The first 200 lines.
2005 בקרבת טוטוקודי
מה קרה, אחי?
עץ נפל על הכביש, אחי.
עץ נפל?
מאלה, אני אלך לראות מה קרה.
אחי, דוד, קדימה, בואו נלך.
קדימה, בואו מהר.
- - בוא, דוד, מהר. - בוא מהר, גבר.
- - קדימה. - כולם לתת יד.
תחזיק. תרים, גבר.
תרים, מהר.
למה זה כבד כל כך?
תרים. דחפו קצת יותר.
תדחפו מלמטה.
תהפכו אותו מלמטה.
- - הוא מחליק. - לך לצד ההוא.
אימא!
מה יש, יקירה? אוי, לא.
אימא! סטו! אימא!
מאלה!
אל תדאגי.
- - מה יש? - אימא!
- - אימא! - תחזיקי מעמד.
מה נעשה? כואב לה.
- - מה יש? - זה כואב.
היינו יכולים לעשות את זה בכפר.
עכשיו אנחנו תקועים באמצע הדרך.
אימא, אל תפחידי אותן.
דודה, אל תפחדי. כלום לא יקרה. אני כאן.
מאלה, תהיי אמיצה. אני אחזור מהר.
תישארו איתה. אימא, תדאגי למאלה.
- - תחזור מהר. - שתי דקות.
אחי, מתחילים לה כאבים.
מה נעשה עכשיו?
יקירתי, תסבלי את הכאב שלך.
תגיד לי, אחי.
אם נחזור למפעל הישן ההוא,
משם לכביש לאופאלאם
ונעלה למחלף, נוכל להגיע מהר.
- - בסדר, סע. - קדימה.
קדימה, בואו נלך. תיכנסו לאוטובוס, מהר.
שום דבר לא יקרה.
- - אחי, תתניע. - אני מתניע.
קצת, תעמדי בזה עוד קצת.
מהר.
מהר, אחי!
סע מהר יותר, בבקשה.
סטו...
למה שלא פשוט נחזור לכפר שלנו?
אין לי תחושה טובה לגבי זה.
זה לא רעיון טוב, מאלה.
זאת לא לידה רגילה.
יש סיבוכים. אל תהיי תמימה כמו אימא שלי.
אימא, אין מספיק אמצעים בבתי החולים בנוואמאלאי.
תביני, בבקשה.
מאלה, כבר דיברנו על זה.
תראי, מאלה.
בינך לבין התינוק שלנו, הבטיחות שלך חשובה לי יותר.
לי הבן שלנו חשוב יותר.
בת.
יש לי תחושה לא טובה, סטו.
דרך איזה כביש אנחנו נוסעים?
זה שליד המפעל הישן.
כביש מהיר 38 קטיאל 5 ק"מ
אז אנחנו עוברים דרך קטיאל?
זה כפר נטוש.
בבקשה, סטו. בוא לא ניסע מהדרך הזאת.
בחייך, נו.
תראי, את תהיי בסדר גמור.
אל תדאגי. תניחי ראש על הכתף שלי ותישני.
את תהיי בסדר גמור.
זהירות!
מה זה?
היית צריך להיות זהיר יותר.
התבלבלתי. הוא הגיח משום מקום.
אני אלך לבדוק.
בבקשה, לא! בוא ניסע פשוט.
יש לי משפחה. בוא לא נסכן אותה. בבקשה, תבין.
קצת אנושיות. איך אפשר להשאיר מישהו למות?
חכי, אני אחזור.
סטו, מה אתה חושב שאתה עושה?
- - אני אהיה בסדר. - אל תלך.
חכי. אני אחזור.
- - סטו! סטו! - אני אחזור צ'יק צ'ק, יקירה.
סטו!
סטו!
תעזוב אותו!
אתה?
תביאו את ערכת העזרה הראשונה.
פאנדי!
סטו! סטו!
פאנדי!
אחי!
אחי...
סטו!
מאלה!
תסגרו את הדלת!
אימא! אימא!
סטו...
סטו.
סטו.
סטו!
אל תלך, סטו.
סטו!
בואי, אימא, בואי אל דלתנו
בואי, אימא, בואי אל דלתנו
אבני הפינה שם שלוש הדרכים נפגשות הניבים האלה שאוכלים את המוח
העיניים שהן כמו חניתות קטלניות תני לנו פתרון לדמעות
בואי, אימא, בואי אל דלתנו
בואי, אימא, בואי אל דלתנו
הכפר
סינגפור ההווה
אדוני, לבקש ממנו לבוא?
תגיד לו להיכנס.
כן.
פרהאן, בבקשה.
בוא.
מר פרהאן האמיד,
אתה האיש ששכרנו?
- - שכיר החרב. - אדוני...
אנחנו לא קוראים לעצמנו ככה.
תקרא לנו צוות ניקיון.
אני פרקאש. כבר פגשת את ג'אגאן.
כן.
מטוס יחכה לך הערב במסלול ההמראה של אקסוג'ניקס.
אתה תטוס לקטיאל, כפר בטאמיל נאדו על החוף,
בלי עיכובים או שאלות.
אני ברור?
קח איתך את ציוד הבטיחות והנשקים הנדרשים.
יש לך צוות, נכון?
כן, צוות של שלושה חוץ ממני.
צוות ניקיון מנוסה.
אל תדאג.
בטח. אם אתה אומר.
המדענים שמלווים אותך והדגימות שהם אוספים
חייבים לחזור לכאן בבטחה.
בטיחות הדגימות
היא באחריותך.
בנוסף, אני חושב שזה משתמע,
אבל זה סודי ביותר, פרהאן,
ואני רוצה שתשמור על זה כך.
כמו שאמרת, זה משתמע.
זה סודי ומתחת לרדאר.
שזו הסיבה שפנית אלינו.
יופי.
ג'אגאן.
אלה נקודות הציון להורדה שלכם ולאיסוף הדגימות.
אתם תנחתו ליד החוף.
אני רוצה דגימות מהיער, מהחוף ומהמפעל.
אני ברור?
כן.
אני רוצה את הדגימות בהקדם האפשרי.
- - בסדר? - בטח.
רגע, אבל אני צריך יותר...
כמו שאמרתי קודם, פרהאן, ללא עיכובים או שאלות.
דרך אגב,
מר ג'אגאן יצטרף אליכם.
אדוני, אני?
בהצלחה.
מר ג'אגאן, אני לא מבין.
יש נהלי נשקים ובטיחות שצריך לציית להם.
תן לי דקה. אני כבר חוזר.
מר פרקאש, למה אתה מתכוון?
איך אני יכול לנסוע? ובלי שום מידע מקדים?
איך אוכל לנסוע בהתראה כזאת קצרה?
אדוני, בבקשה.
אדוני, אני לא מבין!
גם אני לא, ג'אגאן.
אתה האדם החי היחיד שמכיר טוב את המקום.
איך אפשר לא לשלוח אותך?
תענה לי.
אתה לא...
האדם היחיד...
שנשאר בחיים?
אני מכיר את כל הסודות שלך. אני יודע כבר זמן מה.
שאספר למשפחה שלך?
אדוני...
תהיה מוכן הערב.
ואל תדפוק את זה.
מלכת המשקאות
נוואמאלאי
עשית עבודה כזאת טובה בפסטיבל, אז אני אמזוג לך משקה בעצמי.
תודה, בוס.
בבקשה. קח, תשתה.
ללב האמיץ שהכין לנו משקאות!
מספיק. אל תגרום לו לחכות.
- - תגיש לו מהר. - אעשה זאת מייד.
- - אמרתי לך להשאיר את האופניים בחוץ! - מה?
אתה דורס אותי! תחנה בחוץ, טמבל.
והוא עדיין מחנה בפנים. זה המזל שלי.
סקאר.
אחי, תמשיך בשלך. תאכל.
- - אשתך... - עזוב אותה. תדאג לשלך.
אחותי, כמה זמן! איפה היית?
- - בעלי סוף סוף יצא לדוג. - בסדר. תשתי בזהירות.
ארבע, שלוש, אחת... סלוואם!
ארבע חביתות, שלוש מנות עוף בצ'ילי ובקבוק מים.
שלח אותם לשולחן שלוש.
היי, אחי! סליחה! תשתה קצת מים.
לא את הבירה! התכוונתי למים.
No comments yet. Be the first to leave one.