The first 200 lines.
,ב- 3 בספטמבר 1973 ,בשעה 16:21:32
זבוב הסוס מזן קליפורידאה, שכנפיו יכולות לנפנף 14,670 פעמים בדקה
נחת ברחוב סן-וינסנט .אשר במונמרטר
,בדיוק באותה שנייה ,מחוץ למסעדה
הרוח התפרצה כבאורח-קסם מתחת למפה
והרקידה שתי כוסות .מבלי שאיש יבחין בכך
באותו זמן, בקומה החמישית של ,שדרות טרודאין 28 רובע 9 בפריז
אוז'ן קולר, עם שובו מהלוויית ,ידידו הטוב ביותר אמיל מאז'ינו
.מחק את שמו מפנקס הכתובות שלו
עדיין באותה שנייה
תא-זרע בעל כרומוזום איקס השייך למר רפאל פולן
ביצע הסתערות לעבר .ביצית של אשתו אמנדין פואה
תשעה חודשים לאחר מכן נולדה .אמילי פולן
אודרי טוטו -
אמלי -
תורגם וסונכרן ע"י שי אברהמי
,אביה של אמילי ,רופא לשעבר בצבא
עבד במרחצאות ספא ."של "בנין-תרחץ-אותם
.שפתיים קמוצות. סימן ללב קשה -
:רפאל פולן לא אוהב
.להשתין ליד מישהו אחר
הוא לא אוהב לתפוס אנשים .מסתכלים בגיחוך על הסנדלים שלו
לצאת מהמים עם בגד ים .רטוב שנדבק לגוף שלו
:רפאל פולן אוהב
.לקלף רצועות גדולות של טפט
לסדר בשורה את כל .הנעליים שלו וללטש אותן
לרוקן את ארגז הכלים שלו
לנקות אותו היטב
.ולשים את הכול בחזרה
,אימה של אמילי, אמנדין פואה .מורה בבית ספר מגוניון
.תמיד היו לה עצבים רעועים
.טיקים בעיניים - - .סימן להפרעה נוירוטית
:אמנדין פולן לא אוהבת .לקבל אצבעות מקומטות באמבטיה
כשמישהו שהיא לא אוהבת .מתחכך קלות ביד שלה
.סימני כרית על הלחי שלה בבוקר
:אמנדין פולן אוהבת .בגדים של מחליקים על הקרח בטלוויזיה
.להבריש את הפרקט עם נעלי בית
לרוקן את תיק היד שלה
לנקות אותו
.ולשים את הכול בחזרה
.אמילי בת שש
כמו כל הילדות הקטנות, היא הייתה .רוצה שאבא שלה יחבק אותה מדי פעם
,אבל הוא אף פעם לא נוגע בה .פרט לבדיקה חודשית
,הריגוש של המגע הנדיר הזה .גורם ללב שלה להכות כמו תוף
,כתוצאה מכך .הוא חושב שיש לה מום בלב
עקב המחלה השקרית הזאת אמילי לא הולכת לבית הספר
ולכן היא לומדת באופן .פרטי עם אימא שלה
ארבע
תרנגולות
ירבצו
כאן
.מעתה והילך
...ארבע תרנגולות ירבצו .טוב מאוד -
!ולכן רביעית !לא -
משוללת חברים למשחק
קרועה ונזרקת בין נוירוטית לבין קרחון
.אמילי נסוגה לתוך עולם דמיוני
,בעולם הזה .תקליטים נעשים כמו פנקייק
אשתו של השכן שנמצאת בתרדמת
בחרה לקחת את כל זמן השינה .שלה בחיים במכה אחת
,אחרי זה .אני יוכל להישאר ערה ללא הפסקה
.לאמילי יש חבר אחד, דג
למרבה הצער, הסביבה הביתית .הפכה את הדג לאובדני
ניסיונות ההתאבדות של הדג .הורסים את העצבים של אימא
.החלטה מתקבלת
!מספיק
כדי לנחם את אמילי, אימא שלה .נותנת לה מצלמה יד שנייה
!ילדה קטנה! תראי מה עשית
השכן של אמילי מצליח לגרום לה להאמין
.שהמצלמה שלה גורמת לתאונות
,מכיוון שהיא צילמה כל אחר הצהריים .היא עכשיו מאובנת ומפחדת לזוז
היא בוהה בטלוויזיה, מתענה ,באשמה שהיא גרמה לשריפת ענקית
שתי נפילות רכבת מהפסים
.והתרסקות מטוס ג'מבו
כמה ימים לאחר מכן
,כשהבינה ששיקרו לה .אמילי נוקמת את נקמתה
?מה
.יום אחד טרגדיה מכה
אמנדין לוקחת את אמילי לנוטרדאם .להדליק נר ולהתפלל עבור אח קטן
,שלוש דקות מאוחר יותר .השמים שולחים
,למרבה הצער, לא תינוק ,אלא תיירת מקוויבק מרגריט בושר
.שנחושה לשים קץ לחייה
.אמנדין פולן נהרגת במקום
,לאחר מותה של אימא שלה .אמילי חיה לבד עם אביה
הנטיות האנטי חברותיות שלו .הולכות וגודלות
הוא אובססיבי לגבי בניית מקדש זעיר
.לאחסן את האפר של אשתו
.ימים, חודשים ושנים חולפים
בעולם כל כך מת
אמילי מעדיפה לחלום עד שהיא תהיה .מבוגרת מספיק כדי לעזוב את הבית
חמש שנים מאוחר יותר
אמילי עובדת כמלצרית בבית קפה ."במונמרטר, ב"שתי טחנות הרוח
זה ה- 29 באוגוסט
,תוך 48 שעות .חייה של אמילי פולן ישתנו לנצח
.אבל היא לא יודעת את זה עדיין
היא חיה בשקט בין חברותיה לעבודה .והלקוחות הקבועים של בית הקפה
.זאת סוזן, הבעלים
,היא צולעת קצת .אבל היא מעולם לא שפכה משקה
כשהיא הייתה צעירה .היא רכבה על סוסים בקרקס מדרנו
היא אוהבת .ספורטאים שבוכים באכזבה
היא לא אוהבת לראות בבית הקפה .גברים מושפלים מול הילדים שלהם
.מוכרת הסיגריות היא ג'ורג'ט .היא היפוכונדרית
,מיגרנות יום אחד .סכיאטיקה למחרת
:היא שונאת את המילים .פרי בטנך
,ג'ינה עובדת עם אמילי .סבתא שלה הייתה תרפיסטית
.היא אוהבת פיצוח עצמות
,היא מביאה קוקטייל לאיפוליטו .סופר כושל
הוא אוהב לראות לוחמי שוורים .מקבלים נגיחות בטלוויזיה
,זועף פנים אליהם הוא ג'וסף .המאהב הדחוי של ג'ינה
.הוא תמיד מרגל אחריה בקנאות
כל מה שהוא אוהב .זה לפצפץ אריזת בועות
.והנה פילומן, דיילת אוויר
אמילי מטפלת בחתול .שלה רודריג כשהיא יוצאת למסע
פילומן אוהבת את הצליל .של הקערה של החתול על האריחים
רודריג אוהב לעמוד בצד .ולהקשיב בסתר לסיפורי ילדים
.לא, תודה, גבירתי .אני אף פעם לא עובד בימי ראשון
בסופי השבוע, אמילי לוקחת בד"כ .רכבת מגרד דו נורד לראות את אביה
...למה אתה לא מנצל את הפרישה שלך ?לעשות מה -
,לטייל .אף פעם לא נסעת לשום מקום
,כשהיינו צעירים .אימא שלך ואני השתוקקנו לנסוע
.אבל לא יכולנו
.בגלל הלב שלך .כן, אני יודעת -
...אז עכשיו
.עכשיו
,לפעמים בערבי שישי .אמילי הולכת לקולנוע
אני אוהבת להסתובב ולהסתכל .על פרצופים של אנשים בחושך
אני אוהבת לשים לב לפרטים .שאף אחד אחר לא רואה
אבל אני שונאת בסרטים אמריקאים ישנים .שנהגים לא מסתכלים על הכביש
.לאמילי אין בן זוג
,היא ניסתה פעם או פעמיים .אבל התוצאות היו מאוד מאכזבות
,במקום זה .היא מטפחת טעם להנאות קטנות
לתחוב את ידה עמוק .לתוך שק של תבואה
לפצח את הקרום של .קרם ברולה עם כפית
ולהקפיץ אבנים ברפרוף .על תעלת סנט מרטין
.הם קוראים לו איש הזכוכית
הוא נולד עם עצמות .שבירות כמו קריסטל
.כל הרהיטים שלו מרופדים
לחיצת יד תספיק כדי למחוץ את האצבעות שלו
ולכן הוא נשאר בבית .כבר עשרים שנה
הזמן לא שינה כלום
.אמילי עדיין מוצאת מקלט בבדידות
היא משעשעת את עצמה עם שאלות .מטופשות על העולם שפרוס מתחתיה
:כמו ?לכמה זוגות יש אורגזמה בדיוק עכשיו
,לבסוף ,בלילה של 30 אוגוסט 1997
מגיע האירוע שישנה לנצח .את חייה של אמילי פולן
,הנסיכה דיאנה, הנסיכה מוויילס מתה בתאונת דרכים בפריז אמש
כשנסעה עם בן זוגה המילארדר ...הסעודי דודי אל פאייד
רק האדם הראשון שגילה את קברו של תות אנך אמון
,היה מבין איך אמילי הרגישה
כשהיא מצאה את האוצר הזה .שהוסתר ע"י ילד קטן לפני 40 שנה
,ב- 31 באוגוסט בארבע לפנות בוקר .עלה רעיון מסנוור במוחה של אמילי
לא משנה איפה הוא יהיה היא תמצא את הבעלים של התיבה
.ותחזיר לו את האוצר שלו
,אם הוא יתרגש .היא תהיה עושת-מעשים-טובים רגילה
.אם לא, חבל
!הבחורה מהקומה החמישית .אנחנו לא רואים אותך הרבה
סליחה, את מכירה את הילד ?שגר בדירה שלי בשנות ה- 50
.ילד? בואי ותשתי כוס פורט
.לא, תודה !כנסי! תסגרי את הדלת -
?אם אני מכירה ילד .הכרתי כל כך הרבה ילדים
הם חמודים עד שהם מתחילים .לזרוק כדורי שלג וערמונים
.הכרתי כל כך הרבה ילדים
?מתי את באת לכאן .ב- 64 -
.את בטח שמעת את הסיפור .לא, אני לא חושבת -
.אני לא מאמינה .שבי
כשבעלי עבד בביטוח פרת משה רבנו
זה לא היה סוד שהוא .שכב עם המזכירה שלו
,הם השתמשו בכל מלון בסביבה .וגם לא העלובים האלה
,הזנזונת אהבה לפתוח את הרגליים שלה .אבל רק על מצעי סאטן
.אז בעלי סחב כסף מהקופה
,בהתחלה קצת .ואחר כך 50 מיליון דולר
.והופ, הם טסו לדרום אמריקה
תשתי
,ב- 20 בינואר 1970
.הפעמון בדלת שלי צילצל
בעלך נהרג בתאונת דרכים" ".בדרום אמריקה
החיים שלי נעצרו שם
.ואריה שחור מת משברון לב
.יצור מסכן
תראי איך הוא עדיין .בוהה באדון שלו באהבה
מתישהו אני יקריא לך .את המכתבים שלו
.לא, לא! אל תלכי! אל תלכי .את יכולה להישאר חמש דקות
.הוא כתב את זה מהמחנה הצבאי
"...מאדו יקירתי" .זאת אני, מדלן
,אני לא יכול לישון" ,לא יכול לאכול
בידיעה שהסיבה היחידה שלי .לחיות נמצאת רחוק בפריז
אני לא יראה אותה עד יום שישי בעוד שבועיים
כשהשועלה הקטנה והמתוקה שלי תופיע בתחנה
."בשמלת הרצועות הכחולה שלה
בסוגריים: "השמלה שאת .חושבת עליה יותר מדי שקופה
.באהבה." זהו
?מישהו אי פעם כתב לך ככה .לא -
אני לא השועלה הקטנה .של אף אחד
קוראים לי מדלן וואלאס
."יש ביטוי: "לבכות כמו מדלן .נכון? אז אני בוכה
.וואלאס, כמו מזרקות וואלאס .את מבינה, דמעות זה הגורל שלי
.הא כן, בקשר לשאלה שלך
,תשאלי את קוליניון מהמכולת .הוא גר כאן כל חייו
!שלום, אמילי מתוקה
?תאנה ושלושה אגוזי לוז, כרגיל
No comments yet. Be the first to leave one.