The first 200 lines.
גנבת פעם משהו?
לא.
לא ממש.
עטים. גנבתי עטים.
אבל רק עטים.
מה הדבר הכי גרוע שעשית?
זה אישי.
את דתיה?
לא.
המשפחה שלי כן.
אבל אנחנו לא קרובים.
זה מוצא חן בעיניי, כי אני יודעת שזה לא הדבר הכי טוב בעולם.
להיות לבד.
לא שאתה לבד,
אבל אתה עושה את זה לבד.
אתה כותב את זה?
לא התכוונתי, כאילו, "אתה לבד!"
התכוונתי, כאילו...
אני לא חושבת שזה רע להיות לבד.
התכוונתי להגיד שאם משפחה זה דבר חשוב למישהו,
הוא אמור להיות מסוגל להקים משפחה.
וגם הכסף.
לא בקטע רע.
ואתה יודע, קצת קארמה טובה בבנק
לא הזיקה לאף אחד אף פעם.
אל תכתוב את המילה "קארמה".
סליחה שהשתמשתי בה. אני מתחרטת על זה.
כתוב כאן שיש לך ילד. בן כמה הוא?
שבע.
שמונה.
שמונה, כנראה.
את לא יודעת בן כמה הילד שלך?
הוא אומץ, ממש אחרי שילדתי אותו.
האימוץ היה קרוב.
הייתי בתיכון.
כן. סליחה, חשבתי שכל המועמדות
מגדלות ילד או גידלו ילד.
נדמה לי שמבחינה טכנית, הדרישה היתה שתלדי ילד.
וילדתי.
נכון, נכון.
אני לא איעלב אם זה תנאי הכרחי מבחינתך.
אבל אני יודעת איך זה להיות בהיריון עם ילד,
ואז לוותר עליו,
והפעם הוא לא יהיה שלי.
התינוק אפילו לא יהיה שלי, אז אם כבר, זה יהיה יותר קל.
יש לי כמה שאלות אליך, אם זה בסדר.
בעצם רשמתי אותן.
מה הדבר הכי גרוע שעשית אי פעם?
טרימסטר ראשון
היי, מישהי פה לבושה?
כולן לבושות.
סליחה, התכוונתי ערומה.
תיכנס. -בסדר. היי.
היי, סליחה, וואו, לקח לי המון זמן.
היי, רצתי כל הדרך.
בסדר. היי, מאט.
הכול מתקדם טוב מאוד.
רמת האייץ'-סי-ג'י שלה גבוהה, ההכפלה נורמלית, הפרוגסטרון בדיוק לפי לוח הזמנים.
בסך הכול, אלה חדשות טובות מאוד.
באופן תיאורטי, ההיריון תקין לגמרי.
פעם שלישית גלידה.
טוב, אי אפשר עדיין לדעת בוודאות, אז נחכה ונקווה לטוב.
בטח, אבל בינתיים הכול בסדר.
בינתיים הכול בסדר. מזל טוב.
זה המזל טוב הראשון שקיבלתי, אז תודה. תודה לך.
טוב, תתקשרי אם את צריכה משהו, אנה.
ואני אראה אתכם בעוד כמה שבועות.
תודה.
ביי.
עשית את זה.
כן. עשינו את זה.
זה... כל הכבוד לך שם.
אתה בא?
כן. כן, כן.
את... כאילו, איך את מרגישה?
אני מרגישה רגיל. נורמלי.
בסדר, טוב. נורמלי זה טוב.
זה מה שאנחנו רוצים. -איך אתה מרגיש?
גם טוב.
ונורמלי, והמום.
זה טוב. -כן.
זאת אומרת, זה קורה. -בינתיים, כן.
כן, אבל... דרך אגב, קניתי לך את זה.
תודה.
זה בשביל התינוק?
כן. -אז אולי תשאיר אותו אצלך.
נכון? כן, בטח. -כן.
בסדר. -כן.
אולי נלך לארוחת ערב? חגיגה קטנה?
כן. בסדר, תודה.
כן. מגניב.
אני צריכה לזוז, אחרת אאחר.
אז אני אתקשר אליך. -בסדר, מושלם. כן.
ביי. -ביי.
טוב, מעולה. -באמת מעולה.
בבקשה.
אז...
אז כן. לחוץ בטירוף.
אבל גם מתרגש ברמה לא שפויה.
רוצה לעשות את זה שוב?
טוב.
יש לי פשוט הרגשה שזה הזמן הנכון.
אם אתה מאושר, אנחנו מאושרים.
מה דעתכם על כוסית?
לחיי...
לחיי...
הנה, הנה. -החיים.
כן! לחיי החיים. -לחיי החיים.
משפחה. -תינוק.
יהיה לכן בן דוד תינוק.
תינוק. -תינוק.
כן. -כן!
תינוק. -תינוק.
תינוק שלי. -הוא לא שלך.
הוא שלי.
מה אמא ואבא אמרו?
אמא, אבא...
יש לי בשורות מרגשות מאוד.
איפה השגת אותו? מצאת אותו? -אני בהיריון.
זאת אומרת, הפונדקאית בהיריון.
נסעת עם בקבוק פתוח במכונית?
אתה לא אמור לעשות את זה.
נדמה לי שהוא מנסה להגיד לנו שהוא יהיה אבא.
זה לא מעשה אבהי במיוחד, נהיגה עם בקבוק פתוח.
קשה לגדל ילד.
צריך שני אנשים כדי לעשות תינוק,
כי צריך שני אנשים כדי לגדל תינוק.
נדמה לי שכבר עברנו את שלב הדיונים.
בואי ננסה לאמץ את העתיד לליבנו. -תודה.
זה באמת יקרה.
מצוין, בן.
זה באמת מצוין.
אמא?
מה הסיפור של הפונדקאית? שכחתי. היא רווקה?
אז אתה מעצב אפליקציות?
נכון, כן.
זה כיף?
סליחה, פשוט...
אני קצת לחוץ.
כי תהיה אבא?
לא. כן, בגלל זה.
אבל חשבתי על זה שאהיה אבא הרבה יותר
מאשר חשבתי על שיחה
עם האישה שנושאת את הילד שלי.
כן, טוב, גם אני לחוצה, אז...
רגע.
את לא תתחרטי, נכון?
לא, התכוונתי שאני לחוצה מהשיחה.
כן. יופי. בסדר.
יופי, כי אני חושב שאת כבר לא יכולה לשנות את דעתך בשלב זה.
מבחינה חוקית.
זאת אומרת, זה לא שהחוקים שולטים בגוף שלך.
זה הגוף שלך. את יכולה לעשות מה שאת רוצה עם...
את אפילו לא צריכה שאגיד את זה. את לא צריכה רשות ממני.
זכויות האישה. הכול. אני בעד הכול.
אלא אם כן את מתנגדת להפלות
ונפגעת מתמיכה בהפלות, ואז...
תמיכה בהפלות פוגעת בך?
למה שתמיכה בהפלות תפגע בי?
כי היה לך תינוק כשהיית צעירה, ואז ויתרת עליו.
אז את...
לא רצית ילד, כמובן,
אבל בכל זאת המשכת...
את יודעת, וילדת אותו.
אני לא חושבת שמסירה של תינוק לאימוץ אומרת שמישהי מתנגדת להפלות.
גם אני לא.
אז לחיי אנה.
בינתיים הכול בסדר.
ולחיי מאט ו...
רגע, של מי היתה הביצית?
תורמת מספר 45883.
לחיי הזרע של מאט ותורמת 45883. -רגע.
אני מברך. -בסדר.
לחיי הזרע שלי, הביצית של התורמת והרחם של אנה.
לחיים. -לחיים.
היי, החלטתם? -כן.
אפשר לקבל מנת עוף בגידול חופשי עם פסטו?
את רוצה תפוח אדמה מטוגן או סלט?
תפוח אדמה.
סלט.
ותפוחי אדמה, בבקשה.
ובשבילך?
קרבונרה.
טוב...
אני הרבה פחות לחוצה אחרי ה...
יודעת מה? סליחה.
פשוט דאגתי כשהזמנת תפוחי אדמה,
כי מה שאת אוכלת, הוא אוכל.
הם אוכלים.
אתה הזמנת פסטה עם בייקון.
כן, אבל רק אני אוכל אותה. -אבל אני חשובה, כאילו,
רק בתשעת החודשים הבאים, בערך.
ואתה חשוב ב-18 השנים הבאות או יותר.
אתה בן ארבעים ומשהו, אז...
כן, במקומך לא הייתי אוכלת פסטה עם בייקון.
טיעון ממש טוב, בעצם.
אז למה לא עשית קול מוזר כשהזמנתי?
כי אני לא מעצבנת,
ואני מאמינה בבחירה חופשית.
אני רואה שנוצרה שלייה, וזה מצוין.
No comments yet. Be the first to leave one.