The first 200 lines.
אני אומר לך, אדי.
אם נבנה את המפעלים האלה בסן מיגל,
העסקים ישגשגו.
אני מעדיפה אותך על הכסף.
אתה עוזב יותר מדי, סלייד, ואני...
את בסדר?
כשאתה בבית, וכולנו ביחד,
אני בכלל לא חושבת על זה בכלל.
אבל ברגע שאתה נוסע, אני...
אלוהים אדירים, אדי. עברו שנים מאז קמבודיה.
לפני שהתחתנו בכלל.
היינו מאוהבים. היינו מאורסים.
ושנינו ראינו מספיק קרבות
כדי לדעת שגם אם פצעים מחלימים...
איך יכולת לעשות לי את זה? בטחתי בך.
הצלקות לא נעלמות לעולם.
אפשר לדבר איתו?
אני יודע. אני יודע.
ואני נשבע, אדי. לא שיקרתי לך מאז.
ולעולם לא אשקר לך שוב.
את מאמינה לי, לא?
כמובן שכן.
אני פשוט... -אפשר לדבר?
מישהו רוצה לדבר איתך.
מעניין מי זה? -היי, אבא.
היי, חבר. צחצחת שיניים?
כן.
תקריא לי.
הייתי שמח, ג'ו,
אבל אני מאחר לפגישה, ו... -רק קצת.
ממש קצת.
אבירים ודרקונים
"הארץ היתה מלאה בדרקונים
"והאנשים פחדו.
"אך האביר הנוצץ הגיע על סוסו כדי להגן על גברים ונשים כאחד.
"הוא עמד בפני היצורים המבעיתים ביותר שנראו אי פעם בעולם,
"ללא עזרה כלל,
"לבד לחלוטין.
"וכאשר השלים את מלאכתו, הדרקונים נעלמו כליל.
"והאביר רכב לדרכו,
"אל דפי האגדות והסיפורים".
זהו להלילה, ילדון.
עוד. בבקשה.
אני צריך ללכת, חבר.
אתה צריך ללכת לישון.
בסדר.
אבירים ודרקונים
הוא מתגעגע אליך.
אנחנו מתגעגעים אליך.
אני עולה על הטיסה האחרונה הלילה.
אני אוהב אותך, אדליין וילסון.
ואני מעריצה אותך, סלייד וילסון.
תיכנס מתחת לשמיכה, חייל קטן.
כן, קפטן.
תקריאי לי, אמא.
אבל אבא כבר הקריא לך... -בבקשה.
אל תעשה לי פרצופים מסכנים ותמימים כאלה, אדוני.
בבקשה, אמא?
אבירים ודרקונים
לא אותו, הוא רק של אבא.
אין ספק שאתה הקצין הבכיר במשפחה הזו.
אבירים ודרקונים
חלומות פז, חייל קטן.
לילה טוב, אמא.
אין צורך להיבהל. כבר היית מתה אם הייתי רוצה להרוג אותך.
מה אתה רוצה?
את הבן שלך.
אם חיפשת קורבן חסר אונים, הגעת לבית הלא נכון.
את לא בכושר, אדליין.
לפי מה ששמעתי, את מחזה מרשים.
אבל הנישואים וההורות ריככו אותך.
מובילת יחידת עילית בתוך הכומתות הירוקות בשם "צוות שבע".
את אימנת את סלייד וילסון.
סייעת לו להפוך למכונת ההרג שהוא כיום.
"מכונת הרג"?
הוא איש עסקים.
אדליין,
יש כל כך הרבה דברים שאת לא יודעת.
מי אתה, לעזאזל?
התן.
מולינה שלח אותך.
הנשיא לא אוהב גנרלים שזוממים נגדו.
הוא לא אוהב מהפכות.
אז קדימה, שסף לי את הגרון.
לעולם לא תצא מפה חי.
כמובן שכן.
מה זה? -ראשו של הנשיא מולינה.
שים לב למבט המופתע על פניו.
גם אתה נראה כרגע ממש ככה.
אני לא מבין.
אם מולינה גייס אותך כדי להתנקש בחיי...
אני שכיר חרב, אני לא מטומטם.
הנשיא שלך היה פשיסט מדכא שעשה שמות באנשיו.
תחת שלטונו, סן מיגל הפכה לבור שופכין של ממש,
עם עוני, רעב ומחלות,
בעוד הוא רק המשיך להתעשר ולהשמין.
תהיה יותר מוצלח ממנו, הגנרל סוארז.
או שאתה תהיה הבא בתור.
אה, כן.
אני עדיין צריך את התשלום שלי.
ואני אשמח לשלם.
אני רואה שספגת כמה פגיעות. -זה שום דבר.
חשבת פעם על מה שעלול לקרות לאדליין וג'וזף
אם היית נהרג באחת הגיחות הקטנות האלו?
אתה עושה את זה כבר שמונה שנים בערך? תשע?
אולי הגיע הזמן להפסיק להיות שכיר חרב ולהתחיל להיות...
אני צריך הסעה במהירות האפשרית, וינטרגרין.
אתה תקבל אותה, חבר ותיק.
ככל שאני מזדקן, אני מקנא יותר ביכולתך להחלים.
הצבא בהחלט קיבל את מה שהגיע לו.
ומעבר לכך.
זה לא עובד, לעזאזל.
הוא יחיה? -זה לא משנה.
נכשלנו שוב.
מאדי
הם אמרו...
הם אמרו שזה נס שאני עדיין חי.
אמרתי לך לא להתנדב לסם הניסיוני הארור הזה.
כשאפילו לא היו מוכנים לספר לך
מה המטרה, ידעתי... -זו היתה הבחירה שלי. יכולתי לסרב.
אז למה לא סירבת?
כי הם היו זקוקים לי.
רק מעט אנשים התאימו לפרופיל...
ותמיד היית חייל מוצלח.
אולי יותר מדי מוצלח.
ישחררו אותי עוד כמה ימים.
ואני הולכת איתך.
אבל החובות שלך...
אני שירתי את המדינה שלי.
ועשיתי זאת היטב, לעזאזל.
אבל אתה זקוק לי כעת... -לא.
יש לך עוד 14 חודשים.
תסיימי את מה שחתמת עליו.
תני לי לנסות לבנות לעצמי חיים. עבורנו.
ואז...
אם עדיין תרצי בי...
למה שלא ארצה בך?
אני אוהבת אותך, סלייד.
יש לנו תוכניות.
יש חיים שלמים לפנינו.
החיים היחידים שאני מכיר הם חיי צבא, אדי.
להיות חייל טוב. למלא אחר פקודות.
להרוג את האויב.
יש בך יותר מכך.
אני מקווה.
אדי?
אלוהים, מה קרה?
איפה ג'וזף?
הוא אמר שאם אתקשר למשטרה, הוא יהרוג אותו.
מי? מי עשה את זה?
הוא אמר שהוא רוצה אותך.
מי עשה את זה?
התן. -מי זה התן, לעזאזל?
אתה יודע מי הוא!
אמרת "לא שיקרתי לך מאז.
"ולעולם לא אשקר לך שוב".
אבל מדובר בשקרים ותו לא, נכון? -אני לא יודע על מה את מדברת, אני...
מספיק!
התן סיפר לי הכול.
הצבא חשב שהניסוי נכשל,
שהסם שלו לא עבד. לכן שחררו אותך.
אבל דרוש היה רק זמן מה כדי להפוך אותך... איך הוא כינה אותך?
"דת'סטרוק".
אני איש עסקים.
תמיד האמנתי בכך.
סלייד וילסון, איש טוב וישר,
שאהב את אשתו ואת בנו
והיה עושה הכול למען משפחתו.
אבל אתה שכיר חרב ארור
המוכר מוות לכל המרבה במחיר,
והסתרת זאת ממני.
במשך כל השנים האלו.
למה?
אני אשיב את ג'וזף,
ואשיב איתי את גופתו של התן.
אני לא צריכה אותך. אנחנו לא צריכים אותך.
אני מסוגלת לעשות את זה בלעדיך.
היא שבורה, לעזאזל.
במספר מקומות, לפי איך שזה נראה.
לך.
נדבר כשכל זה יגמר, אדי. -אל תנסה אפילו לשקר לי שוב,
חתיכת בן זונה מניפולטיבי.
פשוט תחזיר את ג'וזף הביתה,
ושאלוהים יעזור לך אם תיכשל.
אני לעולם לא נכשל.
אין מעבר
איך האישה, וילסון?
הראה את עצמך.
אני ממש פה.
בני...
הוא בסדר. הוא רק קלף מיקוח.
קבל את העסקה, והוא לא ייפגע.
אני לא עובד עם "הייב" (גם: כוורת).
זה מה שאמרת בפעם האחרונה ששאלתי,
ואני מכבד את זה.
לצערי, הממונים עליי חושבים אחרת.
הם חושבים שכישוריך יועילו לנו רבות.
אתם טרוריסטים.
אנו רוצחים בעלי הזדמנויות שוות,
המוכרים את שירותינו לכל המרבה במחיר,
No comments yet. Be the first to leave one.