The first 200 lines.
,זה סיפור אמיתי שצולם עם שחקנים והותאם לקולותיהם של האנשים .שאת סיפורם אנו מביאים
LEA תורגם ע"י
ארבור -
ברדפורד, מערב יורקשר
,יש לי המון זיכרונות ילדות
.אבל אף אחד מהם לא טוב
אני לא חושבת שזוכרים .את הדברים הטובים
,היינו בבית
,אמא היתה בפאב
,או שפוכה על המיטה
,מציתה את חדר השינה
,כדי שלאחי ואחיותי יהיה חם .כי היה קר
אני זוכרת את לוריין .מציתה את חדר השינה
.הייתי אז צעירה .בערך בת חמש
אבל עד היום, אם תדבר ,על זה עם דודותי
הם עדיין יגידו "אנחנו לא יודעים ".מי מכם זה היה
!"ואני אומרת, "זו לא הייתי אני .כי עד היום אני ממש זוכרת
היא התעסקה עם גפרורים .והמזרון התלקח
אז לא היה ציפוי כפול
.כמו שיש היום
.הבית היה נורא
.ללא שטיחים, ללא הסקה מרכזית .נעולים בחדר עם דלת ללא ידית
...ו
עומדים ליד החלון .וצועקים לעזרה
בגלל שהאש .יצאה משליטה
,אבל אני חושבת... אני לא יודעת .אני חושבת שזו בעצם הייתי אני
כשהיינו סוגרים ,את דלת חדר השינה
בתוך החדר לא היתה ידית כך .שלא יכולנו לצאת בחזרה החוצה
.כך שהיתה ידית רק מבחוץ
אני חושבת שלמעשה .אני שברתי את זה
אני חושבת שניסיתי לפתוח אותו .עם סכין או או משהו
.היינו פשוט ילדים מטורפים
אמא שלי נהגה .להוציא את ידית הדלת
היא בדקה שאין סכינים או .מזלגות בחדר השינה
כי אם יש לך סכין או מזלג ,אתה יכול לחבר את הידית
.ולפתוח את הדלת
ו... אף פעם לא יצאנו מהחדר
עד אמא היתה מגיעה, והיתה מוכנה
.בערך, לשחרר אותנו מהכלא
למעשה אני זוכרת כשאני ואמי ."התגוררנו ב "אדג'-אנד-גארדנס
אני זוכרת שהיא תמיד נשארה .ערה עד מאוחר וכתבה
,עכשיו אני יודעת מה היא עשתה
,אבל כשהיינו ילדים .אף פעם לא ידענו מה היא עושה
אבל היא נהגה להישאר ערה עד .מאוחר ורק כתבה כל הזמן
,היו לה ערימות של גיליונות נייר .מפוזרות על המיטה
ואחר כך אני זוכרת שאנדרו ,משך אותם מהמיטה שלה
והיא נאלצה למיין אותם .ואז להחזיר אותם למיטה
אני זוכרת אותנו הולמים ,בחלון, פעם אחרי פעם
.מנסים לצאת
היתה שם אישה .שגרה שתי דלתות אחרינו
.היא היתה נהגת אוטובוס
זה היה בעלה שהביא סולם לחלון האחורי
.והוציא אותנו מבעד לחלון
...אני זוכרת את אמי .היא התחרפנה לגמרי
.זה היה... היה מטורף .איזה טרוף זה היה
.אמא אף פעם לא היה אדם רגיש
היא לא חיבקה אותנו .או אמרה לנו שהיא אוהבת אותנו
.והיא לא נישקה אותנו
חטפנו מכות על הראש, סטירות .וצעקות כל הזמן
.זה מה שהיה
,למרות מה שהמשפחה שלי חושבת
ההתעללות המינית בוצעה .בידי אדם שהם הכירו
אני לא יודעת אם ,היא לא האמינה לזה
.או שהיא פשוט לא רצתה להאמין
אבל היא עדיין השאירה אותי .במצב שבו נאנסתי שוב
?האם אני מסוגלת לסלוח לה
,אם היא היתה בחיים היום .היה לי הרבה מה לומר לה
אחת הסיבות שאני שונאת אותה זה בגלל שאני לא יכולה לספר לה
איך הרגשתי כילדה .והאופן שבו היא גידלה אותי
.אז, לא, אני לא יכולה לסלוח לה
.אנדראה דנבר היא בת 18
:בי.בי.סי. ארנה 1980 ,כשהיתה בת 15
,היא כתבה מחזה על ברדפורד .שם היא גדלה
,באמצעות חברים
המחזה נשלח ,לתיאטרון המלכותי בלונדון
.המחזה נוחל הצלחה רבה .עם סיכוי להמשך חיובי
מקס סטאפורד קלארק, מביים ,את המחזה הראשון של אנדראה
.כחלק מפסטיבל צעירי התיאטרון
רק קיבלתי את תפקיד המנהל .האמנותי של צעירי התיאטרון
קראתי את המחזות שהוגשו .לפסטיבל צעירי התיאטרון
,אחד הבולטים היה למעשה
,ארבור, המחזה הראשון של אנדראה ,אשר נכתב בדיו ירוקה
על חוברת עבודה של בית הספר .עם עמודים תלושים
.אני הולכת לישון .נתראה כשאני אחזור
?למה את לא מוכנה להגיד !לי מי זה. - כי אני לא רוצה
אוקיי, אלה חייך. תעשי מה שאת .רוצה. - אל תדאגי, אני אעשה
אבל אל תרוצי אלי כשאנשים .יתחילו להתקשר אליך
.אני ילדה גדולה עכשיו .אני יכולה לדאוג לעצמי
.תעשי מה שאת רוצה .אני אעשה, אל תדאגי-
.פגשתי את אנדראה
,הראיון הראשון איתה כסופרת .היה יוצא דופן
אשר בשלב זה שהתה .בית נשים מוכות בקית'לי
היא מעולם לא יצאה מיורקשייר . ומעולם לא ביקרה תיאטרון
כיום, אנשים רוצים .להתמודד עם מה שבאמת קורה
.כי זה בעצם מה שזה אומר
.אתה כותב את מה שנאמר .אתה לא משקר
אם אתה כותב על משהו .שקרה, אתה לא תשקר
",ואת אומרת, "זה לא קרה .כשזה קרה כל הזמן
.ארבור נכתב על ידי אנדראה דנבר
ברגע שתרוויחי מספיק כסף .תוכלי לצאת
.לך תזדיין! אותך צריך לבעוט החוצה .עופי לי מהעיניים לפני שאני הורג אותך -
פגעת בי ואני אכה אותך בחזרה .ואתה תקבל עוד מדיויד
.הוא לא יצליח לפגוע בי
אם לא תסתמי את הפה .לא תהיי פה עוד הרבה זמן
.אני אלך עכשיו, אם אתה רוצה . אז תסתלקי -
.לא, אתה תלך
?אתה לא תלך, נכון
אתה יודע שלא צריכים אותך .כי אתה לא אפס. - או, תסתמי
.היא יותר דומה לי מאשר לא
.כתבתי פחות או יותר .על הרגשות שלי
,קראתי למחזה ארבור
,כי הרחוב שבו אני גרתי
.נקרא בראפרטון ארבור
.הוא תמיד היה ידוע כארבור
והרבה מהדברים אלה .קרו ממש ברחוב
היתה להם ,מן גדר גבוהה במרכז
.שהיתה מכוסה בזכוכית
היו אנשים שעשו מדורות .על המגרשים שלהם
.הם גרמו לך להרגיש רצוי ...הם היו אנשים ידידותיים אבל
.כמו דודי טוני ,הוא היה אחד מאלה
.שנהגו לשבת סביב המדורה ולשתות
הם נהגו לזרוק תפוחי אדמה .למדורה ודברים דומים
.הכל היה מטורף
אפילו אני נהגתי לשבת איתם סביב .המדורות כשהיינו צעירים יותר
מקס היקר, אני שולחת לך" ".חלק מהדברים שכתבתי
".זה לא הרבה, באמת"
זה בגלל שהייתי צריכה לקחת" ".את לוריין מהמעון
הם העבירו אותה לכתה" ,עם ילדים אחרים
וזה הרגיז אותה כל כך ".הייתי חייבת להוציא אותה
עכשיו אין לי הרבה ."זמן לכתוב
אילו יכולתי, הייתי מגיעה ללונדון" "כדי שאוכל לסיים את רוב העבודה
אני יכולה להשאיר את" ,ליסה עם אמא שלי
ואני תמיד יכולה להביא את אחת ,מאחיותי הצעירות להשגיח על לוריין
.בזמן אני כותבת ".תודיע לי מה דעתך
אני באמת רוצה" ".לסיים את זה. אנדראה
.ארבור. מערכה 1, סצנה 6
.מהר, זה המשטרה
.עצור את המכונית. אני רוצה לצאת
.אל תסתכלו לעברם .תתנהגו כרגיל
.אני רוצה לצאת .תגיד להם לעצור, בילי
אל תדברי שטויות .את רוצה להיתפס
,כשנגיע לסיבוב הזה בפינה .כולכם תקפצו החוצה
.לא יכולה, אני בהריון
.לא, היא לא .וכדאי שגם אתה לא
.תגיד לו להאט קצת
.אני לא יכול, הם תופסים אותנו
.האט, בבקשה
.אני מנסה להתרחק .תתכוננו לקפוץ
,הם הצליחו. הנערה נותרה ברכב .אשר התגלגל לתוך תעלה
.השוטר ניגש אל הילדה
.בסדר, קדימה, לצאת .אל תהיה מגוחך -
איך אני יכולה לצאת כשדלת ?המכונית תקועה בעמוד החשמל
.ובכן, תצאי מהצד הזה .ותזדרזי, אין לי כל הלילה
?לעזאזל, תן לי הזדמנות, בסדר
?מה שמך ?למה -
.כי אני רוצה לדעת .אני לא יודעת -
אני מבין שאת לא ?מתכוונת להגיד לי
,תן לי רגע .זה יחזור אלי
?את מנסה להצחיק .לא -
?אז מה השם שלך .אני חושבת שזה אנדראה -
?למה זאת אומרת את חושבת .בסדר, בסדר. זה אנדראה דנבר -
?בסדר, ואיפה את גרה .שם למעלה -
?היכן .שם למעלה בארבור -
.בסדר, תיכנסי לרכב ?בשביל מה -
!כי ככה אמרתי, זה למה
.האיש הזה היה ידוע לשמצה ,הוא הקשוח ביותר, בברדפורד
בבאטרשו. ארבור .היה הרחוב הכי קשה
,אבל לא עוד .תסתכל על זה עכשיו
מקס היקר, הנה כמה שיכתובים" "מסצינה שלי עם יוסף
".מקווה שתאהב את זה"
אני חושבת שעדיף לדבר" על כך בדרך
.ולא בבית ,מקווה שזה לא משנה
.אבל אני מעדיפה את זה ".אשלח לך עוד השבוע
הלוואי שהייתי יכול ללכת .לבית הספר. אף פעם לא הייתי
,תראי אותי עכשיו .אני לא יודע לקרוא. אני לא יודע לכתוב
.ואני לא יכול להשיג עבודה בגלל זה
אני חייב לעבוד בטקסטיל כדי שאני .לא אצטרך להתעסק בכתיבה
אנשים צוחקים עליך כשאתה אומר .שאתה לא יודע לקרוא או לכתוב
בפעם הבאה תשאל אותם .על מה הם צוחקים
הם לא מבינים .איך זה לבוא ממדינה ענייה
פה, הם לא מבינים מה זה .להיות עניים
בפקיסטן, אתה לא יכול להגיד ,אני אחיה מביטוח לאומי
.או מקיבוץ נדבות. שם, זה בלתי אפשרי
.תסחוב לי את השקיות. הם כבדות
.מערכה 2, סצינה 2
,אח של הנערה, בן 11 שנים .נהרג בתאונת דרכים
,האב כבר התגבר על זה
אבל שאר בני המשפחה .עדיין כועסים
.האבא שיכור .כולם ישבו וצפו בטלוויזיה
.אני לא יכול להתגבר על זה, אמא .אני אהרוג את הממזר שהרג אחי
.תפסיק לקשקש על זה .הוא מת, זה לא יביא אותו חזרה
,שתוק, אבא. אל תתווכח איתו .אתה יודע מה יקרה
מספיק דיויד, אתה מרגיז .את אמא שלך
.אני אחטיף לממזר הזה ברגע .הבן שלו מת והוא לא מוטרד
?איזה מין אבא זה ?אתה יכול להגיד לי
.אל תשים לב. אתה יודע איך הוא
.לכל הרוחות, תסתמו כבר .שמעתי מספיק
!מספיק
?הוא מת! מת! את שומעת את זה
הראש הדפוק שלך ?לא מצליח להבין את זה
No comments yet. Be the first to leave one.