The first 200 lines.
מה אם היו מציעים לחבורת זרים לחלוק שווה בשווה רבע מיליון דולר?
האם הם יקבלו את זה, או ידיחו זה את זה
כדי לשמור יותר לעצמם?
כסף הוא מניע בשבילי.
אני רוצה משהו שאומר,
"אני טובה יותר ממך."
בתחרות הזאת,
אף אחד לא חייב להיות מודח.
נוכל לנסות את זה ובאמת לחלוק את כמות הכסף משנת החיים הזו.
הם יעמדו במבחן…
תסדר אותם מהנאמן ביותר לנאמן הכי פחות.
היא נאמנה יותר ממני, לדעתך?
ויתפתו.
"כל אחד מכם יקבל 10,000 דולר אם מישהו ילך הביתה."
קשה לוותר על הצעה כזאת.
האם הם ידיחו זה את זה?
אני לא אצביע ואמשיך לחלוק בכסף.
הוא זועק נורות אדומות, אז הוא צריך ללכת.
אם ניפטר ממנו, כולנו נקבל נתח גדול יותר.
זה מצב של להיות או לחדול.
אני לחוץ יותר בגן עדן מאשר אילו לימדתי 150 ילדים.
כולם מתחילים כמנצחים,
וכולם יכולים לעזוב כמנצחים.
אם הם יבחרו לחלוק.
אני חושב שכולם טובים מטבעם,
וצריך לבחור להיות רע.
מאיפה האגו הזה מגיע?
יש לי הרבה מידע, והגנתי על כולכם.
כבר אין קבוצה בראש שלי.
זו אני.
היושרה שלי לא למכירה.
אולי אני הופך לאדם טוב יותר.
העניין בכל החוויה הזו הוא לבחור בעצמך
או לבחור לחלוק עם אחרים.
מותק, זה לא דורש מחשבה, נכון?
- משחק האמון -
אני מתרגש,
לחוץ, עדיין אין לי מושג מה עומד לקרות.
אני לא יודע. רק ממה ששמעתי,
יש סיכוי להתחרות על סכומי כסף משני חיים, ואמרתי,
"אני מקשיב."
כמובן, כסף מניע את כולם.
רוב הדברים בעולם מונעים על ידי כסף.
כסף יכול לדאוג לי.
כסף גורם לי להרגיש בטוחה.
הוא יכול להביא אושר ואושר, או לגרום להמון לחץ.
כסף הוא כוח.
- ברייס, 22, סוכן נדל"ן -
כולם רוצים להיות עשירים יותר, מאושרים יותר. אתם מבינים?
אבל כסף לא הופך אדם למי שהוא.
כשאין לאנשים כסף, הייאוש מגיע.
וזה לא טוב.
אני מרגישה שזה חלק ממה שהופך אותנו לאנושיים. לרצות עוד.
ואני רוצה כמה שאוכל להשיג.
הלו?
ברוכים הבאים. נעים מאוד לפגוש את כולכם.
הדבר הראשון ששמתי לב אליו
הוא שיש כאן אנשים מכל תחומי החיים.
יש לו כפתור אחד, רק אחד. הייתה לו חולצה שלמה לכפתר,
והוא בחר לכפתר את התחתון.
זה מהלך כוחני.
יש לידי סבתא. אני כזה,
"את בסדר? השמש לוהטת. את צריכה לשבת?"
הסתכלתי על התלבושות של כולם,
וחשבתי, "האם אני אשתלב איתם?"
אבל לא אהיה אובססיבית לגבי זה כל היום.
אני באוקיינוס הזה, ואני מקווה שיש כמה לווייתנים מזוינים.
יש לי ביד את המסמך הזה.
זו נאמנות.
היא מבטיחה לכל אחד מכם חלק שווה…
חכו לזה…
מרבע מיליון דולר.
ואו! -זה בסדר.
אני בטוחה שזה לא יזיק לחלקנו.
כסף בכל מקום. זה יכול לשנות את חיי.
האם אני איפה שאני רוצה להיות בחיים? לא.
האם כדאי לי להרוויח הרבה יותר כסף? כן.
מה המלכוד?
אין מלכוד.
נכון. אתם כאן. כבר ניצחתם.
אבל השאלה היא, האם תשמרו על המצב?
לאורך הזמן שלכם כאן,
כל אחד מכם, בנפרד, תגיעו למקום הזה,
כאן, על קצה הצוק, ותבחרו.
האם תרצו לחלוק בכסף באופן שווה
או לבחור להדיח מישהו מ"משחק האמון" כדי לשמור יותר לעצמכם?
אני רואה אותך. -אני כנה.
ראיתם את זה?
היא כבר התחילה לחלק.
תחשבו על זה. זה חשבון פשוט.
אם תבחרו להדיח אנשים, תגדילו את החלק שלכם.
רבע מיליון דולר זה הרבה כסף בשבילי, כן.
אבל כשמחלקים את זה ב־11,
זה לא הרבה כסף בשבילי.
זה מבחן האמון האולטימטיבי.
כי אפילו אם רק אחד מכם יצביע, והשאר יבחרו לא להצביע,
מי שיקבל את הקול הזה
ילך הביתה בלי כלום.
את אומרת לי
שצריך רק קול אחד כדי לזרוק מישהו מהבית הזה.
אני לא מכירה אותם. עליי לבטוח בהם?
מותק, אני לא נוטה לסמוך על אנשים.
תזכרו שהרוב קובע.
אם יש תיקו,
אז אין רוב, וכולם בטוחים.
אבל אתם לא צריכים להדיח אף אחד.
אתם לא חייבים להצביע.
זה מעניין.
אם אנחנו לא חייבים להדיח אף אחד, אולי פשוט לא נעשה את זה.
הפעם הראשונה שתקבלו את ההחלטה
היא עכשיו.
אוי ואבוי.
אוף.
מה?
אז אם מישהו רוצה להעיף מישהו אחר מ"משחק האמון",
אנא תצעדו קדימה.
האם אצביע להדיח מישהו
לפני שהם יוכלו להדיח אותי?
אני מקווה שאף אחד לא אכזרי עד כדי כך, אבל אם כן,
הם ישימו לעצמם מטרה על הגב,
כי כולנו נראה את זה. אז תצעדו קדימה אם אתם רוצים.
בסופו של דבר, אני כאן בשביל מספר אחת.
מספר אחת היא טולו.
היא עושה תנועות חיתוך כאילו היא עומדת להעיף אנשים,
ואני כזה, "את לא תעיפי אותי ביום הראשון."
בסדר. אף אחד לא צעד קדימה,
אז אף אחד לא יודח היום מ"משחק האמון".
בטוחים בינתיים.
בפעם הבאה שתעמדו בפני הבחירה הזו, אתם תעשו את זה לבד,
רק אתם ואני, מחר בערב, בטקס הנאמנות הראשון.
לעת עתה, ברוכים הבאים. נתראה בשקיעה למבחן הראשון שלכם.
ואו! אלוהים אדירים.
ואו.
אני מתפשטת ראשונה בבריכה.
אני מתה על זה.
אני בטוח יכול להתרגל לזה.
זה יפהפה!
הם יצטרכו לפנות אותי.
זה יפה כל כך. -ואו, תראו את הנוף.
איפה האוכל?
לא יצא לנו להיפגש. אני גספר. -גספר?
כמו קספר הרוח עם ג'.
בריאן. -נעים מאוד.
אתה מטקסס, מן הסתם.
כן, אדוני. -אני מניו יורק.
אני חוואי במשרה מלאה,
ולמרבה הצער, זה…
עוד לא גדלנו מספיק כדי שאוכל להעסיק קאובוי.
אז אני מטפל בבקר. אני הקאובוי.
אני מוביל את הבקר. אני החוואי.
צבא? -כן. בחיל האוויר.
חיל הנחתים. -לגמרי, אחי.
יש לי גם חולצת נחתים, אז…
אדיר!
אני מוכן.
אני מתרגש לצאת מהחווה.
אני חושב שזה יהיה מבחן אופי אמיתי,
ואם אני אומר שאעשה משהו,
אני אעשה אותו. אפשר לסמוך עליי.
ראיתי את האות "אס" על הקעקוע! -נעים להכיר!
השרשרת שלך!
ידעתי שהיא תהיה חברה שלי.
ואז הצצתי בקעקוע של אפריקה.
אני לא יודעת אם שמתם לב…
התרבות והרקע שלי הם חלק חזק מאוד
מהזהות שלי.
הם הביאו את אחותי.
לעבור מניגריה בגיל צעיר כל כך, ולהיות הראשונים במשפחתי שעשו את זה,
הוריי באו למדינה הזו בלי כלום.
אני אעשה כל שביכולתי
כדי לעזוב את המקום הזה עם כמה שיותר כסף,
כדי שאוכל להחזיר להורים שלי
ולהעניק להם פי עשרה על ההקרבות שהם עשו למעני.
מדהים!
תודה. ומי את? -אפשר להיות עם הבנות?
כן, את עם הבנות! -נכון.
אלוהים. -אני ג'ולי.
ג'ולי? אני ויני. -זה אזור הבנות כאן.
נעים מאוד. -מה עם זה? בחייך!
מייד, לוויני יש אנרגייה של אלפא.
לטולו יש אנרגייה של אלפא. לי יש אנרגייה של אלפא.
או שנקרע זו את זו לגזרים או שנהיה החברות הכי טובות.
אז חשבתי, "זו הזדמנות טובה להפוך לחברות הכי טובות".
ואם אוכל לעשות את זה, אני אחזיק מעמד הרבה זמן.
אנחנו בוחרים חדרים? שנבחר?
הבחירה שלנו בחדר לשלושה זו אסטרטגיה נהדרת.
אסטרטגיה נהדרת. -ברור! מה זאת אומרת?
אנחנו בנות. -אנו הרוב כעת.
איך אסמן את הטריטוריה ראשונה?
נוכל לחלוץ נעליים. -הנעליים!
אם הנעליים על המיטה, איש לא ייגע בזה.
אני מחבבת אותך. -את חכמה!
את חכמה. ניסינו להיראות חמודות. הרגליים שלנו כואבות.
אני בת יחידה. אני לא ממש אוהבת לחלוק.
אבל בו־זמנית,
זה משחק של מספרים.
אלה לא החיים האמיתיים!
אני, ויני וג'ולי,
יש בינינו יחסי קרבה טובים.
אם נתחיל להעיף אנשים,
No comments yet. Be the first to leave one.