The first 200 lines.
- בית הספר בריארטון -
היי, מר בי. -היי, שרלוט.
בוקר טוב, מר בי. -היי, איימי.
ג'יימי.
ממש לא נעים לי לבקש.
העניין הוא שחסר לנו מלווה אחד
לטיול של אגודת הלהטבא"ק.
אתה יכול לסרב כי אני יודעת שהצטרפת בפעם הקודמת...
בטח. זה בסדר. אני אצא.
תודה. תודה רבה. אין כמוך.
טוב, בואו לא ניתקע על התיעוד ההיסטורי.
אני רוצה פתרונות יצירתיים לחוזה ורסאי, בסדר?
כן, קארי.
למה את נראית מפוחדת?
תגיעו חמש דקות קודם אם תוכלו, בבקשה.
יהיה בסדר גמור.
הגעת סוף-סוף להחלטה?
אני אבחר בבראון.
יכולתי להגיד לך את זה לפני חודש
ולחסוך לך הרבה לילות לבנים.
מתברר שאני צריכה את מכתב ההמלצה עד השבוע הבא.
אני מציע שתכתבי אותו בעצמך.
באמת? -כן.
אני רוצה שתכתבי כל מיני דברים מדהימים על עצמך,
דברים אמיתיים,
ואני אעבור עליו ואחתום.
יועיל לך לעשות את זה.
בחייך, זה לא כל כך קשה.
נעבור עליו יחד.
רק אל תספרי לאף אחד, בסדר? שיישאר בינינו.
בסדר.
תודה, מר בי. -בבקשה.
את תהיי מעולה.
סיסי.
בואי.
- דורצ'סטר -
טוב, מזל טוב. -כן, רציתי לספר לך לפני כולם.
אכריז על כך מחר. לא שזאת תהיה הפתעה גמורה.
חצי שנה זה די קרוב.
הציעו לי גם 18 חודשים,
אבל חשבתי לעצמי, לעזאזל...
שנה נוספת שהדירה בסרסוטה תעמוד ריקה.
אני...
הזכרתי את שמך במשאבי אנוש.
רוב החבר'ה בגילך כבר יצאו לפנסיה.
פלישה אמרה שהיא תשמח לדבר על זה איתך.
זה כל מה שאני אומר. הם תומכים מאוד.
ואני זקוק לשותף נוסף לגולף.
אחרי שתעזוב, יהיה צורך בהמשכיות בתחנה.
בחייך, הנרי. הבחורים החדשים יטפלו בזה.
סוטו, מקפרטי.
יש להם אנרגיה
וגישה נכונה. בגלל זה העסקתי אותם.
אז יש בעיה בגישה שלי עכשיו? בחייך.
אתה כמו לברדור זקן וזעוף שנאנח בפינה.
ועכשיו אתה צולע כמו זומבי.
זו סכיאטיקה.
היא באה והולכת, אבל המצב משתפר.
לחץ. מאז התיק של הילד ההוא בקיץ.
אל תחשוב שלא שמתי לב.
ברוכים הבאים לצפון.
היי, אבא. -תראי אותו.
היי, סבא.
מה יש לך שם? -ספר.
יפה מאוד.
שלום. -היי.
סליחה שפספסנו את הרכבת הקודמת.
הכול בסדר, העיקר שהגעתם.
נצא לדרך.
אני חייב להודות
שנפלא לצאת מהדירה השכורה ההיא ולעבור לבית.
המקום הזה שימש פעם את הצבא.
הוא בן יותר ממאה שנה.
לא סיפרת שהוא מבודד כל כך.
זה החלק הטוב.
ראית את היערות בדרך.
הם חלק מהפארק הלאומי מייברוק ומתפרשים על פני קילומטרים.
יש כאן עקבי ג'מייקה שממש מתקרבים
ויש אנפות באגם הגבוה.
ואם קורה משהו ואתה צריך עזרה?
תראי מה קניתי.
הסוג האהוב עלייך, זוכרת?
אבא, ברצינות. מה עושים במקרה חירום?
צריך לחשוב על דברים כאלה כשמזדקנים.
בקושי יש כאן קליטה סלולרית.
אני מגיע לשני פסים ליד עץ האדר.
הוא בסדר? -אני כבר לא יודעת.
הוא כפייתי לגבי הסדרה הזאת.
הוא קרא את הספר האחרון שלוש פעמים.
זה לא כל כך נורא.
זה כל מה שהוא עושה.
אין לו חברים.
המטפלת אומרת שהוא עדיין מדוכא בגלל הגירושים.
ואנדי רק מקשה.
הוא בקושי מתקשר וכל הזמן מאשים את הפרש השעות מלונדון.
פתאום כאילו...
כבר אין לאיליי אבא.
את יכולה להביא אותו לכאן יותר.
אני אדע להעסיק אותו.
זה לא העניין, אבא.
הוא שביר.
אני עדיין יכול לעזור.
אני משתפר בדברים מסוימים. -כן. בסדר.
את חייבת לתת לי לעזור.
בסדר.
אישה אחת נכנסה היום לחנות והתחילה להתמקח איתי.
היא אמרה, "מדוע שאשלם 25 דולר על נר ריחני,
כשאני יכולה לקנות נר בשישה דולרים בקאט'ס קריידל?"
קאט'ס קריידל? -חנות חומרי היצירה ליד הדיינר.
יש שם ריח של מפית סרוגה שמקל קינמון חרבן עליה.
לא יודעת, זה טלטל אותי.
אולי היא צודקת. אולי אני פשוט סנובית.
אתה אמור להגיד,
"לא, מותק, את לא סנובית. את דקת הבחנה."
כן, סנובית דקת הבחנה.
חדשות מהנסיעה ברכבת?
בוב הבנקאי שיחק שוב בטלפון שלו, בקולי קולות.
החוצפה. -אני יודע.
אני אפתח. -זה בטח מיו-פי-אס.
משלוח מאמזון.
מה אתה עושה כאן?
או שזו ערכת אוכל כלשהי?
אתה משלם לאנשים שיקצצו לך את הבצל?
אמרתי לך לא לבוא לכאן.
ניק, אני רציני. עוף מכאן.
אתה לא יכול להגיד לי מתי ללכת.
אתה שומע אותי?
לא הפעם.
מותק.
היי... -מה...?
ניק, זאת אשתי, לילה.
זה ניק. -שלום.
למדנו יחד בקולג'.
הוא... קפץ לביקור.
מה שלומך?
טוב. טוב, תודה.
נעים מאוד.
לא סיפרת לי על זה.
כן.
אתה עומד להיות אבא?
הוא לא אמר על זה מילה.
את בטח אמורה ללדת בקרוב.
בערך... שבוע. -עוד שבוע.
מזל טוב.
תודה. -לשניכם.
מדהים.
אני מצטער שהגעתי במפתיע. הייתי באזור.
ענייני עבודה. חשבתי לקפוץ ולהפתיע את הבחור.
אולי לפתות אותו לבירה.
לא, אנחנו מכינים ארוחת ערב.
אז... -כן.
ארוחת ערב? -כן.
מגיע לי כי באתי בלי להודיע קודם.
אתה יודע מה? אתה רוצה...
רוצה להצטרף? יש לנו הרבה אוכל.
לא, לא. נעשה את זה בפעם אחרת,
ואת צריכה לנוח. -לא, אני בסדר.
מותק, עבדת קשה כל השבוע. -האמת שזה יהיה נפלא,
אם זו לא טרחה רבה מדי.
לא, זה בסדר. אין שום בעיה.
בטוחה? -כן. בוא, תיכנס.
בבקשה. העוף כמעט מוכן.
היא מקסימה.
התחלתי לשלב שמנים בריחות שונים, לפי הזמנה,
והם הצליחו מאוד באינטרנט.
עכשיו אני מפתחת מותג
ופתחתי חנות לפני כמה חודשים, ממש אחרי שעברנו לכאן.
ואז... כן.
כן, זה מעין ניסוי.
נשמע מבטיח.
טוב, אני לא בטוחה שדורצ'סטר מעוניינת בי.
בחייך. -אבל...
אל תהיי קשה עם עצמך. את עושה דברים מדהימים.
נראה מה יהיה.
אז המעבר לכאן היה רעיון שלך?
מה?
הוא היה, נכון? היא רצתה להישאר בברוקלין.
לא. זה לא...
שנינו חשבנו שהגיע הזמן להתרחק קצת.
ואנחנו צריכים יותר מקום. -כן.
בגלל התינוק שבדרך, אז...
אבל היית מעדיפה לחכות עם התינוק.
אני צודק?
היה לך עסק, דברים שרצית לעשות.
ג'יימי רצה תינוק.
הבית, כביש הגישה, גדר העץ.
ג'יימי ברנס הקטן והמסכן.
נאחז בקש. -שתוק, גבר.
פשוט תסתום את הפה.
מה איתך?
במה אתה עובד?
קרן השקעות פרטיות.
זה משחק.
לומדים את המערכת,
ואז לומדים שהיא בנויה לרמאות.
אני מתייחס לכל זה כאל קושי.
אתגר שמאפשר לי להכיר את עצמי.
ויש עסקאות גדולות בדורצ'סטר?
בגלל זה אתה כאן?
לא ממש, לא.
No comments yet. Be the first to leave one.