The first 200 lines.
בפרקים הקודמים של "על החיים ועל המוות"…
מה זה אומר?
זה הכתם השחור.
קוד פיראטים. זה אומר שמישהו רוצה במותך.
הייתה גופה מאתמול בלילה. - אירוע אמש בשליטה.
התיעוד נמחק. הזירה נקייה.
לא. אני צריכה שתשמור על גופה. פשוט תשמור עליה.
יום קשה?
כן.
לא עוד שקרים.
ולא עוד רציחות.
את לא סוכנת שלי עד שתשלימי את המשימה שנשכרת לבצע.
התקבלה התראה על הדרכון של דונובן בנמל תעופה פרטי מחוץ לעיר.
נתיב הטיסה הוא לכיוון צפון ספרד, שם יש לו דירת מסתור.
"ורוניקה גילינגסבי"? מי זו?
זו את.
אלוהים אדירים, זה דרכון בריטי.
מי זו?
היא הדבר הכי חשוב לי בעולם.
היא חברתי הטובה ביותר.
חסלו את הבעיה.
סליחה. תנו לי לעבור.
אלוהים. - אלוהים, אני ממש מצטערת.
לא, זו אשמתי. ממש הסתכלתי לכיוון הלא נכון.
העלייה לרכבת לברצלונה החלה… - אלוהים, זו הרכבת שלי.
אני ממש מצטערת, אבל אני חייבת להגיע לרציף די.
כן, אבל רציף די נמצא בכלל בכיוון הזה.
אוי, לא.
יודעת מה? אני מכיר קיצור דרך. בואי איתי.
ממש טינפתי אותך. - כן.
אני כל כך מצטערת. - לא, הכול… לא טינפתי אותך, נכון?
לא. - זו שמלה יפה.
הגעת עד לכאן בלי שום תוכנית?
בלי שום תוכנית, רק כרטיס אינטר-רייל וכמה חלומות גדולים,
לפני שאצטרך לחזור לעולם האמיתי.
מה זה העולם האמיתי?
משפטים. אני עורכת דין. - לא, רגע. אני עורך דין.
איזה סוג? - הייתי עורכת דין מסחרית,
אבל אז קיבלתי עבודה מדהימה כסנגורית ציבורית.
אז אני יוצאת להרפתקה הגדולה שלי
לפני שאתחיל להציל את העולם ולא אוכל להרשות לעצמי לעשות שום דבר אחר.
אז מה יש ברשימת המשאלות להרפתקה האירופית הנפלאה שלך?
כל הקלסיקות.
ושקיעה אחת.
שקיעה?
יש כפר שקראתי עליו במדריך הטיולים שלי,
שבו השמש שוקעת בדיוק בין ההרים,
כך שכל האזור מואר כאילו הוא עולה באש.
אני נוטה לדבר יותר מדי. אני מצטערת.
לא, בבקשה, אל תפסיקי לדבר לעולם.
אז תודה… - זה…
לא. אתה קודם. - סליחה, לא, תמשיכי.
תודה.
זה באמת רגע השיא של היום שלי.
אולי של השבוע.
חכי!
מה אם לא תעלי לרכבת הזו? מה אם תעלי להבאה במקום?
מה אם את, עורכת דין יפהפייה, חכמה ומצחיקה להפליא
שתציל את העולם,
תספרי לי מה עוד יש ברשימת המשאלות שלך?
ואני, פקיד שמרוויח שכר רעב עם העבודה הכי משעממת בעולם,
אנסה להקסים אותך?
מה את אומרת?
- תחנת הרכבת הבין-לאומית ווטרלו -
על החיים ועל המוות
על מה את חושבת?
סתם חשבתי…
יש לנו טלפון חד-פעמי,
למקרה שתרצי לנסות להתקשר לילדים.
לא, אני עדיין לא מוכנה.
את רוצה לדבר על זה?
כן.
אבל לא איתך.
דב, בחייך. אנחנו לא יכולות לשבת בשקט בנסיעה של 11 שעות.
אני יכולה.
טוב. אפשר להציע משהו?
נחזור להיות חברות עד שנמצא את בילי דונובן
ונקבל את התשובות שלנו,
ואז תוכלי לחזור
למבט הקפוא והזועם הזה.
סליחה,
מהי התגובה הנכונה כשמגלים שהחברה הכי טובה שלך היא רוצחת?
אני לא רוצחת. אני מתנקשת.
אני הורגת אנשים רעים.
אנשים ממש נוראים, איומים.
תמורת כסף.
אם הייתי עושה את זה בחינם, הייתי רוצחת סדרתית.
חוץ מזה, יכול להיות שלא אעשה את זה עוד הרבה זמן.
בעבודה מנסים להוציא אותי לפרישה.
מה זאת אומרת, מנסים להוציא אותך לפרישה?
הם קראו לי אב"מ.
מה? - "אישה בגיל מסוים."
לא נכון.
הם אמרו שאני פורקת עול כי אני מתקרבת לגיל 50.
את לא בת 50. - נכון. זה מה שאמרתי.
וגם אם הייתי חוגגת 50, אני עדיין פאקינג טובה בעבודה שלי.
מה קרה?
יש משאית מאחורינו.
היא עוקבת אחרינו מאז המנהרה.
אולי יש מסלול אחר שנוכל לנסוע בו כדי להתרחק מהכבישים הראשיים.
תפני ימינה בפנייה הבאה. - בסדר.
אוקיי, דירת המסתור של בילי דונובן נמצאת כאן איפשהו.
אם נישאר בכביש הזה…
שיט.
כן.
אין מגבה מאחור.
את בטוחה? - לגמרי.
ראית את גברת ויליאמס מכניסה אותו? - לא, אבל היא תמיד עושה את זה.
הם בטח חיבלו בצמיג ולקחו את המגבה בתחנת הדלק.
מי? האלבנים?
אני לא יודעת.
אסע על החישוק עד שנגיע לעיירה הקרובה.
התפוצץ לכן הצמיג?
זו המשאית שעקבה אחרינו? - כן.
ראיתי שחסר לכן אוויר בצמיג.
ניסיתי להשיג אתכן, אבל נסעתן כל כך מהר.
מסוכן מאוד לנהוג עם לחץ אוויר לא תקין.
ג'ודית!
מי שלח אותך? - ג'ודית.
מי שלח אותך?
תפסיקי! - מה?
מה אם הוא סתם זר נחמד? - לא, הוא עקב אחרינו.
כדי להזהיר אותנו בקשר לצמיג! - אבל הוא דיבר באנגלית!
כי אנחנו נוהגות במכונית אנגלית!
הוא חמוש, דבי! יש לו סכין!
הוא גלף עץ!
הוא מגלף פסלונים עלובים מאוד של חיות בר.
החיות הקטנות והמוזרות האלה.
והגלידה שלו נמסה.
מי קונה גלידה בדרך להרוג אנשים?
לעזאזל.
שלום, כאן סם.
אני צריכה שתטפל בעוד גופה.
סוף-סוף תפסת את בילי דונובן? - עדיין לא.
זה גבר גרמני.
אזרח.
אזרח?
מה? הוא עדיין חי.
חי זה גרוע יותר.
איפה את?
איפשהו מחוץ לקאלה.
אני אשים מכשיר מעקב על המכונית, ואז אוריד אותה מהכביש.
ומה… - שיט.
פאק!
סם?
יש לך חלב?
רגע, לא משנה. מצאתי.
היי.
כן, לא, זה נהדר.
אבל סליחה, זו פשוט חולצה די יקרה.
כן.
אני אקח אותה.
נפלתי על דלת זכוכית.
אני כזו טיפשה.
הכנתי קפה. רוצה?
כן.
אז יש לך אחים או אחיות?
או… שאת…
סליחה. אני בדרך כלל לא עושה דברים כאלה.
אבל אם תרצה לעשות את זה שוב, תגיד לי.
אוכל לשמור את המספר שלי בטלפון שלך.
כן. לא, כלומר, אני יכול לעשות את זה.
0-7-7-0-0-9-0-0-4-0-3.
מעולה. שמרתי.
אבל עכשיו תתקשר אליי, כדי שיהיה לי המספר שלך.
כן, ברור.
קיבלתי.
ביי, סם.
- חוק התחבורה אושר -
במפנה אירועים מפתיע,
חבר הפרלמנט דייוויד קלייבורן נעדר היום מההצבעה
על חוק התחבורה שלמענו פעל… - גופה.
…בכזו שקדנות. - שיט!
תרימי מהרגליים. את משתמשת רק בגב.
תכופפי ברכיים. - אני מכופפת ברכיים!
אנחנו נניף אותו. - אין לי אחיזה טובה.
אוקיי. כן. אוקיי.
מה אתן עושות?
אני כל כך מצטערת, אדוני, אבל חשבנו שהתכוונת להרוג אותנו.
זה משום שאני גדול, כן?
יש לי נוכחות מאיימת מאוד.
לא. זו אשמתנו, והפרופורציות שלך מושלמות.
אנחנו נגנוב לך את המכונית.
אבל אני אניח את המצרכים שלך יחד איתך, ואת הדברים האלה.
זאת כבשה.
זאת כבשה? - כבשה.
כמובן. פשוט מקסים.
ביי.
זה סם.
זה לא הוא. איפה דייוויד קלייבורן, לעזאזל?
הוא לא אצלי.
מה זאת אומרת? איפה הוא?
אני לא יודע. לא אספתי אותו.
כן אספת, כי הוא היה בחדר המלון.
לא, הוא לא היה. אלה כולם.
אלוהים אדירים.
אם המנהל יגלה שאיבדנו חבר פרלמנט, שנינו נידפק.
וכשאני אומר "נידפק", אני מתכוון ל"נמות".
כן, הבנתי. תודה.
היי!
No comments yet. Be the first to leave one.