The first 200 lines.
עלינו לרסן את החיות ולהשאירן במקומן -
ולכן אנו ממעטים לשאול אותן שאלות -
- שמא תשובתן תפחיד אותנו כשתנפץ את אמונותינו. -
צ'רלס באודן -
מצר פרדריק, אלסקה -
ד"ר מישל פורנה -
"אני מנסה להתחיל שיחה,"
זה הניסוח הבסיסי ביותר של המצב.
אני הולכת להכניס רמקול לאוקיינוס, לדבר אל לווייתן
ולקוות שהוא יענה.
אם העבודה הזאת תצליח,
היא תהיה הניסוי הראשון
שבו נקיים באופן פעיל דיאלוג עם לווייתן גדול-סנפיר.
- בזמן שמישל מנסה ליצור קשר עם לווייתנים גדולי-סנפיר -
מדענית אחרת מנסה לפענח -
עד איזה מרחק מגיעים הקשרים שלהם -
במרחב ובזמן. -
אוניברסיטת סנט אנדרוז, סקוטלנד -
ד"ר אלן גרלנד -
אנשים חוקרים את שירת גדול הסנפיר כבר 40, 50 שנה.
ועדיין אף אחד לא יודע באמת למה הם שרים.
ציפורים שרות.
ולווייתנים אחרים שרים.
אבל שירת גדול הסנפיר... עוד יותר מורכבת.
יש להם קצב.
נשימה קצובה.
חריזה וחזרתיות.
שעות של דפוסים בתוך דפוסים.
בלי התחלה וסוף ברורים.
אני חושבת ששירת גדול הסנפיר היא תקשורת מורכבת
בסולם שאנחנו לא מכירים דבר שדומה לו.
חוץ מאיתנו.
אבי החורג היה פסנתרן קלאסי.
אוניברסיטת קורנל, אית'אקה, ניו יורק -
כשהוא התיישב ללמד אותי לנגן בפסנתר,
הוא אמר לי לנגן תו אחד, לעצום את עיניי ולהקשיב...
עד שהצליל נעלם.
הוא רצה שאבין את הצליל מכך שאחווה אותו.
זה הרבה יותר קל כשאתה על היבשה.
ואז את מגדירה את מד הזמן.
- סדנת הייצור וההנדסה של ביואקוסטיקה, קורנל -
המערכת הזאת מתקשרת עם הקופסה הזאת?
נדרשו עשר שנים להכנת התשתית
לפני שיכולנו בכלל להתחיל ליצור את קובצי ההקלטה שנשמיע ללווייתנים.
יופי. היא נדלקת. -יפה.
כן.
זה עובד? -כן. מצוין.
יופי. טוב. -בסדר.
זה מופעל? -מופעל.
כן.
כן, בזה הוא הולך להיאבק.
זהו. זו הקריאה המוקלטת.
זו הקריאה האמיתית שנשמיע...
או אחת הקריאות.
נצטרך לתקן את זה קצת.
כן. אפשר להוריד את הווליום.
אולי...
משהו משובש. ייתכן שתצטרכי לתקן.
זה משובש מההקלטה. -טוב.
כן. השיבושים הם מההקלטה.
ההקלטות האלה לא עברו סינון, לא כווננו אותן בכלל.
זה טוב.
משהו לא לגמרי תקין. -לא, משהו לא תקין.
אני מנסה לעבוד על הלווייתן.
אני צריכה להיות שקופה לגבי זה.
אני מנסה לשכנע את גדול הסנפיר
שיש במים לווייתן נוסף שעושה קולות.
ערכנו סיעור מוחות בכמה נושאים וייתכן שנתקלנו ב...
מעבדת הביואקוסטיקה, קורנל -
ניסויים עם הקלטות בעבר יצרו בטעות המון צלילים איומים.
ככה זה עובד. במשך חצי מהבית זה השיר האמיתי.
בפעם האחרונה שהם הקליטו,
זה נשמע כמו לווייתן גדול-סנפיר ששאף הליום.
וזה הקטע המשוחזר.
והם לא הבינו למה אף אחד לא הגיב.
מנקים הכול. -כן, מאבדים את כל הרעש.
וכאן רואים את צורת הגל.
כחול זה הקלט ואדום זה מה שאנחנו מקשיבות לו עכשיו.
אדום זה מה שאנחנו שומעות עכשיו. -כן.
אז בעצם את עובדת רק עם סיגנל?
ואין לך שום עניין עם הספקטרוגרם?
כל התקתוקים וכו' יוסרו.
זה רעיון מעולה.
הבעיה היחידה שעולה בדעתי היא שרוב הקריאות של גדולי הסנפיר אינן טונליות.
אלה קריאות של אפנון תנופה.
והן קצרות. לכן רבות מהן הן בעצם...
קריאות לא הרמוניות ולא טונליות.
זה מדהים.
את עושה את זה ממש טוב.
לכן אני חושבת שזה יהיה רק עניין של בהירות.
אני חושבת שכדאי לנסות. -כן.
אם נקשיב לכל הלווייתנים בעולם בבת אחת,
רוב הקולות האלה יהיו קריאות.
לפעמים הן מופיעות בסדרות שהסדר בן משתנה,
לפעמים הן מופיעות אחת אחת.
קריאת טיפה -
אבל הן קצרות.
קריאת סוופ -
ואנחנו מבינים מעט מאוד עליהן.
קריאת נהמה -
אבל כל הקריאות של גדול הסנפיר...
קריאת טיפי -
יש אחת שהיא החשובה ביותר.
הצליפה.
אנחנו חושבים שאת הקריאה הזאת כולם מפיקים.
לבעל החיים הזה יש פוטנציאל להפיק מספר אינסופי של קריאות.
למה הקריאה הזאת ייחודית?
למה הקריאה הזאת מיוחדת?
הדרך הטובה ביותר להתחיל לברר את זה
היא להשמיע אותה ללווייתן ולראות איך הוא מגיב.
לשאלה הזאת התכוננתי.
למענה נאבקתי בגיל 25 בתחילת דרכי.
וזו שהפגנתי בעדה כשהתחלתי את לימודי הדוקטורט.
ואני צריכה לוודא שהמדע יהיה ללא רבב.
זו רק ההתחלה של ההבנה שלנו
כיצד גדול הסנפיר קולט את העולם.
וכיצד הלווייתנים גדולי הסנפיר קולטים זה את זה באמצעות צלילים.
מישל תיסע לאלסקה -
- לבדוק אם גדולי הסנפיר משתמשים בקריאת הצליפה -
ליצירת קשר זה עם זה. -
אימא שלי אהבה את האוקיינוס.
היא תמיד רצתה להיות אוקיינוגרפית,
אבל לנשים לא הותר לעלות על סירות.
אז במקום זאת היא נהיית גאוגרפית.
היא לא נטשה את אהבתה לאוקיינוס, והיא ללא ספק
הנחילה לי אותה.
היחידה לחקר יונקים ימיים -
בדיוק. זה דבר חשוב.
לשים לב למוזר, לשים לב לשונה, זה הדבר הכי טוב שאתן יכולות לעשות.
כי זה יקפוץ לכן מול העיניים
אם נשים לב להבדלים ברמת הפרט.
רשמו לפניכן.
מדענים תמיד חשבו שהשירים משמשים רק להזדווגות.
יש כאן דפוס יפה.
כינור, נביחה,
ואני די בטוחה שזו תהיה צליפה.
אלה שלושה צלילים מושלמים...
אבל כשהאזנתי לעשור של הקלטות מדרום האוקיינוס השקט,
שמעתי את אותם שירים שוב ושוב
באוכלוסיות שמאות קילומטרים מפרידים ביניהן.
אבל אנחנו רואים את המבנה, וזה חשוב.
יש כאן ציוץ גדול, ואז יחידה בתדר נמוך יותר,
ואז הציוץ הגדול וכמה בתדר נמוך.
אם חושבים על זה כעל מבנה...
הבנתי שהשיר חייב להיות הרבה יותר מרק הזדווגות.
מוכנסים לשיר שינויים קטנים.
ואז כל הזמרים לומדים את השינויים והשיר מתפתח.
הוא צועד קדימה.
ואז השירים מועברים לאוכלוסיות מרוחקות.
וכשזה חוזר על עצמו,
זה נהיה הצליל הקולקטיבי של אלפי לווייתנים.
כל זה הוא תופעה תרבותית.
מאוסטרליה,
הוא מתפשט קודם לקלדוניה החדשה, מרחק 1,300 ק"מ.
כולם לומדים את השיר בתוך כחודשיים,
וזה מגוחך שבעלי חיים יכולים ללמוד
את התבנית הארוכה והמורכבת הזאת כל כך מהר.
השירים נעים ממערב למזרח, תמיד,
ומחברים אוקיינוס של לווייתנים עם תרבות.
אני מנסה לשרטט מפה
של המקום שבו נמצא שיתוף של שיר בדרום האוקיינוס השקט.
כדי למצוא את השוליים שלו.
לגלות היכן נגמרת תרבות גדולי הסנפיר.
אלן מתכוננת לנסוע לפולינזיה הצרפתית -
לראות אם הלווייתנים שם -
- שרים גם הם את השיר שעל עקבותיו היא מתחקה. -
מאט לילי, בעלה של אלן -
מספיק? לא נראה לי. -אני חושבת שזה מספיק. דחוס את זה פנימה.
בוא, זין. מה זה?
עלה.
מה דעתך, זין?
נראה בסדר?
עבודת שטח היא תמיד אתגר,
כי את רחוקה מהאנשים שאת אוהבת.
אבל חשבתי...
מדי פעם הצלחתי לשכנע את מאט לצאת איתי לשטח.
גילינו שהוא סובל ממחלת ים בסירות.
אז... זה לא עלה יפה.
צריך לכבות את הכיריים קודם.
אני יודעת... -רואה את העשן?
פתחת את ה... כן.
בשלב הראשון, אלן תמיד מפעילה את גלאי העשן.
את בסדר? -כן.
תודה, חבר.
אני אפילו לא יודעת איפה להתחיל.
תאצילי סמכויות, אלן. -סליחה?
תאצילי סמכויות. תעבירי לי משימות.
בסדר.
אתה יכול להוריד מחבל הכביסה את כל מה שיבש?
בהחלט.
תהיה לנו תקשורת ממש מינימלית בהמשך,
וזה מבאס.
זה קשה מאוד.
אני חושבת שזה הרבה יותר קשה לך מאשר לי,
כי אני כל הזמן מוקפת באנשים, בצוות שלי.
חוץ מזה, יש לך מה לעשות, נכון?
אין מנוחה בשטח.
כשאת מתעניינת מאוד במשהו וזה ממש מלהיב אותך,
מובן מאליו שזה מה שתרצי לעשות.
אני אוהבת להיות בשטח.
No comments yet. Be the first to leave one.