A Sunday in the Country (Un dimanche à la campagne)

הובא וסונכרן ע"י יוני

!מיריי ",נצא לטייל בטנגו"

.זה יהיה נחמד מאוד"

"...לראות"

סרטו של ברטרנד טוורניה

,לראות את הכושיות הקטנות"

".משחקות לעצמן בצמות"

"יום ראשון בכפר"

,בוקר טוב אדוני הכומר" .בוקר טוב-

.באתי להתוודות" "...אמן

:מבוסס על ספרו של פייר בוסט "מר לדמירל עומד למות"

!אמיל !לוסיאן

לואי דוקרו

מישל אומון

סבין אזמה

.אבא שלי שוטר" .תמשיכו לנסוע-

.אימא שלי אופה" "...מיאם-מיאם-

!אירן !גונזג

!אירן

.כן, כן, אנחנו באים

!זזת

!מיריי

כשהייתי ילדה קטנה" .רעיתי כבשה או שתיים

,כשהייתי ילדה קטנה" ".רעיתי כבשה או שתיים

!אחת, שתיים שלוש, דג מלוח

עוד בימי נעוריי" .שכחתי לאכול ארוחת צהרים

עוד בימי נעוריי" ".שכחתי לאכול ארוחת צהרים

מתי תפסיקי לבקש מהחיים ?יותר ויותר, אירן

:הפקת כתוביות אולפני אלרום

.מרסדס

.מרסדס

?איפה הציוד לצחצוח נעליים .הוא נמצא במקום, אדוני-

,אני רואה את תמצית הניקוי ...אני, אה, את הדונג

.מצאתי. מצאתי

,אני לא רוצה להפריע לאדון

אבל אני צריכה להביא .מקפא חבושים

בונה שפשף את הנעליים

.בעזרת צמר קשמיר

...אני לא רוצה להפריע לאדון

?זו עוגת ריבס

אני מזכירה לאדוני שמר וגברת .אדואר מגיעים בעשר וחמישים

.אצא מפה בעשרים לאחת עשרה ...אני רוצה לציין

ששמו האמיתי של מר אדואר ,הוא גונזג

.השם הזה עושה רושם אחר לגמרי

אצל אשתו שיקרא לעצמו ,איך שהוא רוצה

,אבל בביתי .קוראים לו גונזג

,גונזג או לא גונזג

,אם תצא מפה בעשרים ל-11:00

.תגיע באיחור

.סליחה

קניתי את הבית הזה כי הוא .במרחק עשר דקות מתחנת הרכבת

!הוא היה, לפני עשר שנים

אני מוכן להודות

שאני צועד ,קצת יותר לאט מבעבר

אבל לא ישכנעו אותי שתוך עשר .שנים, הדרך התארכה בעשר דקות

,אדוני טועה .ואדוני יודע זאת היטב

כמו אימא שלי. אנשים מבוגרים .לא מוכנים להודות בכך

.בפעמים הקודמות הרכבת הקדימה

כל עוד אדוני לא הולך אחורה ...כמו הסרטנים

,קודם כול .הסרטנים לא הולכים אחורה

.יכול להיות

,מאז מות אשתו

מר לדמירל הבין שמרסדס הייתה ,חלק בלתי נפרד מבדידותו

.ושאסור להרגיזה

,ויכוח אחד סוער מדי .והיא תעזוב בטריקת דלת

.כך אמר לעצמו

היה זה שקר מושלם .והוא ידע זאת היטב

מרסדס לא התכוונה לעזוב משרה .כה נוחה והיא חיבבה את אדונה

אולם האדון טיפח בקפידה .את החשש הכוזב שיינטש

ייתכן שהייתה זו מזכרת אחרונה .מיחסיו הנורמליים עם נשים

.אבא, אבא, הנה סבא

.קדימה, קדימה, תזדרזו קצת .הנה סבא

,שלום, אבא. -זה בלתי ייאמן .ממש בלתי ייאמן

?הרכבת שוב הקדימה, נכון .לא, היא הגיעה בזמן, כתמיד-

נכון, אדואר? -יצאתי מהבית .בעשר שלושים ותשע בדיוק

.כנראה השעון שלך מאחר

אבל... -השעה אצלי ?עשר חמישים ושבע. ואצלך

טוב, עם הגיל ...הראייה מטשטשת

אז מה, ילדים, אתם לא ?נותנים נשיקה לסבא הזקן שלכם

,ואת, מיריי הקטנה שלי ?עברה עלייך נסיעה נעימה

!לא ?לא-

.היא הקיאה ת'נשמה

כבר אסרתי עליך להשתמש בביטוי ."הזה. אומרים: "נתקפה בחילה

.מימי המסכנה .בכל פעם אותו הדבר

היא מנסה להתאפק, אבל ...אחרי שעוברים את ולמונדואה

עכשיו אני תמיד לוקחת אתי .בקבוק מי קולון לנסיעות

.מעניין ממי היא ירשה את זה

,עכשיו את כבר ילדה גדולה ?נכון

.אסור לך להיות חולה ?שמעת, מיריי-

הוא דחף אותי. -זה ילמד אותך .להסתכל לאן שאתה הולך

.תקשיבו, תפסיקו להתקוטט .אתם בכפר

.תנשמו את האוויר הנקי

.תראה, שלווים .לא, אלה פסיונים-

.הם מלאי חיים ...כן, טוב. נו-

בנים תמיד צריכים .להיות בפעילות

?אלה היו פסיונים, נכון, אדואר .חוגלות-

.חוגלות

.הנה מר טורנוויל .שלום

?אתה זוכר את מר טורנוויל .כן, כן, בהחלט-

.הבן שלו פרש

זה בית אלמנתו .של סוחר העצים

.שלום, גבירתי

.הנה מר דנטיניי, שם

.שלום, מר דנטיניי ...אתה יודע, הוא בן הדוד של

?אפשר לעזור לך, גבירתי

.אני סנילי לגמרי .אני מאבד את הזיכרון

.היו לך כל-כך הרבה זכרונות .זאת לא סיבה לאבד אותם-

.פונסה .הוא בן הדוד של משפחת פונסה

,אתה רואה, אני לא כזה סנילי .כפי שאתה רומז

.אתה תקבור את כולנו .אל תדברי שטויות-

.אני בן למעלה משבעים

.עוד תראי

.כדאי לך להוריד את המעיל .חם מדי. -זה נסבל

.אמיל, בוא תראה משהו

.בואי, מיריי

,אדואר

.אני הולכת להקשיב קצת למיסה

.לוסיאן. לוסיאן ?אדוקה כמו תמיד-

.כמו תמיד

.אמיל

,טוב, קדימה, מיריי ?ילדים, אתם באים

,תגיד לי

?איך הולך במשרד .כרגיל, כמו תמיד-

,בסופו של דבר .אני לא עובר לדקאר

.כן, אני מבין

?מרי-תרז מתנגדת, נכון

.בזוג, יש שניים

לא מספיק שהיא שינתה ?את השם שלך

...!אדואר

?הכול בסדר, מיריי ?את רוצה שאקח אותך על הידיים

.חכה. -תני לי את הבובה .עזוב, עזוב את זה

חכי תראי, חכי. את תחזיקי את .הכובע שלי. -אני מניח את זה

.שימי לב, טוב

.קדימה, לדרך

.הנה. קדימה

.אתה תתעייף

.נו, אתה מפגר מאחור

?נחמד לך, שם למעלה

.כן. אתה סתם מקנא .קדימה, קח אותה

.טוב .כן. זהירות על הכובע שלי-

.אל תשימי לי אותו על הפנים .חכי-

.זהו. בזהירות

.טוב, זהו זה

.קדימה, תחזירי לי את הכובע .הנה, קחי את הבובה שלך-

כן, לא עשיתי את התרגילים שלי .בשבועות האחרונים

.אני... אני הופך לעצלן

.לא ראיתי אתכם כבר כמה זמן .שבועיים-

.כן, אני יודע, זה לא פשוט

...ביום ראשון שעבר ,כן, אני יודע-

.אל תתנצל .גם אני נוסע לעתים רחוקות

זה נכון שאתה נוסע .לעתים רחוקות

מכיוון שאין לי סיבה לנסוע ,ביום מסוים במקום ביום אחר

,אתה יודע איך זה .אני אף פעם לא מצליח להחליט

בעוד שאתם, אתם פנויים ...רק בימי ראשון, לכן לכם

.זה, זה קל יותר

.קודם כול, אתם רגילים

,חוץ מזה, אתם הרבה

,מה שנעשה בגדול .תמיד פשוט יותר. -כמובן

.זה כמו בציור

איפה הבנים? -הם ודאי הלכו .דרך השביל התלול

אתה יודע, בפעם האחרונה ,שאחותך אירן באה לבקר אותי

.עדיין היה קר

.הדלקנו אש נאה באח בחדר שלה .היא רגישה לקור-

.היה קר

.אתה רואה, הם כאן .צאו בבקשה לגן-

.אוי, לא, אנחנו עייפים

.ולי כואבת הרגל .אל תעשה הצגות-

?יש לך קצת יוד .תשאל את מרסדס-

.קדימה, בוא

.נו כבר, בוא

.תניח קצת לעיתון שלך

.הרבה יותר נחמד לשוחח

.קדימה, עכשיו צא לגן

?ואמיל .אמיל יעשה מה שיגידו לו-

.בינתיים, עשה מה שאומרים לך

?נו, אתה מרוצה מהבנים .די, כן-

.מרי-תרז מטפלת בהם יפה מאוד

?לא, אבל, בבית הספר

.הגדול לומד יפה

,הקטן לא מתאמץ מספיק

.אבל הוא בכל זאת מצליח ,אתה רואה-

כפי שאתה היית .בכיתות הנמוכות

.לא, אני הייתי רציני

.כן, למדת, זה נכון

.כן, אבל לא הצלחת

אם כך, אצל הקטן .זה בדיוק ההפך

,הוא לא עושה כלום .ובכל זאת הוא מצליח

...אה, חשבתי שאמרת לי ש

.לא

,לא, אמרתי לך שלהפך ...שהקטן... חכה

.בכל אופן, זה לא רע

.בואי

.שבי כאן, הנה, את תעזרי לי

.תכף תראי

,אני אחתוך לך רצועות

.רצועות בצק

.ככה

,אלך להביא את העוגה

ואז את תניחי את הרצועות ,על העוגה, כמו רשת

.את תראי, זה יפה