The first 200 lines.
המין האנושי זקף לזכותו תגליות רבות על כדור הארץ.
אפילו טסנו לירח.
אבל מעטים מאוד יצאו למסע בתוך המעיים של עצמם.
המעיים שלנו הם מקור לבושה רבה עבורנו.
אבל הם משפיעים מאוד על הבריאות שלנו.
על התחושה שלנו, על המשקל שלנו,
על המחלות שבהן אנחנו עלולים ללקות, על אימון מערכת החיסון שלנו.
- ג׳וליה אנדרס רופאה, מחברת הספר ״תחושת בטן״ -
ולמעשה על מהלך חיינו.
האומה קיבלה היום ציון על השמנת יתר - נכשל.
שיעורי התחלואה בסרטן המעי הגס. -מחלות לב.
תסמונת המעי הרגיז. -שלשול!
עלייה בשיעור האוטיזם. -דיכאון וחרדה מרקיעים שחקים.
מה זה ״בריא״?
למה כואב לי לאכול?
מה עליי לשנות כדי להיות בריא?
למה כל כך קשה לי לרדת במשקל?
איך אני עדיין לא יודעת מה מתאים לגוף שלי?
איך לטפל בבעיות המעיים שלי?
אני חייבת להוציא 100 דולר בחודש על תוספים?
אנחנו מוצפים בהמון רעש.
אז מה? דיאטה? פחמימות? בלי דיאטה?
ואם רק בוחנים את המעיים, העניינים מתחילים להתבהר.
אנחנו חושבים על המעיים שלנו רק בתור המקום שממנו מגיע הקקי.
אבל מתברר שהם מרכזה של מהפכה ביו־רפואית.
מחלות כגון חרדה ודיכאון, סרטן,
אוטיזם, פרקינסון - כולן קשורות למעיים.
זה מדע חדש, רק קצה הקרחון.
נותרו עוד 97% לגלות.
- גלידה -
אנחנו מתקרבים לשלב שבו
נוכל להגדיר ביתר דיוק מה כל אחד צריך לאכול.
המעיים גמישים. הם משתנים כשאנחנו משנים את התזונה שלנו.
ברגע שאנחנו מבינים את זה, הכול משתנה.
- תחושת בטן: המדע הסודי של האכילה -
- מנהיים, גרמניה -
עד גיל 16 או 17 הייתי מבולבלת לגבי המעיים שלי בדיוק כמו כולם.
- אנדוסקופיה אולטרה סאונד -
לא יכולתי לצרוך לקטוז.
הייתה לי מחלת עור.
בילדותי השמנתי פתאום
אפילו שלא הייתה לכך שום סיבה נראית לעין.
אז קראתי הרבה על המעיים,
והבנתי שכאשר מתבוננים באיבר הזה מקרוב
מוצאים הרבה מאוד תשובות.
בוקר אחד, השותפה שלי לדירה נכנסה למטבח ושאלה אותי,
״ג׳וליה, את אוהבת את המעיים. את מדברת עליהם כל הזמן.
״איך קקי עובד בדיוק?״
ולא היה לי מושג.
אז נכנסתי לחדר ובדקתי בשלושה ספרים
וכשמצאתי את התשובה
חשבתי, ״מה? אפילו החלק הזה מגניב״.
באמת שאין ממה להירתע. הכול מגניב.
- ד״ר היינר קרמר החונך של ג׳וליה -
המעיים שלנו מעוררים בנו המון בושה ואשמה.
וזה מטורף לגמרי כשחושבים על זה,
כי זה האיבר שבזכותו אנחנו חיים.
וברגע שמגלים כמה עובדות, מתחילים לחוש כלפיו הרבה מאוד כבוד.
המדע יכול לעזור לנו למצוא מענה לשאלות הקשורות לבריאות שלנו.
אני זוכרת את הפעם הראשונה שעשיתי את זה עם פרופסור קרמר והוא אמר,
״את רואה? כולם דומים מבפנים.״
מתחילים עם הוושט. הוא מעביר את המזון לקיבה,
- קיבה, ושט -
שמעבירה אותו למעי הדק.
- המעי הדק -
מה שנשאר עובר למעי הגס.
ומה שאנחנו באמת לא צריכים יוצא מפי הטבעת.
- פי הטבעת -
וסיימנו.
- קורק, אירלנד -
מדעי המעיים הם הנושא החם ביותר בתחום הביו־רפואה בעשור האחרון לפחות.
- ג׳ון קריין מדען מוח, אוניברסיטת קורק -
זה החלק החסר בתצרף.
המעיים משפיעים על כל הגוף.
הם יכולים אפילו להשפיע על תפקודים מוחיים מסוימים.
ואו!
אנחנו מודעים לחשיבות שלהם מזה מאות שנים.
צריך רק להסתכל על ביטויים בשפה.
כשאנחנו מתרגשים, הבטן מתהפכת. כשאנחנו מסתירים, אנחנו שומרים בבטן.
כשאנחנו לחוצים, יש לנו פרפרים בבטן.
המעיים הם למעשה המוח השני.
ואו!
ומנקודת מבט אבולוציונית,
המוחות שלנו אף פעם לא התקיימו בלי איתותים שמגיעים מהמעיים.
המעיים שלי בולעים אותי.
המעיים משיבים מלחמה.
כל התחום הזה הופך את הרפואה המודרנית על פניה.
- הלסינקי, פינלנד -
זו תערוכה שמבוססת על ספר שאחותי ואני כתבנו על המעיים.
והמטרה שלה היא להוציא את מה שנמצא בפנים.
זה כנראה עדיף.
זה הרבה יותר מדויק כשמסתכלים על זה ככה.
מערכת העיכול לא ישרה.
היא קצת עקומה פה, עקומה שם.
הבטן, למשל, נוטה בצורה כזאת.
מעליה יש בועת אוויר.
אז כשיש הרבה אוויר בבטן
ורוצים להוציא אותו, צריך לשכב על צד שמאל
משום שכך בועת האוויר תוכל לצאת בקלות.
אם הייתי חלקיק מזון והייתי מגיעה למעי הדק,
כל הקפלים והסיסים היו מזדקרים, ואני הייתי...
מעוכלת ונספגת למחזור הדם.
הדבר המעניין הוא שאנחנו לא יכולים לעכל בעצמנו.
אנחנו זקוקים למיקרואורגניזמים כדי לעשות את זה כמו שצריך.
הווירוס הפצפון עובד עם החיידק הקטן
שעובד עם שמרים, שהם גדולים בהרבה, והם עובדים עם האדם הענקי.
וזה מה שנקרא ״מיקרוביוטה״.
- מיקרוביוטה (שם עצם) -
- כלל היצורים המיקרוסקופיים בתוך הגוף ועל פניו -
רוב האנשים חושבים שחיידקים זה דבר רע,
אבל למעשה, 99% מתוכם לא עושים לנו כלום,
וחלקם יכולים אפילו לעזור לנו.
לחיידקים מסוימים יש תפקידים חשובים שלא העלינו על דעתנו.
אם נניח להם לחיות עלינו, הם יעניקו לנו את הכישורים שלהם.
הם עוזרים לנו לעכל את המזון.
טעים!
הם עוזרים לשכך תגובות דלקתיות
ומפחיתים את הסיכוי לפתח מחלות אוטואימוניות.
- ג׳סטין סוננברג מיקרוביולוג , סטנפורד -
בערך 70% ממערכת החיסון שלנו חיים במערכת העיכול.
חיידקים מאמנים את מערכת החיסון
להגיב לאורגניזמים רעים שעשויים לפגוע בבריאות.
הם עוזרים לייצר כימיקלים שאנחנו לא מסוגלים לייצר.
- ג׳ק גילברט אקולוג מיקרוביאלי -
מיקרואורגנימים יכולים להשפיע על ההורמונים שלנו ועל תחושת הרעב והשובע.
הם יכולים לתקשר עם המוח ועם איברים אחרים.
- אנני גופטה נוירופסיכולוגית -
הם מעצבים את המוח שלנו בתחילת חיינו ולאורכם.
אם נבחן את הגנים שיש בתוך גופנו ועל פניו,
נראה שלמעלה מ־99% מתוכם שייכים למיקרואורגניזמים.
לרוב אנחנו חושבים שהגנים של האדם קובעים את מצבו הבריאותי
אבל עכשיו אנחנו יודעים שלמיקרוביוטה יש השפעה מהותית על השמנת יתר,
על דיכאון, על אלרגיות, על מידת הלחץ או השלווה שלנו.
אנחנו לא יודעים מה מידת ההשפעה שלה על המצבים האלה.
היא עשויה להיות משמעותית מאוד עבור אנשים מסוימים
ומשמעותית פחות עבור אחרים.
טייק ראשון.
תודה.
אולי אנחנו לא רוצים להודות בזה, אבל כולנו סובלים מבעיות עיכול
מדי פעם.
לאנשים שונים יש יחס שונה לאוכל, הם סובלים ממחלות שונות,
התגובות שלהם לתרופות שונות, היסטוריית חייהם שונה.
- מאיה קונדיטורית שמפחדת מהאוכל שלה -
אם אני אוכלת כל דבר שאינו ירקות,
אני מתחילה לסבול מכאבי בטן, מה שמקשה מאוד על העבודה שלי.
- דניאל דוקטורנטית עם כאבי בטן כרוניים -
את מבינה שלקחת דברים רבים כמובנים מאליהם.
למשל, משהו פשוט כמו היכולת לעשות קקי.
הייתי צריכה ללמוד להכיר תודה על הדברים הכי קטנים שיש.
- קימי אימא שמנסה לרדת במשקל ללא הצלחה -
אני מנסה להשתלט על המשקל שלי בשלל דרכים,
אבל אני יורדת הרבה ואז עולה הרבה יותר.
- קובי אכלן תחרותי שלא חש רעב -
אני שומע אנשים אומרים שהם רעבים
והם נראים שמחים מאוד אחרי שהם אוכלים.
אני מקנא בהם כי אני כבר לא מרגיש רעב.
אנחנו מנסים להבין את ההבדלים
שיוצרים שונוּת בין אנשים.
לדעתנו המיקרוביוטה היא המפתח.
כדי להבין את ההבדלים בינינו
צריך להתחיל בבחינת המקורות של המיקרואורגניזמים שלנו.
נולדים כמעט בלי מיקרואורגניזמים.
הם מתיישבים בגופנו כשאנחנו יוצאים לעולם.
- אריקה סוננברג מיקרוביולוגית, סטנפורד -
כשאנחנו נולדים, זה הרגע שבו הכול מתחיל.
כשתינוק נולד בלידה נרתיקית,
הוא נחשף לחיידקים בנרתיק של אימו.
ואז, כשיוצאים, הפנים פונות כלפי מטה לכיוון הישבן.
מקבלים גם חיידקי מעיים בגלל הקרבה לישבן,
כך שמקבלים כבר אז את מושבת המיקרואורגניזמים הראשונה.
והם מתחילים להפוך את הגוף לסביבה מותאמת עבור מיקרואורגניזמים אחרים.
אנחנו מעצבים את המיקרוביוטה שלנו עם כל ההחלטות וההרפתקאות הקטנות בחיינו.
את מי אנחנו מנשקים, מה אנחנו שמים בפה, לאן אנחנו מטיילים.
המזון שאתם אוכלים, היחסים שלכם עם האחים והאחיות,
חיות המחמד שלכם.
התעמלות, לחץ, חוויות ילדות,
אם סבלתם מקשיים או לא.
זו הסיבה שלכל אחד יש מיקרוביוטה ייחודית.
זה מעין אוסף של זיכרונות חיידקיים.
מרגש לדעת שהמיקרוביוטה עשויה להיות המפתח לבריאות האדם
כי גנים אי אפשר לשנות...
- טים ספקטור רופא, מומחה לאפידמיולוגיה גנטית -
אבל כולנו יכולים לשנות את המיקרוביוטה שלנו באמצעות שינויים קלים בתזונה ובאורח חיים.
שמנוני להפליא. אלוהים.
סביר להניח שהמיקרוביוטה שמתקבלת ממזון תעשייתי לא בריאה במיוחד
ואולי היא דוחפת אותנו לכיוון רבות מהמחלות הנפוצות והחמורות ביותר.
זה עלול להוביל לרבות מהמחלות הכרוניות הנפוצות...
- אשיש ג׳ה מיקרוביולוג -
- 42% מהאמריקאים סובלים מהשמנת יתר 11% סובלים מסוכרת, 47% מיתר לחץ דם -
כמו השמנת יתר, סוכרת, יתר לחץ דם, אלרגיות למזון.
- 11% אחוזים מהאמריקאים הבוגרים סובלים מאלרגיות למזון -
אז לדעתי צורת החשיבה שלנו על מחלות צריכה להשתנות.
שינויים סביבתיים משמעותיים,
התזונה המערבית, האופן שבו תינוקות נולדים,
ניתוחים קיסריים, תמ״ל,
סניטציה, אנטיביוטיקה,
כל אלה מובילים להפחתה במגוון המיקרוביוטה.
וזה אכן מצב המיקרוביוטה בעולם המתועש.
נולדתי בניתוח קיסרי ואני לא בטוחה למשך כמה זמן ינקתי.
אני כל הזמן מתרוצצת בשביל הילדים והעבודה, אז אני תמיד לחוצה.
No comments yet. Be the first to leave one.