אינסופיים

.וגם להתגבר על כל המגבלות

כך, אני מתאר אותה כמו בית

.עם עליית גג ענקית מלאה באוצרות

.שפינה לא התכוונה לרקוד

.אתה תמיד שכחת את הצעדים

!סרבנו לבצע זאת בלעדיה

,היא היתה מעורבת ...מפני שעמדת על זה

?זה שהיא הראתה לי את הצעדים !רדי מזה

!אבל זאת האמת

.עמדתי על כך שהיא תרקוד

זאת היתה הדרך היחידה עבור !אנשים לראות אותה על הבמה

אף פעם לא רציתי לרקוד ."את "קפה מילר

אבל כשפינה בקשה ,שארקוד את התפקיד שלה

.אמרתי כן

.אבל למעשה מעולם לא למדתי את זה

.רציתי שהיא תרקוד לנצח

"ראיתי אותה מבצעת את "קפה מילר .לעיתים כל כך קרובות

עד כדי כך שרציתי לחוש .את מה שהיא מרגישה

היא נעה כאילו שהיה ,לה חור בבטן

.כאילו שהיא קמה מבין המתים

,כיום, כשאני על הבמה

אני מנסה לדמיין את פינה

,בתוך כאבה

אבל גם בתוך עוצמתה

.ובדידותה

כמה פעמים

,רקדתי את "קפה מילר" עם פינה

,רואה את השיער שלה, הגב, הזרועות

,יודעת בעיניים עצומות

!שהיא מודעת לכולנו

,שום דבר לא ניסתר מעיניה

!אפילו כשעיניה עצומות

.רקדנו וצחקנו כל הזמן

תמיד היינו ביחד

עד ארבע לפנות בוקר

.כדי לתכנן משהו ליום הבא

.זה היה בתחילת הלהקה

היינו צריכים להפגש בתחנת בארמן

כל בוקר

לקפה ולחמניה

.ולבצע את מטלות היום

.אני עובדת עם מלאכים .אתה מלאך, אתה יפה

תמיד הרגשת יותר מאשר סתם אדם

.שעובד עם פינה

זה היה טוב