Turn Left at the End of the World (Sof Ha'Olam Smola)

25.000

בקיץ 1968, שנה אחרי מלחמת ששת הימים,

ע לתה המשפחה שלי מהודו.

בבומביי הבטיח שליח הסוכנות ל אבא שלי

שאחרי חודש אול פן נקבל דירה בעיר גדולה במרכז הארץ.

ע כשיו זה נשמע מצחיק כמה שהיינו נאיבים,

אבל אז ל א הייתה ל אבא שלי שום סיבה ל א להאמין לו.

מל או לי שבע עשרה ביום שע זבנו את האול פן.

התרגשנו כולנו מאוד. במיוחד אני ואבא שלי, החבר הכי טוב שלי.

אחרי שעות נסיעה המשאית שהסיעה אותנו התקל קלה.

ל א היה לי מושג איפה אנחנו, אבל דווקא שם, באמצ ע המדבר,

פגשתי נערה ששינתה את חיי.

שרה, בואי הנה.

איפה את?

מה מצחיק?

תיזהר, וינסנט, זה דוקר!

למיטה, למיטה! קדימה!

תודה ל אל!

מחר חוזרים ללימודים.

החופש הגדול כבר נגמר, אני מותשת. ניקול!

איפה היית? השיער שלך רטוב.

הייתי באגם עם החתן.

איי! מגעילה אחת!

מה את צוחקת? מה מצחיק ע כשיו, מה? -מה מצחיק?

יופי, מה, ל א יפה ע לי השמלה?

בטח יפה. -מה, זה עושה אותי שמנה, נכון?

ל א שמנה, נאמר, עגלגלה...

ערב טוב, אבא. -ערב טוב, חמודה. -של א תחשבי, עוד ל א גמרתי איתך!

מה אתה צוחק, ''עגלגלה''? זה ל א מצחיק!

ת סתכלי, בפריז עושים מהפכה

כמו פעם, כשהיו מלך ומלכה.

השוטרים ניסו להרביץ להם

אבל הם ל א פוחדים,

הם יודעים שהם עושים היסטוריה. מוזרה ההיסטוריה, ל א?

ל פעמים היא משחררת ול פעמים היא כול את אותך.

אבא...

חדשים,

מסכנים.

את משגיחה ע ל שניהם?

רוג'ר!

סטנלי.

איפה אנחנו?

תשתדלו ל פרוק את המזוודות ל פני חצות

המשאית מגיעה ל אסוף אותנו למפע ל ב-6.

אתה צריך ל בוא איתנו,

אני אכיר לך את מנהל הע בודה.

ראובן, תזדרז עם התיקים!

חכה...

איזה מפע ל? -ל א אמרו לך?

באול פן ל א אמרו דבר ע ל ע בודה במפע ל.

אין פה משרות רגילות?

כאן ל א משנה מה המקצוע שלך,

אין בררה אל א לע בוד במפע ל.

גם אני הייתי המום כמוך.

זה ל א ייתכן.

בבומביי הבטיחו לנו כל מיני הזדמנויות.

לו ידענו, ל א היינו באים לכאן!

אנחנו ל א רוצים להישאר כאן.

אבקש מהנהג שיסיע אותנו בחזרה.

זה ל א יע זור,

הוא ל א יחזיר אותך לשום מקום.

ככה הם מאכלסים עיירות ספר

שהם חייבים להחזיק מסיבות ביטחוניות.

למה אף אחד ל א עושה שום דבר?

ל אן תע זבו, ללונדון? אי אפשר ל קבל ויזה.

ל קנדה? אותו סיפור!

למה שמו אותם מולנו בכוונה?

מגעיל אותי הריח של הבישול שלהם!

זה עולה לי ל אף. -גוע ל נפש!

אחת, שתיים, שלוש... -מה אתה סופר?

כמה ילדים יש להם.

בגלל זה הביאו את כולנו לכאן. -שרה, בואי תגידי שלום לדודה שלך.

בגלל הילדים. -איך אתה יכול להשוות את התרבות שלנו לשלהם?

התרבות ההודית פרימיטיבית!

הם שורפים את המתים שלהם. -ת פסיקי, ז'נט.

האנשים שגרו ממול ע לו ארצה עשר שנים ל פנינו.

התברר שגם הם ע ברו של ב של כע ס וניסיון ל ברוח למקום עם יותר...

עתיד. אבל כמו שדוד סטנלי אמר ל אבא שלי:

ל א הייתה שום אפשרות ל ברוח.

מה ההודי עושה שם, פיפי?

מה, אין לו שירותים בבית?

אנחנו נאחר לע בודה בגללו.

ל א יפה.

מע ל לדירת המשפחה של ניקול גרה אלמנה צ עירה בשם סימון.

ניקול העריצה אותה ואימא של ניקול מאוד ל א אהבה את זה.

במהלך השנה הבנתי למה.

אתה אוסף את הפגומים, כמו זה למשל,

ושם בקופסה הזאת.

הוא מנהל את המפע ל הזה

בשביל הבוסים הגדולים בתל אביב.

הוא חתך אותי!

מה הבעיה שלך?

מה זה הדבר הזה?

מה? מה אתה אומר?

חושב שהוא בא ל בר מצווה! מה זה?

מה זה הדבר הזה? הוא זרק לי את זה בעין.

הוא זרק לי את זה בעין, החרא ההודי הזה!

אתה תשתוק, אתה מבין? -לך מפה.

ת סלח לו, ל א משנה.

עושה את עצמו מלך. -מרוקאים משוגעים!

ניקול!

ניקול! -סליחה? -מה?

את יכולה להגיד לי איך מגיעים ל ביה''ס?

בית ספר?

בית ספר... זה תלכי שם, תלכי שמאלה,

דרך המרכז והקיוסק של יוסי. -יוסי.

את תראי, זה כמו בית משוגעים שם.

זה מל א... את תראי, שם.

את יודעת שאתמול הביאו עוד שחורים?

יש להם ילדה בגיל שלנו.

גם שחורה כמו השטן.

דווקא יפה כזו, עדינה.

עדינה... אז היא ל א ברבר...

את נשמעת כמו אימא שלך.

מה את מתחילה? נו ת פסיקי!

יוסי תגיד לי, השתגעת? כמה ארגזים הזמנת היום?

מה כתוב פה ע ל השלט, מה?

''המקום של יוסי.''

ומי זה יוסי? אתה יוסי?

ל א. -אני יוסי. אז אם זה המקום של יוסי,

אז למה אתה מתווכח איתי? -הנה משה.

איזה השפעה יש לי ע ליו...

זה מגעיל איך שזה עומד לו.

ל א מגעיל, זה מעניין. -את כזאת רעה!

מה לעשות שאני כזאת פצצה?

מה קרה, משה? -אה, יוסי?

מה קרה? אה? -שששש...

מה זה ''שששש''?

עוד פעם הבעיה הזו?

מי זה שיוצא מהבית של המורה? -אמרו שהביאו מורה חדש מתל אביב.

יו... הוא ממש יפה!

בשביל מה בא אחד כזה מתל אביב למקום כזה... -ת פסיקי, נו. מורה.

חוץ מזה, אני שונאת את אלה מתל אביב

גם כן, שחושבים שאנחנו חיות. באים לעשות לנו טובה. -ל א עשה כלום,

וכבר שונאת אותו! -באים ל זרוק לנו בוטנים.

אני דווקא שמחה שבא אחד כזה... יפה... -את והפוזות שלך...

את, אל תעשי שום דבר פסיכי.

הוא מורה, אה? -ביי. -ביי.

את בסדר? -כן. פתאום נכנסה לי אבן לנע ל.

אני צריך ללכת. מאוחר. להתראות.

המורה, אם אתה רוצה, אני יכולה להראות לך את הדרך ל בית ספר.

ל א, אין צורך, אני מכיר את הדרך

אבל באמת תודה רבה. -מי זה, המתנשא הזה?

אם הוא פוזל לכיוון שלה, כדאי שיזהר!

ת פסיק, אתה מפחיד את הל קוחות והתיירים.

איזה תיירים? מי יבוא לך ל פה?

איזה תיירים תראה פה באמצ ע המדבר?

מה אתה מדבר? ככה התחילה ל אס וגאס.

ומי התחיל את ל אס וגאס?

יהודים. בדיוק כמוני וכמוך.

סתם יהודים.

ניקול, בואי הנה.

בואי תלמדי עם אחותך.

אל תאכלי.

מה את רוצה, אני רק בדקתי שזה טעים.

אבל כמה? ת סתכלי.

ניקול, בואי הנה, את מעצבנת אותי!

מה עושה את התבשיל טוב או יוצא מן הכלל?

את לוקחת מלח... -איזה ריח טוב, ז'נט!

סימון, אנחנו במטבח.

בשביל מה?

היא פה, היא בבית.

שלום. -שלום. -שלום. -שלום, שלום.

יש לנו שכנים חדשים ממול, ראית?

כמונו, הביאו אותם באמצ ע הלילה.

כדי שהם ל א יראו שום דבר. -כן, ראיתי אחד חדש

במשאית הבוקר. -איזה מדינה מחורבנת!

האמת? אני ל א אוהבת את ההודים האלה,

אבל שכנים זה שכנים.

זה נראה טוב! -ניקול,

כשהפסטייה תהיה מוכנה, נשלח להם קצת.

ז'נט, את צודקת, גם אני אתן להם משהו.

אימא, באמת, מה אני אגיד להם?

את באה איתי?

כמה פעמים אמרתי לך שאני ל א אוהבת שתע לי אליה?

היא ביקשה ממני.

ת פתחי את הבר ותוציאי את הבונבוניירה.

שם, שם, קדימה, קדימה.

שם, מתחת ל''פארי מאץ''', יש שם את ''העולם הזה'' החדש

ובו סיפור ע ל כוכבת גדולה מתל אביב.

זיוה יריב.

היא הגיעה מאמריקה עם יגואר.

היא נסעה ברח' דיזנגוף, השאנז אליזה של תל אביב,

ועשו כזאת מסיבה לכבודה!

זה המורה החדש.

איזה מורה חדש?

המורה החדש בבית ספר.

כתוב פה שהוא... משורר.

משורר?

משורר שכותב שירים לרדיו?

ל א, בכלל ל א, משורר שכותב ספרים.

מתוקה, קחי את ''העולם הזה'' אם את רוצה,

אבל לכי תביאי את הבונבוניירה להודי,

להודים.

החזייה הזאת הורגת אותי!

ל א נעים לי, מה אני אגיד להם?

הבת שלהם בכיתה שלי,

ל א מוציאה מילה מהפה שלה.

אולי... סתומה.

את יודעת, הודית.