Adel Karam: Live from Beirut

‫ספיישל קומדיה של NETFLIX

‫- קזינו לבנון -

‫- עאדל כרם לייב מביירות -

‫גבירותיי ורבותיי ‫קבלו, בבקשה, את עאדל כרם.

‫אהלן.

‫נפלא!

‫נפלא! ערב טוב.

‫ערב טוב.

‫יהי זכרו ברוך.

‫ערב טוב. "ערב טוב".

‫עושים לי טובה! מה שלומכם?

‫זה כבר טוב יותר, אך לא עד כדי כך.

‫שלום לכם שם למעלה. ערב טוב.

‫אני רואה אתכם.

‫זה נראה כאילו נחתם מהחלל החיצון.

‫אני רוצה להודות לכם שבאתם, באמת.

‫תודה שנסעתם כל הדרך מביירות ‫כדי להיות כאן.

‫חתיכת נסיעה. אני באתי ביום חמישי.

‫כדי לא לאחר. רק בשבילכם, שתדעו.

‫תראו כמה אתם יקרים ללבי. ‫מיום חמישי אני כאן.

‫אני יכול לרדת לתת לכם נשיקות?

‫זה יעכב מישהו או יפריע למישהו ‫אם אני יורד להתנשק אתכם?

‫אנחנו אוהבים להתנשק.

‫מדהים כמה אנחנו אוהבים להתנשק. ‫אנחנו, הלבנונים, התשוקה שלנו זה להתנשק.

‫מישהו כאן אינו לבנוני?

‫כן? מאיפה אתם?

‫מאיפה אמרת? ‫-מירדן.

‫מירדן? הגעתם מירדן ממש עכשיו? ‫ברוכה הבאה.

‫יש לי סיפור, שלא תדעו, עם הירדנים.

‫את יודעת למה? בדומה לנו, ‫אתם מתנשקים שלוש נשיקות.

‫אנחנו מתנשקים ככה.

‫אבל לא ידעתי שבירדן מתנשקים ככה...

‫הייתי בירדן לא מזמן, ופגשתי שם מישהו.

‫לחצנו ידיים ובאתי להתנשק איתו.

‫אז התחלתי... ‫והוא גם...

‫ושנינו נטינו לאותו כיוון והתבלבלתי לגמרי.

‫רצינו לגמור עם זה כבר!

‫הלשון שלו מיששה לי את השקדים!

‫אמרתי, זהו, אם זרמנו כל כך, ‫"מה אתה עושה הלילה?

‫מה?"

‫אנחנו צריכים להפסיק להתנשק, באמת.

‫מי עוד בקהל אינו לבנוני?

‫מאיפה אתם? ‫-מסוריה.

‫אמרתי לא לבנוני.

‫בשיא הרצינות, סוריה!

‫אנחנו אורחים אצלכם, תהיי לי בריאה.

‫אני מקבל את פנינו בסבר פנים יפות בארצך.

‫יכול להיות שאנחנו מתחרים איתם בעבודה.

‫אני שמח שבאתם.

‫אנחנו והסורים מתנשקים באותה צורה, נכון?

‫או שיש לכם שיטה אחרת?

‫פעמיים? איזה חמודים, כמו האירופאים. מעולה!

‫להבדיל מאיתנו, הלבנונים והירדנים.

‫מי עוד אינו לבנוני?

‫איזה כיף שבאתם מחו"ל! מאיפה כבודו?

‫מצרים? יפה.

‫גם במצרים זה שתי נשיקות, נכון? ‫שתי נשיקות, יפה מאוד!

‫זאת תרבות, לא כמונו.

‫אנחנו עם חרמן.

‫ברגע שאנחנו מתחילים להתנשק! אלוהים ישמור!

‫עם כל הכבוד לכל הארצות שלכם,

‫אנחנו, הלבנונים, הנשקנים מספר אחת בעולם.

‫שמתם לב איך אנחנו מתנשקים כשאנחנו נפגשים? אפילו אם נפרדתם רק לפני חמש דקות, ‫הוא רואה אותך...

‫בוא!

‫בוא!

‫ולא ככה. ככה!

‫בכל מצב נתון, אנחנו מתנשקים. ‫לא משנה מה.

‫חולה שפעת, אתה מתנשק איתו. ‫הוא אומר לך, "לא צריך..."

‫"לא חשוב." אם אחד חולה, ‫חצי אוכלוסיית לבנון נדבקים!

‫נפגשים, נשיקות. נפרדים, נשיקות.

‫ויש כאלה עם זקנים ארוכים. ‫זה נפוץ כיום.

‫איזה מין אופנה זאת? טרנד חדש. ‫הוא ניגש להתנשק איתך, לא יעזור.

‫ברגע שהוא מחבק אותך, אתה מרגיש את הפרווה ‫שלו. אתה אשכרה מתנשק עם דוב! אתה טובע בפנים.

‫ולפעמים השערות עבות כמו סקוץ' קרצוף,

‫אתה יוצא מקורצף לחלוטין!

‫אבל יש טיפוס נחמד ביותר שאני תמיד פוגש. ‫רק אני נתקל בו.

‫כאשר אתה בדיוק נכנס לשירותים, ‫ואתה שומע מישהו מוריד מים,

‫והדלת נפתחת והוא יוצא ‫כשהוא עוד לא סיים את העסקים שלו.

‫פתאום הוא רואה אותך, "אהלן!"

‫אתה נבהל. "אהלן...אהלן."

‫הוא אומר, "בוא אליי, בוא."

‫אתה מתחיל לחשוב מה הוא עשה בפנים.

‫אפילו לא מנגב אותו.

‫איך שהוא יוצא, "אהלן." ‫והוא מתחיל למשש אותך.

‫"מי החבר הכי טוב שלי? ‫מי האיש החביב עליי?"

‫הלוואי אם היינו לומדים מהנשים ‫איך שהן מתנשקות.

‫הן מתנשקות מרחוק.

‫תמיד משאירות רווח כזה.

‫אפשר לחשוב שהן נגעלות אחת מהשנייה!

‫"היי!"

‫בעוד אנחנו, הגברים... ‫הבנאדם נוטף זיעה, ועדיין...

‫התנשקתי פעם עם אחד מיוזע, ‫קפיצת ראש לבריכה.

‫יש טיפוסים שנולדו בכדי לנשק.

‫כמו הטיפוס שמוכר בגדים ברחוב אל-חמרה, ‫שבאחת אחר הצהריים

‫הוא יוצא לאכול מנת פלאפל.

‫הוא מחזיק את מנת הפלאפל ביד ‫והחריף ביד השנייה,

‫והוא עומד מכופף כדי לא ללכלך את בגדיו.

‫מכירים את הטיפוס? ‫הוא עומד ככה, זולל את המנה שלו,

‫השפם שלו מלא פירורי פלאפל,

‫טחינה ופלפל חריף,

‫והגרעינים של החריף ‫מתנדנדים לו משערות האף!

‫ואיך שהוא רואה אותך, ‫"אהלן! בוא, בוא אליי."

‫"בוא אליי."

‫הוא מחבק אותך, ואתה יוצא צד אחד ‫מרוח בטחינה והצד השני בכרוב אדום!

‫אבל הטיפוס ההזוי ביותר ‫הוא זה שבדיוק אכל עוף,

‫אבל מה, הוא מצץ סוכריית מנטה.

‫אז הוא ניגש אליך, קרוב לאוזן...

‫"יקירי, בוא אליי."

‫והוא נושף לתוך האוזן שלך, ‫ואתה נחנק מריח השום.

‫אתה אומר, "אתה מסריח משום". הוא עונה, ‫"לקחתי סוכריית מנטה!" איזה מנטה?!

‫אתה זקוק לשטיפת קיבה, יימח שמך!

‫בוא'נה, אם תעשה חישוב בסוף היום ‫כמה נשיקות היו לך,

‫מתמטית, זה יוצא שהיה לך "מספר".

‫כל היום לנשק... ‫אתה צריך לגמור כבר...נו?

‫אגב, אוכל ופלאפל,

‫אנחנו, הלבנונים,

‫למי שלא מכיר אותנו, ‫וזו רק דעתי האישית,

‫הקיבה שלנו היא מזבלה.

‫מה שתזרוק פנימה, אנחנו אוכלים. הכול.

‫סליחה על הביטוי, אבל ראיתם פעם ‫מה קורה לכבש שנופל לידיים שלנו?

‫מסכן, לא?

‫כשלבנוני שם את הידיים על כבש, ‫הוא גרוע יותר מדאע"ש.

‫אנחנו מחסלים אותו לחלוטין. ‫אוכלים אותו עד הביס האחרון.

‫לא משאירים דבר. ‫מהראש מכינים ניפה.

‫אתה יושב לארוחת ניפה, ‫והכי טוב כשמגישים לך את העיניים.

‫"תטעם, תמצוץ את העורקים מאחור, ‫כמה שזה טעים ועסיסי!"

‫את הלשון והמוח אנחנו מעדנים עם לימון ושום.

‫ואומרים לך, "יא עיני, כמה טעים!"

‫מהכבד אנחנו מכינים סאוודה.

‫אין דבר טעים יותר לארוחת בוקר מסאוודה נא

‫עם בצל ומנטה. אין טעים מזה.

‫מה עוד? המעיים. אנחנו לא זורקים את המעיים.

‫למי שאינו מכיר את הלבנונים, רק שתדעו,

‫אנחנו לא זורקים את המעיים. ‫אנחנו מכינים מהם נקניקים.

‫ממלאים אותם באורז ובשר.

‫אתם תגידו לי, ‫"איכס! חרא עבר משם!"

‫לא נורא, זה בסדר, ‫הרי אנחנו שוטפים אותם קודם לכן.

‫גם אם נשאר בפנים קצת חרא, אנחנו ‫מעדנים את זה עם לימון ושום, אין בעיה.

‫עושים לי מזה עניין. ‫מה, יש דבר טעים יותר מאשכי הכבש?

‫זה החלק הכי טעים.

‫אבל החלק המועדף עליי הוא האליה.

‫האליה היא משהו אחר, ‫אם חושבים על זה טוב.

‫הכבש מסתובב כל היום אוכל דשא.

‫האליה ממוקמת ממש מעל החור שלו.

‫כל היום הוא אוכל דשא...

‫לא תאכלו יותר בשר כבש בחיים, חכו!

‫אתם יודעים שאנחנו אוכלים את הכבש ‫בכללותו, למעט הבולבול?

‫בחיים לא הצלחתי להבין את זה. ‫למה לא? תמצוץ!

‫תמצוץ בולבול, לא יקרה לך כלום.

‫גם לא זורקים את העור עם הצמר, ‫אלא עושים ממנו שטיח.

‫זה לא בסדר לזרוק משהו מהכבש. ‫ואם יש לך חבר נהג מונית,

‫כמה הוא ישמח אם תיתן לו אותו במתנה.

‫הוא שם אותו על הדשבורד, ‫יחד עם היד המנופפת.

‫והטרנד האחרון בובת הכלב ההיא.

‫אתה מדביק אותה על הדשבורד, ‫והיא עושה...

‫כשאתה לוחץ על הברקס, זה ככה...

‫ואחרי הכול, מה אומרים לך? או-קיי,

‫כשאתה אוכל בשר כבש, ‫שתה ערק עם הארוחה.

‫זה הורג את כל החיידקים.

‫איזה חיידקים?

‫אתה לא רואה איזו זוהמה אתה אוכל? ‫צריך לשתות חומצת סוללות כדי להיפטר מהם!

‫לא מזמן, חברים הזמינו אותי לארוחה ‫והם שחטו כבש.

‫כמה שאכלתי! הגזמתי ממש.

‫מצצתי את העצמות, ‫את הרגליים, את המעיים וכולי.

‫הרגשתי שתכף אתפוצץ. כאבה לי הבטן.

‫זה נורמלי לחלוטין, אחרי כל האוכל הזה, ‫ברור שתכאב לך הבטן.

‫לא נותר סוג של חיידקים ‫שאין לו ייצוג בקיבה שלי.

‫לקחו אותי והבהילו אותי לחדר המיון.

‫ובתי החולים אצלנו בלבנון משונים באמת.

‫אם אתה מגיע לשם באמבולנס, ‫ברגע שהוא מגיע למיון,

‫הנהג דופק ברקס, הדלת נפתחת,

‫זורקים אותך היישר לכיסא גלגלים ‫כמו פיצה שמכניסים מהר לתנור.

‫אז הגעתי לשם, שמו אותי בכיסא הגלגלים, ‫ואני בינתיים גססתי!

‫ומה הקטע שלהם? בכל פעם שאני מגיע ‫לבית החולים, אף אחד לא מאמין שאני חולה.

‫מוזר! מה, אני לא חולה אף פעם? ‫ברגע שהגעתי לשם...

‫אגב, כשאתה מגיע למיון, ‫לפני ששואלים אותך מה הבעיה שלך,

‫דבר ראשון הם שואלים, ‫יש לך ביטוח או אין לך ביטוח?

‫הם רוצים להיות בטוחים שיקבלו תשלום.

‫כדי שידעו איך להתייחס אליך.

‫הם לא האמינו שאני חולה. ניגשה אליי אחת.

‫וכולם כאלה מעצבנים.

‫כולם ללא יוצא מן הכלל.

‫היא באה, אני הייתי שפוך בכיסא.

‫היא הגיעה אליי...

‫"זה אתה?!

‫באת לעשות מאיתנו צחוק?"

‫רעל נוטף מפיה!

‫בחורה אחרת...תמיד שואלים אותי את זה. ‫"איפה עבאס?"

‫כאילו אני ועבאס חולים ביחד.

‫שמו אותי על האלונקה והניחו אותי שם.

‫אז הגיעה המעצבנת השלישית, ‫רצתה להחדיר לי את העירוי.

‫כואב לי, הזעקות שלי מגיעות עד לשמיים, ‫והיא דוקרת!

‫היה חסר שתדפוק את המחט עם פטיש או משהו.

‫היא חוררה לי את העצם עד שהחדירה את המחט.

‫צרחתי מכאב. אז היא אמרה לי, "די,

‫חשבת שרק לך מותר להכאיב לאחרים?"

‫כשסיימו לבדוק אותי, אז התחילה הבעיה.

‫אמרו, "צריך לעשות קולונוסקופיה."

‫אתה צחקת כי יש לך ניסיון קודם ‫עם הקולונוסקופיה.

‫ראיתי איך זזת בחוסר נחת.