The first 200 lines.
אני חושבת שהדבר שמשך את אינדיה לקבוצה היה...
תחושה של מטרה משותפת.
הקבוצה הייתה "נקסיום",
והמטרה המשותפת הייתה שיפור עצמי
באמצעות שיטה מוגנת בפטנט בשם "חקר רציונלי"
ל "הצלחה ניהולית",
בהובלת אדם בשם קית' רנירי.
אבל הטענה שה-IQ של רנירי הוא מהגבוהים בעולם,
זה שהתלמידים היו צריכים להשתחוות לתמונה שלו על הקיר,
וזה שהם היו צריכים לקרוא לו "החלוץ",
הטרידו את קת'רין.
בסופו של דבר, אינדיה באה אליי
ואמרה, "אימא, זה מתאים לי."
הלסת שלי נפלה לרצפה. הייתי בהלם.
בסופו של דבר, אינדיה נתנה מאות אלפי דולרים לנקסיום
ונכנסה לתוך משהו
הרבה יותר זדוני מ "הצלחה ניהולית" .
קיבלתי טלפון ממישהי
והיא אמרה שבתוך נקסיום...
ישנה קבוצה סודית.
ואז שמעתי לראשונה את המונח "דוס".
"דומינוס אובסיקיוס סורוריום" .
שיווקו אותה כקבוצה להעצמה נשית, אבל...
זהו מונח בליטינית שפירושו "אדון לשפחה".
נאמר לי שסימנו את הנשים האלו.
הסימון היה חלק מטקס הקבלה לדוס.
היו מכסים את עיניה של החברה החדשה
מבקשים ממנה להתפשט,
ולשכב על שולחן עיסויים.
שלוש נשים אחרות היו מחזיקות את רגליה וכתפיה
והיא נתבקשה לומר,
"אדון, סמן אותי בבקשה. זה יהיה לי לכבוד."
נאמר לנשים שהסמל סימל את היסודות,
אך למעשה, הוטבעו עליהן ראשי התיבות של שמו של קית' רנירי.
אלפי קבוצות כמו נקסיום קמו לאורך ההיסטוריה,
קבוצות שמתייחסים אליהן ככתות.
אבל בלתי אפשרי לדעת כמה,
כי מרבית הכתות מתעקשות שאינן כתות
וכמעט אף חבר בכת אינו מבין שהוא בכת.
אז מה הופך קבוצה לכת?
ואיך חלקן הצליחו לגרום לאנשים רגילים
לעשות דברים נוראיים?
אהיה אל, ומלבדי, לא יהיה אחר.
אנחנו רוצים לחלוק את הידע הזה עם כולם.
הרגשנו שכל דרך שנצטרך לפעול בה
היא בסדר, כי היינו ילדים שמימיים
ואלוהים ידע למה עשינו את זה.
וייקו תהיה עדה נגד רשות האלכוהול, הטבק והנשק,
אם אתם רוצים להמשיך לשחק בזה, מישהו יפגע.
אומרים לך להחליף משפחה, ולוותר על הזהות הקודמת שלך.
הסיכוי היחיד שלכם לשרוד, הוא אם תעזבו איתנו.
- כתות -
האהבה היא מזור.
מקדש העם הייתה תנועה ייחודית אז.
היו שם שחורים ולבנים, והודים-אמריקאים והיספנים.
נכנסו לשם בתמימות, עם המחשבה,
"ג'ים אומר שהוא רוצה אוטופיה... אני רוצה אוטופיה."
חשבנו שאנחנו מצטרפים לתנועה לשיפור העולם.
אבל מה שהם באמת הצטרפו אליו
הגדיר, עבור העולם, את הרעיון המודרני של כת.
תודה, מותק.
בשנות השבעים המאוחרות, מנהיג הקבוצה, ג'ים ג'ונס,
לקח כמעט 1,000 מחסידיו
ממקדש העם בקליפורניה לג'ונגלים המרוחקים של גיאנה
כדי לבנות את ג'ונסטאון,
שתוארה כאוטופיה שמקיימת את עצמה,
בלי האלימות והגזענות שהשתלטו על אמריקה.
כולכם מאושרים? אתה מאושר, טום? -כן.
כולם מאושרים כאן. רואים שזו עובדה ברורה.
אבל קרובי משפחה מודאגים החלו ללחוץ על אנשי ציבור, עם עלונים על סיוט בג'ונסטאון,
כשהם טוענים שג'ונס משתמש ב "תכנות מוחות",
ואפילו עורך הדמיות של התאבדויות המוניות כדי להכין אותם למות למען המטרה.
חבר הקונגרס מקליפורניה, ליאו ראיין, טס לגיאנה כדי לחקור
ולא חזר מעולם.
מאוחר מדי.
חבר הקונגרס מת. העוזר שלו מת.
אם לא נוכל לחיות בשקט, נמות בשקט.
התמונות של קרוב לאלף מתים,
מקרה הרצח-התאבדות ההמוני הגדול ביותר בהיסטוריה המודרנית
זעזע את העולם.
חברי הכת, שהאמינו בכל מה שג'ים ג'ונס אמר
התאבדו.
חלקם נורו למוות, הרוב, ככל הנראה, הרעילו את עצמם.
היו בקבוקים ריקים של אשלגן ציאנידי.
משפחות שלמות בלעו את הרעל יחד.
בין הגופות הייתה גם גופתו של מייסד המקדש הקיצוני,
הכומר ג'ים ג'ונס.
ג'ונס אמר להם,
"הגיע הזמן שניפגש במקום אחר."
קבוצות שנקראו כתות,
שמנהיגיהן היו כריזמטיים עם אמונות קיצוניות וקהל חסידים,
התקיימו כמעט בכל מדינה בעולם.
אבל היקף ההרס בג'ונסטאון
נתן למילה "כת" משמעות מזעזעת חדשה
ודחף את אנשי מדעי החברה בארה"ב
לפרסם מחקרים בניסיון להגדיר
את המכנה המשותף לקבוצות ההרסניות האלו.
הם הגיעו לשלושה מאפיינים עיקריים:
כת היא קבוצה או תנועה חברתית
שבראשה עומד מנהיג כריזמטי וסמכותני
שדורש שיסגדו לו כדמות דמוית אל.
לימדו אותנו להאמין שמה שהוא אמר
הגיע ישירות מהפה של אלוהים.
ב "קהילה", כפי שקראנו לזה
הוא היה בעל הסמכות מאלוהים.
המרכיב השני בכת:
לקבוצה יש סוג כלשהו של תוכנית לאינדוקטרינציה,
שלפעמים מכנים "שינוי מחשבה".
או שליטה בחשיבה.
זה היה כמעט כאילו מערכת ההפעלה היא התנ"ך,
והוא התקין את התוכנות שלו עליו.
ואנשים היו מקבלים אותן,
כי הם קיבלו את התנ"ך, אז אסור להם לערער עליו.
אז הם היו חייבים להאמין.
יש ניצול,
מיני, כספי...
ניצול כלשהו של חברי הכת.
מתי שסאן מיונג מון היה זקוק להוריי
בשביל משימה או משהו,
הם היו צריכים לשים את צרכיו של מנהיג הכת מעל הצרכים של ילדיהם.
למשל, אבא שלי,
הוא לא היה בסביבה רוב השנה בילדותי.
אבל יש בעיה קטנה בהגדרה הזו לכת.
זה שיפוט ערכי יותר משזו מילה פונקציונלית.
כל נביא בכל דת עיקרית יכול להחשב למנהיג כריזמטי.
למעשה, בלימודי דתות מתבדחים
ש "כת + זמן = דת"
המילה באנגלית לכת מגיעה מהמילה הלטינית "קאלטוס",
שמשמעה "לעבד את האדמה" או "לטפח",
ובעבר, היא שימשה כדי לתאר
את הקורבנות, המנחות והפסלים שנבנו כדי לטפח יחסים טובים עם האלים.
עם חלוף הזמן, החלו להשתמש במונח כדי לתאר כל דת לא רגילה.
האימפריה הרומאית התייחסה ליהדות ככת.
יש מי שטוען שגרסאות מסוימות של איסלאם הן כתות.
בימינו, מרבית המלומדים מעדיפים את המילה, "תנועה דתית חדשה", או תד"ח.
והרבה מהן קמו, לא כדי לנצל את החסידים,
אלא כדי לעזור להם לשרוד אל מול סכנה מבחוץ.
תחושת העצמי של הקולקטיב נתונה למתקפה מצד העולם
והדרך היחידה להציל את הזהות
היא להתאחד תחת סמכות כריזמתית
ולהיבנות מחדש.
ישוע מנצרת חי
בתקופה שאולי הייתה הכי סוערת מבחינה פוליטית וחברתית
בהיסטוריה של המזרח התיכון,
וזה אומר הרבה.
וכך, ישוע היה אחד מלפחות תריסר משיחים
שאנחנו יודעים עליהם.
תנועות דתיות חדשות קמו על מנת לעזור לבני אדם לנווט בתקופות סוערות,
לאורך ההיסטוריה.
באירופה, תנועות רבות קמו בזמן תהפוכות הרנסנס.
וכתנועת נגד לדת הממוסדת.
בהודו, הן צמחו מתוך סערות חברתיות, שנגרמו בעקבות מעבר לחקלאות,
ואחר כך, כתגובה לקולוניאליזם הבריטי.
אבל מדינה אחת, באופן מיוחד, קיבלה דתות חדשות בזרועות פתוחות
מיום היווסדה.
החל מהמאה ה-17,
המושבות האמריקאיות פיתחו מוניטין
של חוף מבטחים לקיצוניים דתיים.
והיה חלק קטן באמריקה
שנתפס עוד יותר בלהט הדתי החדש הזה:
חבל ארץ שמשתרע בין אלבני לבאפלו,
הידוע בשם "המחוז השרוף".
המחוז השרוף הפך למקום בו נולדו המורמוניות,
האדוונטיזם של היום השביעי,
הרוחניות.
ועוד מגוון רחב של תנועות חברתיות, פוליטיות ודתיות.
איפה שיש פתח דרכו הדת יכולה להיכנס,
בלתי נמנע שיהיה פתח דרכו הפוליטיקה תוכל להיכנס.
ג'מיימה וילקינסון הייתה נביאה מהאזור הזה.
היא התאוששה אחרי שהייתה על סף מוות בגלל מחלת הטיפואיד,
ואחר כך, הכריזה שהיא גלגול של רוח קדושה
בשם "ידידת הציבור האוניברסלית".
כנראה שעבור מרבית האמריקאים זו הייתה הפעם הראשונה
שהם ראו אישה מטיפה או נואמת בציבור.
מעמד הר סיני האמריקאי הזה,
בו אנשים הרגישו שהם מקבלים כל מיני הודעות או מסרים להפצה,
שאינם דתיים באופיים.
הדפוס הזה חזר שוב ושוב.
והם התפשטו אל מחוץ למחוז השרוף.
למשל לעיר ניו יורק, בשנות השלושים,
שם עשרות אלפים החשיבו אדם בשם האב דיביין לאלוהים עלי אדמות.
למען כל האנושות, אני משדר.
צריך להבין את האב דיביין,
כאב רוחני מוקדם מאוד של תנועת זכויות האזרח.
חסידיו המוקדמים של האב דיביין
היו מעורבים בהפגנות ובהחתמת עצומות
ובכתיבת מכתבים בהתעקשות על זכויות אזרח,
בתקופה בה הדרישה הזו הייתה מושתקת מאוד בחיים האמריקאים.
אבל הדרישה הייתה עתידה לצמוח
ולסמן את תחילתו של עידן חדש של התקוממות חברתית
עם מתיחויות גזעיות שמתפרצות לכדי אלימות
וגל התנקשויות פוליטיות.
רבים החלו להטיל ספק בצדקת המלחמה בוויאטנם.
האמון של האמריקאים בממשלה צנח,
וצילו של איום מיידי של השמדה גרעינית
גרם לאומה כולה להרגיש תחת מצור.
הדבר הזה דחף דור שלם לחפש סוג חדש של קהילה
ומקורות חלופיים למשמעות.
מה שראינו בתקופה ההיא
היה עלייתם של האנשים הכריזמתיים האלו
No comments yet. Be the first to leave one.