The first 200 lines.
מפגש
אתה בסדר.
דוחה חרקים
...התרחש אתמול בלילה.
הינה עוד מהסרטון המבעית של צוות החדשות שלנו.
פורעים מסתערים על חלקים של העיר,
בוזזים חנויות ומציתים בניינים.
המשמר הלאומי ירה לעבר ההמון.
האלימות הזו מתפשטת.
היא כמו מחלה שמזהמת אזור הולך וגדל...
סודי ביותר טפילי שליטה במוח
אמצעי הגנה - תרסיס דוחה חרקים רגיל
בסיס - גרום לייק
ג'יי, אל תישאר בפנים כל היום.
מסריח בחוץ.
- דילן לוקח את בובי על הטרקטור. - דילן מסריח.
החרקים אוכלים אותי היום.
הם מדהימים.
אתה רוצה שאשלח אותו לאבא שלך?
בסדר.
אבל תעשה דבר אחד בשבילי.
תראה, אני לא נוהג.
אלוהים! מישהו צריך לנהוג.
אני אנהג.
- לאן לנסוע עכשיו, דילן? - שמאלה.
מרכז בקרה לג'יי.
מצטער שלא כתבתי לך זמן מה.
הייתי רחוק מהציביליזציה במשך כמה שבועות.
מה שלום בובי? הוא עדיין מפליץ בשנתו?
אני מקווה שאתם מסתדרים ביניכם.
מתגעגע לשניכם כל כך.
אני לא מאמין שעברו שנתיים מאז שראיתי אתכם בפעם האחרונה.
אני רוצה לבוא לראות אתכם, אבל עליי להמשיך להילחם.
אני יוצא למשימה סודית נוספת,
אבל אני מבטיח, כשהיא תסתיים, אבוא לבקר.
אני יודע שקשה לא לראות זה את זה, אבל תזכרו,
כל מה שאני עושה הוא להגן עליכם.
באהבה, אבא
בובי נהג בטרקטור כמעט לבד היום.
פשוט ישבתי לו על הברכיים וסובבתי את ההגה.
ויכולת להגיע להגה מאיפה שהיית?
כן.
- באמת. - באמת?
שאלתי אותו אם יש לו רישיון, והוא אמר שיש לו. נכון?
- אמרתי "אין לי". - לא שמעתי את החלק של ה"אין".
- אימא תהיה בסדר? - זה סתם וירוס, אל תדאג.
וואו, ג'יי, זה ציור מדהים.
צריך למסגר אותו.
תמסגר אותו עכשיו.
לך למיטה, מיד!
דילן, אתה רוצה שאעזור לך ליישר אותו כדי שנוכל למסגר אותו?
חייל חלל
...חור שחור ענקי!
היי.
תתעורר, ג'יי.
אבא?
- חזרת. - בוא הנה.
אני מצטער שלקח כל כך הרבה זמן.
התגעגעתי אליך כל כך.
גם אני התגעגעתי אליך. אני חייב לבדוק משהו.
תפקח את העיניים.
הכול בסדר, תירגע.
אתה בסדר.
- היי, ג'יי. - כן?
אני לוקח אתכם לטיול.
- איך זה נשמע? - עכשיו?
קדימה.
- אתה מוכן ליציאה? - כן.
מוכן לפעולה?
- בובי! - תירגע.
תתעורר, טמבל. אבא חזר.
לך תתכונן.
קטנצ'יק?
עזוב אותי. אני רוצה לישון.
תן לי חיבוק, קטנצ'יק. אבא חזר.
- אבא? - כן, זה אני.
זוכר אותי?
- אתה נראה שונה. - כן? במה אני נראה שונה?
היי, גם אתה נראה שונה.
קדימה, תן לי חיבוק.
קדימה, תן לי חיבוק. תן לי חיבוק אמיתי, קדימה.
כן, ככה.
תסתכל למעלה. בסדר, תמשיך להסתכל למעלה ואל תמצמץ.
לא, אמרתי לא למצמץ. היי!
היי, תפסיק לרמות.
- מי רוצה לשחק משחק? - אני.
המשחק נקרא "להיכנס למכונית הכי מהר שאפשר".
תיתן לו לנצח אותך?
קדימה, לדרך.
אתה איתי?
- כן. - אז בואו נשחק.
- מי ינצח? - איטי אחד.
שלוש, שתיים... המכונית שם.
אחת. שנייה אחת, קדימה. זזים.
- ניצחתי! - לא!
היי, הגעתי ראשון. רד למטה!
הכול בסדר? יופי.
- אז מי ניצח? - אני. נכנסתי ראשון למכונית.
- אבל אני קפצתי קודם. - כן!
- זה לא הוגן! - שתוק, חתיכת נאד!
- כן? אתה תשתוק. - לחגור חגורות בטיחות.
אבא, תספר לנו סיפור מלחמה? כל הקרבות שהשתתפת בהם.
וקפצת פעם ממסוק?
אתה רוצה להיות נחת, הא?
- אולי. - בסדר.
למה אימא לא סיפרה לנו שנצא לטיול הזה?
כי היא רצתה שזאת תהיה הפתעה גדולה.
לאן אנחנו נוסעים?
זאת הפתעה.
- דיסנילנד? - לא, אנחנו לא נוסעים לדיסנילנד.
- למה? - כי...
מסוכן שם. לא שמעת מה קרה?
לא.
חבוב, אחד המתקנים התקלקל וכמה ילדים מתו.
ג'יי, שמעת על זה?
למה אימא ודילן לא נוסעים?
הם יוצאים לחופשה משלהם.
הם נוסעים לסקי בקנדה.
אני רוצה לנסוע לסקי.
אתה רוצה שיקפא לך התחת על פסגת הר?
יחד עם מר תקוע-לו-מקל-בתחת?
או לצאת לטיול עם אבא שלך?
- מספר שתיים, בבקשה. - טוב. אז הינה זה.
אנחנו יוצאים לטיול של "מבצעים מיוחדים". אתם איתי?
תקשיבו לזה,
אין שעות שינה קבועות, תוכלו ללכת לישון מתי שתרצו.
תאכלו ממתקים מתי שתרצו.
אם תצייתו לכללים, אתן לכם לירות באקדח שלי. נשמע כיף?
- כן. - יופי.
כלל מספר אחת. אני לא רוצה שתדברו עם אף אחד.
יש הרבה מוזרים בדרכים.
בסדר? טוב, כלל מספר שתיים, אני רוצה שתישארו מכוסים בזה.
- תן לי אותו! - הוא שלי.
ג'יי, תשתמש בקצת ותן אותו לאחיך.
- כן. מה זה? - זה תרסיס דוחה חרקים.
- בסדר? - כן, טמבל, מה חשבת?
למטה.
למטה, מיד!
יופי, ילדים. קומו.
- מה דעתכם על כיף קבוצתי? - כן.
קדימה. כן? בסדר.
אני הולך להצטייד. אני כבר חוזר.
- אפשר לבוא איתך? - כן. בבקשה.
טוב...
טוב, אתם יכולים לבוא איתי,
או שאתם יכולים להישאר כאן ולפתוח את המתנות שלכם.
- מתנות! מקבלים מתנות! - אין מצב!
מקבלים מתנות! יופי.
אני אוהב מתנות.
- ג'יי, תנעל את הדלתות. - תודה, אבא.
ג'יי, מה קיבלת?
- עטים. מגניב. - אני קיבלתי "איש פעולה".
עדיף על העטים המטופשים שלך, ג'יי.
- מחברת הרישומים שלי. - "שלום, שמי 'איש השרירים'."
אני בובי. "היי, בובי.
"מגניב, בובי. שם מגניב."
מניפולציה התנהגותית של הפונדקאי,
מרכז הבקרה לג'יי.
אנחנו זקוקים לטייס משנה כאן.
בסדר.
הקטנצ'יק בתרדמת.
כן.
שמרת את כל המכתבים שלי, הא?
כן.
גם אני שמרתי את כל הציורים שלך.
בימים שחשבתי שלעולם לא אחזור, הם עזרו לי להמשיך.
אבא?
למה יש לך תמונות של מפלצות?
חיטטת לי בחפצים?
אתה לא אמור לעשות את זה.
- זה לא היה כלל. - טוב, עכשיו זה כלל.
בסדר? כלל מספר שלוש, לא מחטטים בחפצים שלי.
היי, אלה לא מפלצות. אלה טפילים.
זה פשוט אורגניזם זעיר שחי בתוך יצור אחר.
בתוך בני אדם?
אל תדאג בקשר לזה.
תישן קצת. נוכל לדבר בבוקר.
האמת שאני צריך להשתין.
לא משתינים בטיול הזה, אמרתי לך. זה הכלל הבא.
- אבל זה לא היה כלל. - תשתין במכנסיים, זהו.
בחייך, אבא. אני צריך להשתין. אני לא יכול להתאפק.
בסדר, אתה מכוסה בתרסיס?
כאן. זה רחוק מספיק.
יש לך כבר שיער מסביב לזין?
אבא, תשתוק. אבא.
ג'יי, תיכנס למכונית.
זה בסדר.
זה בסדר.
הגענו כבר?
תשתוק!
ערב טוב, אדוני השוטר.
תישאר שם.
בסדר.
מה קורה כאן?
בטיול עם הבנים שלי.
הקטנצ'יק עצר להפסקת שירותים.
לא חשבת להדליק אורות חירום?
לא היה אף אחד בכביש.
אני הייתי בכביש.
אתה צודק.
No comments yet. Be the first to leave one.