The first 200 lines.
היבשת
קלארק.
קלארק. היי!
טוב.
היי!
סליחה!
מרגרט...
היי!
- שלום? - היי!
חכי!
תחזרי הנה! היי!
תפתחי את הדלת! תפתחי...
מרגרט.
תפתחי! היי!
אלוהים, מה...
שלום?
שלום?
שלום?
רוצה קפה?
זה מחריד.
פורי, תוכלי לקחת בבקשה את שקית הבגדים שבחוץ לתרומה?
ותאחסני את אלה?
אל תשכחי לארוז את הקשמיר.
אני לא רוצה שעשים יהרסו לי מצבור שלם של סוודרים כמו בשנה שעברה.
וכשתלכי לקניות, תקני מנגו טרי ובשל,
שיהיה מוכן לאימא שלי כשתגיע מחר?
טוב, אבל סם אמר שיגיע עוד חמש דקות.
למה הוא מקדים כל כך? אני אצטרך אותו רק אחה"צ.
אבל, גברתי, אימא שלך בדרכה לפה. הוא בדיוק אסף אותה משדה התעופה.
לא, פורי. זה יקרה מחר.
לא, גברתי. היא במכונית כרגע.
אבד לה יום כי שעון אל-איי אחרינו,
אז אם היא יצאה אתמול לפי השעון שלנו...
איזה חרא. איזה חרא.
שלום?
מה? אני לא...
שלום?
- היי. - היי.
היי.
התבקשנו להגיע לכאן.
התבקשנו להגיע לכאן.
הבלש צ'אנג ביקש.
המשטרה. באנו מהונג קונג.
לא.
לא, לא.
- לא, סליחה. - לא. רגע.
הבלש צ'אנג רצה שאנחנו...
תוכלי לעזור לנו?
לאן צריך ללכת?
- בבקשה. בבקשה. - בבקשה.
תודה.
רואה? לפעמים צריך ללחוץ על אנשים.
אלוהים.
מרגרט.
תודה.
תודה רבה.
היא הרגע...
קלארק, היא נעלה אותנו פה.
היא נעלה את הדלת. היי!
היי!
- היי! - מרגרט.
תחזרי!
תחזרי!
- היי! היי! - מרגרט!
תני לנו לצאת!
תחזרי!
אל תנעלי אותנו פה ככה!
היי!
אני דווקא מכין קפוצ'ינו מדהים בדרך כלל.
המכונה שלי לא פה, אז תצטרכי להאמין לי.
זה, לעומת זאת, נקרא קפה הודי בסגנון ביתי.
נהגנו להכין אותו בפנימייה.
אני מתגעגע למכונה הזו!
זה תמיד תלוי בפרטים הקטנים. היא מדייקת בול בטמפרטורה,
הקצף יוצא כמו שצריך.
אבל לא ממש אוכל לקחת אותה.
לא היום, בכל אופן.
חמותי בטח כבר הגיעה.
היא ואשתי בטח מנהלות כרגע ויכוח סוער.
אתה כזה זקן.
יש לך חמות. ושיער באוזניים.
ממתי את מתעניינת כל כך באוזניים שלי?
סתם שמתי לב לזה.
וזה קו אדום?
אולי.
לעזאזל.
טוב.
ברצינות?
מה אתה עושה?
לא רצית שיער באוזניים, אז איפטר ממנו.
- בעזרת וודקה? - בעזרת וודקה.
תראי ותחכימי.
אתה תשרוף את עצמך.
לא, את.
אתה עדיין שיכור?
את חושבת שבגלל זה נשארתי?
את סומכת עליי?
תחרכי, מותק.
בחיים אל תקרא לי מותק.
תחרכי לי.
בבקשה!
- זה עבד. - כן?
אלוהים, זה עבד.
יש לך עוד תכסיסי גברים מבוגרים?
אני רק שואלת כי אתה נראה הרבה יותר מקומט ביום מאשר בלילה.
כן.
אפשר רק לשער מה מסתירים קפלי העיניים העתיקים האלה.
רק קורי עכביש.
כמו אלה שבכל הדירה הקטנה והעלובה שלך.
אולי גם לי הייתה דירה נחמדה
אם הייתי ממשפחה לבנה מהמעמד הבינוני-גבוה
עם בית בלונדון וקוטג' בקוטסוולדס,
והורים שיממנו לי לימודים
בכל אוניברסיטה דפוקה בכל העולם,
רק כדי שאני אוכל למכור את הנשמה ולהיות סתם עוד עו"ד עשירה ומסריחה.
אבל הייתי מוציאה חלק מהכסף על מאמן אישי.
מרסי הקטנה והמסכנה. היא לבדה. אף אחד לא רוצה לבקר אצלה.
אפילו לא אימא שלה.
אתה חזיר.
אז את כנראה בחורה שמתה על בייקון.
כשאתה יורד לי, אני מרגישה שאני יושבת בשלולית רטובה.
ואז, כשאתה ממש מתלהב מעצמך,
אתה לפעמים מוצץ לי שם בכוח כאילו אתה חניבעל לקטר.
אבל את גומרת בכל זאת, לא?
עם המון שיניים. למה עם כל השיניים האלה?
כשאת גומרת, את נשמעת כמו עז צורחת.
התחת שלך רופס כמו זה של סבא שלי והוא בן 85.
הוא אחרי שני שבצים והתקף לב.
הפה שלך מסריח כמו חיה מתפגרת.
אתה שיכור ובוגד באשתך.
ואת איבדת ילד שלא שלך והרסת משפחה שלמה.
אני מצטער. לא הייתי צריך לומר את זה.
אמרת את האמת. זה מה שאנחנו עושים, לא?
לא, זה לא היה פייר. הגזמתי. אני...
זה סתם משחק וניצחת.
- ביושר. - היי. מרסי...
אלוהים, זו הרפריט?
שמונה שנים בחוג בלט ותראה אותה.
עדיין הולכת כמו גולם.
- שלום, הרפריט. - היי, אימא.
הרגע התעוררת?
לא, אימא. סם, תוכל להוציא את המזוודות?
- כן, גברתי. - תודה.
צחצחת שיניים?
כן, אימא.
לפי הריח, לא.
אני משתמשת במשחת שיניים אורגנית. כנראה סתם חסר הריח הרעיל של כימיקלים.
- זה לא מוצא חן בעיניי. - טוב.
איפה הנעליים שלך?
את פוגשת אותי בנעלי בית?
אין בהן תמיכה לקשת כף הרגל וכבר יש לך פלטפוס.
את רוצה ללכת כמו קופה?
טוב לראות גם אותך.
נהגתי לצחוק על סבתא שלך כי היא נעלה כפכפים,
אבל היא עשתה בשכל.
הם מכוערים מאוד, אבל נוחים מאוד.
הבאתי לך זוג.
תודה, אימא.
הגבר הזה מרח לו שפתון אדום ויפה.
אימא! היא יודעת שאת מדברת עליה.
נראה לה שאם תתלבש כמו גבר, יתייחסו אליה כמו לגבר.
אתם צוחקים עליי.
איזה זין!
קדימה.
טוב, אפשר פשוט...
אני מתגעגע לפיצה.
איך אתה מסוגל לחשוב על אוכל ברגע כזה?
אם היינו עוזבים בזמן הנכון,
היינו אוכלים ביחד פיצה נהדרת בניו יורק כרגע.
ההחלטה הייתה משותפת. רצית להישאר בדיוק כמוני.
לא. הסכמתי לזה. לא רציתי בזה.
בחייך, מרגרט.
אם נרצה להטיח האשמות, נדבר על האופן שמצאת את הבחורה.
האופן שמצאתי... אתה היית שם.
לא ממש השתתפתי בהחלטה להעסיק אותה.
- לא העסקתי אותה. - נתת לה את ילדינו.
- כי הברזת לי. - עבדתי!
יכולת פשוט לקחת את אסי.
היית צריכה רק להשגיח על הילדים.
לעזאזל.
אני מצטער.
אני ממש מצטער. לא צריך לדבר על כל זה פה.
לא, אני רוצה.
זה לא יוצא לי מהראש. זוכר את החופשה ההיא?
כשגאס נפל מהמיטה שלנו והתעוררתי משינה עמוקה
ותפסתי את גאס באוויר לפני שנפל על הרצפה.
ו...
וצחקנו, זוכר?
צחקנו כי זה הוכיח שאני לא ישנה.
כל זה פשוט מנוטרל ו...
את פשוט משגיחה עליהם בכל רגע, אפילו בעיניים עצומות.
אבל לא תפסתי את גאס בלילה ההוא.
אני זו שנתנה לו ליפול.
ואין לי מושג איך זה קרה. לא אבין לעולם איך זה קרה.
כלומר, איזו מין אימא
מאבדת את הילד שלה?
לא איבדת אותו.
לא.
חטפו אותו.
חטפו אותו כי הוא נראה כמוני.
No comments yet. Be the first to leave one.