The first 200 lines.
- סדרה מקורית של NETFLIX -
- הסרט נוצר בהשראת אירועים שקרו -
- חלק מהשמות והנסיבות שונו -
- מסיבות אמנותיות -
- ומתוך כבוד לקורבנות ולמשפחותיהם -
- הדיאלוגים בדיוניים לחלוטין -
- בשנת 1997, איתר צוות חדשות אמריקאי את צ'רלס סובראג' בפריז -
- שבה התגורר כאדם חופשי. -
אתה אדם מסוכן?
השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא האם ביצעתי רצח.
האם ביצעת רצח?
בתי המשפט, הם החליטו… שלא.
עמדתי לדין.
הואשמתי.
ובתי המשפט, הם החליטו.
זה לא עונה על השאלה שלי, נכון?
זו התשובה שלי.
יש שיגידו שהצלחת לחמוק מעונש.
כך כתבו במגזין טיים.
אולי זה נכון.
אחרי הכול, אני לא יכול לעמוד עכשיו למשפט…
באף מקום בעולם.
- 27 בנובמבר, 1975, בנגקוק -
- בית קניט -
הגיע הזמן לחגוג, בנות.
בואו.
רגע, רגע.
אלן!
זה אלן שסיפרתי לכן עליו.
ברוכות הבאות לבית קניט. -שלום.
ארגן להן משקה, אג'יי. -בשמחה.
נראה ערב כיפי.
כרגיל, מלאך שלי.
תירגע, צריך להוריד את החום.
אני רוצה ללכת הביתה.
את יכולה להביא לי את התיק שלו?
- ביקורת דרכונים -
- הונג קונג -
הבית שלנו בבנגקוק,
אבל בקיץ הבא נפתח משרדים בפריז ובציריך.
יש לנו רשת של בלדרים ברחבי אסיה ובמערב אירופה.
לכן אנחנו יכולים להציע מחירים כה נוחים.
מצטער. -אין בעיה.
למי אתה קונה?
אני לא ממש קונה.
אתה הולנדי? -כן.
אבל אתה לא לבן לגמרי, נכון?
אתה כמוני.
כן. אבא שלי אינדונזי.
שלי הודי,
ואימא שלי מוויאטנם.
אבל אם תקשיב לי, אני צרפתי.
זה יכול לבלבל לפעמים.
אני אלן. -וילם.
וים. -אשתי, מוניק.
היי. -נעים מאוד.
וים. -אתה לא רוצה לדעת כמה זה עולה?
כן, בסדר.
זה.
אז אתה כן קונה למישהו.
כן. -מה שמה?
לינה. -לינה?
וואו, הוא מקצוען? -כן.
אתה בידיים טובות מאוד.
כמה?
אם תרצה, אני בטוח שאוכל להוריד אותו… לזה?
תודה. מצטער, אני…
אני צריך ללכת. מצטער.
ידידי?
כמה זמן מאז שיצאת למסע?
שנה. -ועוד לא נגמר לך הכסף?
לא, אנחנו… שקולים.
בכל זאת, אתה רוצה לומר ללינה שאתה אוהב אותה.
כן, ברור.
אם אומר לך…
שאפשר להכין לך אבן ספיר משובצת ביהלומים
על טבעת פלטינה, בחצי המחיר שהראיתי לך,
מה תגיד?
- א. גוטייה, סוחר יהלומים -
לא באנו לכאן להתעסק בתכשיטים.
- תוצרת הולנד -
הכסף יספיק לנו לנסיעה לקטמנדו, אפילו לקאבול.
נצטרך לחזור הביתה מתישהו.
אתה רוצה לחזור הביתה?
לעבור לשלב הבא שלנו.
דירה?
בית סירה אולי.
כמו זוג זקנים?
זוג זקנים?
שלום, וים. -לינה.
היי. -היי.
אלוהים! את כל כך יפה.
אין כל מחויבות.
תנסי.
וואו.
זה עדיין יקר מאוד.
אנחנו מבינים.
אתם לא צריכים להחליט עכשיו. נכון?
כמובן.
נתראה בבנגקוק, כן?
טוב, בסדר.
בטוחים שאנחנו יכולים להישאר?
בטח. -הבית שלנו תמיד פתוח לחברים.
תני לו לקנות לך את הטבעת, לינה.
זה בסדר?
את בטוחה? לא... -כן. כמובן.
בוא נרקוד!
- חודשיים אחר כך, שגרירות הולנד, בנגקוק -
כן? -מר קניפנברג?
כן, לוואנה?
מתי האחרים עזבו?
כל כך הרבה זמן?
העניין הוא, שהאדון הזה, מר הילגרס,
מבקש עזרה באיתור גיסתו, הלנה דקר,
ווילם בלום, החבר שלה.
כדי לסייע בידינו, הוא שלח גם חבילה
ובה תמונות שצולמו בחופשות ומכתבים.
אבל החבילה לא הגיעה.
איך נוכל לעזור להם אם איבדנו את התמונות המחורבנות?
אולי אם תיתן לי לטפל בזה?
כמובן.
מה הם אומרים, יוטין?
הם מדברים על הקומוניסטים, אדוני.
בוויאטנם, לאוס, קמבודיה.
הם שואלים אם גם בתאילנד יכולה להתחיל מהפכה.
טוב, אולי זה ישפר את המצב בכבישים.
תה יסמין, אדוני?
לא, תודה.
לכל הרוחות.
יוטין, זה התחיל בארבע וכבר ארבע ורבע.
בטח מהיר יותר ללכת. זה רחוב אתידייה.
מועדון הספורט נמצא רק כמה רחובות מכאן.
אבל מר קניפנברג… -אני לא יכול להמשיך לשבת פה.
מצטער.
הרמן! -היי.
אתה בסדר?
אדוני השגריר. סלח לי, היו פקקים בלתי נסבלים.
לא זזנו מטר במשך חצי שעה, והגשם…
זה קניפנברג, המזכיר השלישי שלי.
קניפנברג, זה ג'יילס איסטון, המקביל הבריטי שלי.
מה שלומך? -אחר צהריים טובים.
חבטה יפה! -השגריר, נוכל לדבר…
זו גברת קניפנברג.
אמרתי לאנגלה לשחק עם דה יונג, כי איחרת.
לא סיפרת לי שהיא לומדת תאית. -לא?
נוסף על הארבע-חמש שפות שהיא כבר דוברת.
אם היא לא הייתה גרמנייה, הייתי מציע לה עבודה!
אם לא היית הולנדי, אולי הייתי מסכימה.
אדוני השגריר, נוכל לדבר רגע בעניין קונסולרי?
חשבתי שהמשרד סגור.
כן, כלומר, כמובן, אבל חשבתי שזה דחוף.
שני מטיילים הולנדים צעירים.
משפחותיהם לא שמעו מהם יותר מחודשיים.
קניפנברג, מתי דיברת עם אימא שלך לאחרונה?
והאם היא שולחת מכתבים המודיעים על היותך נעדר?
זה לא תפקידו של דיפלומט לרדוף אחרי בטלנים ארוכי שיער.
אם כבר, משטרת תאילנד אמורה לעסוק בזה.
תעביר להם את הטיפול אם אתה כל כך מוטרד.
כן, אדוני, כמובן, השגריר.
חבטה יפה.
שוב, ניצחון ההולנדים על הבריטים.
כן, בבקשה!
היי, הרמן.
ברכותיי.
שלום. -מה העניין?
שני נעדרים מהולנד.
משפחה מודאגת. אבל זה עניין משטרתי, מתברר.
אימא שלי הזהירה אותי מזה.
"הוא לוקח את עבודתו ברצינות רבה מדי.
"הוא לא ייקח יום חופש כדי לתנות איתך אהבים
"בקומה ה־15 של קניון סיאם."
טוב, יש בו רק שמונה קומות, אז טכנית היא צודקת.
- בנגקוק, חודשיים קודם לכן -
- הונג קונג - נחתה -
- מלון סנטה קרוז -
למה את כותבת את זה? אלן אמר שאנחנו יכולים לגור אצלו.
זה מוגזם. זה נדיב מדי.
אבל אלן מצפה לנו.
נוכל לבקר אותם אחר כך.
- הנהלת שדה התעופה -
וים!
לינה?
זה אתם?
כן.
אני אג'יי.
אלן שלח אותי. אני עובד אצלו. -איך זיהית אותנו?
טוב, הכתום כמובן.
אבל, באמת… זה, כמובן.
אעזור לכם עם התיקים. כולנו מצפים לכם.
התכוונו ללכת קודם למלון סנטה קרוז.
לסנטה קרוז?
לא. אלן לא מוכן. חברים שלו לא יילכו לשם.
המקום הזה נהיה גרוע יותר כל הזמן.
המים באמבטיה מגיעים ישר מהתעלה.
אנשים נשדדים.
אנחנו לא רוצים ללכת לשם… -לא.
ברוכים הבאים לבנגקוק. בואו.
- בית קניט -
תראו את מי מצאתי.
היי, ברוכים הבאים. -לינה.
No comments yet. Be the first to leave one.