The first 200 lines.
- סטנד-אפ עם קבלות -
קבלו בבקשה את אסיף עלי!
- אסיף עלי -
מה המצב, לעזאזל, ניו יורק? קדימה!
אלוהים אדירים.
אני כל כך נרגש להיות כאן. אני יוצא מדעתי.
התלבשתי כמו חומוס רודף שמלות.
כן! לא יודע. המקום הזה מטורף.
יש לכם מזל גדול. יש כל כך הרבה גיוון אתני יפהפה בניו יורק.
לא גדלתי בסביבה מגוונת. יש כאן הודים?
לעזאזל.
לא ידעתי… לא גדלתי בסביבה… גדלתי באריזונה.
כן, נדפקתי.
כשאתה מהגר, אתה גר איפה שיש עבודה.
אתה לא בודק את מפקד האוכלוסין.
לא היו הודים בסביבה שבה גדלתי באריזונה.
היו רק לבנים, מקסיקנים ואנחנו.
חשבתי שאני מקסיקני עד גיל 15.
אני רציני לגמרי.
הדבר הדפוק הוא שהייתי טוב בזה.
הייתי מעולה. הייתה לי תספורת פטרייה.
הייתי מעולה בכדורגל.
הוספתי חריף למנגו. הייתי מצוין.
כעסתי כשאמרו שאני לא יכול להיות מקסיקני.
התעמתו איתי על זה. הייתי כל כך טוב בזה.
באו למסיבת יום ההולדת שלי.
חבר שלי לואיס התעמת איתי, "אתה לא יכול להיות מקסיקני.
"אתה לא מכבד אותנו."
נעלבתי. אתם מבינים? בשלב ההוא, זו הייתה הזהות שלי.
הורדתי את הכובע המחודד שלי,
ואמרתי, "באמת? ככה אתה עושה לי?
"כאן, בקינסיניירה שלי?"
זה גזעני, אחי.
התעצבנתי ואז נאלצתי להיות הודי.
לא ידעתי שיש מיליארד הודים.
לא היה לי מושג. כשגיליתי, הייתי המום.
למדתי בתיכון וחשבתי,
"צריך לשים קונדום על כל המדינה הזאת."
יש מיליארד… מיליארד מכל דבר זה יותר מדי.
אם הייתי שומע שיש מיליארד צבים, הייתי אומר…
"אנחנו צריכים לחתוך את זה בחצי."
אנחנו לא נותנים להורים ולסבים שלנו מספיק קרדיט
על כך שיצרו מיליארד הודים.
אתם יודעים כמה זה קשה?
אתם יודעים כמה קשה לעשות סקס אחרי שאוכלים אוכל הודי?
הסכנה היא מוחשית.
נראה אתכם, בני זונות חלשים.
לכו הביתה, תאכלו שתי מנות קארי ותנסו.
לא תסמכו על אף חור שלכם. אנחנו יוצרים את העתיד.
פמפומים תוך כדי צרבת. יש לכם מזל שזה חריף,
אחרת היו ארבעה מיליארד מאיתנו. אתם יודעים?
אנחנו צריכים את האתגר.
יש כאן סינים?
ההורים שלכם דיברו על מין? לא.
איזה צירוף מקרים, נכון, אחי?
בשתי המדינות שיש בהן מיליארד בני אדם… הנושא לא עלה.
אם תחשבו על זה רגע, אתם תגידו, "זה גאוני, אחי.
"אתה יודע למה אנחנו לא מדברים על זה? כי אנחנו עסוקים בזה מדי."
מכנסיים למטה, לבנים. לא תדביקו את הקצב.
אתם יודעים למה יש כאן רק ארבעה אסייתים?
כי השאר בבית, עושים סקס.
נסעתי להודו לא מזמן. נהניתי, היה לי כיף.
הלכתי לבקר את בן דודי. הוא התחתן.
זו חוויה יפהפייה.
הייתי המום כי צפיתי בחדשות בטלוויזיה,
ואמרו שהם עדיין מתלבטים אם להפוך נישואים חד-מיניים
לחוקיים בהודו, והייתי המום.
כי כל חיי חשבתי שנישואים חד-מיניים הם חוקיים בהודו.
אני לא יודע אם הייתם בחתונה הודית,
אבל ייתכן שזה האירוע הכי גיי שיש.
תהיתי, "מה סטרייטי בשלושה ימים של ריקודים בהפרדה מגדרית?
"אתה נכנס רכוב על סוס שעונד שרשרת.
"אין שום דבר סטרייטי באירוע הזה."
איך מרחיקים גייז מחתונות הודיות בלי להתפקע מצחוק?
פשוט אומרים, "תוציאו מכאן מייד את הגייז. תנעלו את הדלתות.
"טוב, עכשיו תסלחו לי,
"אני הולך להאכיל את החבר הכי טוב שלי מהידיים שלי. פתח את הפה.
"תוציאו מכאן את הנשים מייד!
"תנעלו גם את הדלתות האלה, טוב?
"עכשיו רק… כדי שנוכל להיכנס לזה באמת.
"עכשיו אני צריך ארבעה עשר מחבריי הסטרייטים ביותר, טוב?
"עכשיו אנחנו…
"די-ג'יי, תשמיע משהו מגניב כמו ג'ייסון דרולו.
"עכשיו כולנו נחזיק ידיים
"ונתחכך זה בזה במשך 22 דקות.
"תחת לביצים, אתם יודעים על מה אני מדבר?
"אני רוצה שילדיי יראו את התמונות
"ויגידו שאי אפשר להטיל ספק בסטרייטיות של אבא.
"גם אם כולנו לבושים כמו קוסמים ביסקסואלים."
אני אוהב חתונות. הן מהנות. אני מקווה שאתחתן יום אחד.
אני רוצה את מה שהיה להורים שלי. הם היו נשואים 45 שנה.
אתם מתארים לעצמכם? 45 שנה.
הם הודים מסורתיים. הם התחתנו בשידוך.
אל תאכזבו אותי עכשיו, ניו יורק.
חארות שכמוכם. ניכוס תרבותי.
אני רואה שאתם עושים יוגה אבל לא מתמסרים לתרבות. אני רואה אתכם.
שותים צ'אי לאטה אבל לא מתחתנים עם זר. אתם עושים לי בחילה.
לא.
זו הייתה האופנה בהודו באותה תקופה.
זה היה הטינדר של אז. מחליקים פעם אחת, בלי חרטות.
ההורים שלי רוצים שאתחתן בשידוך.
אימא שלי תמיד מתחננת בפניי.
גדלתי באמריקה, אז יש לי רעיונות אמריקניים.
אני תמיד שואל אותה, "מה עם אהבה?
"מה עם 'היומן', אימא?"
כשאומרים את זה למי שהתחתנה בשידוך,
היא תמיד אומרת את אותו הדבר.
היא מסתכלת לך בפרצוף ואומרת, "לומדים לאהוב".
זה מה שהם אומרים. אם תדברו עם הודי מבוגר,
והוא עושה ככה, הוא מתחמן אתכם, בסדר?
היא אומרת, "לומדים לאהוב".
אני זוכר שאבא שלי היה מאחוריה והסתכלתי עליו.
ואז הסתכלתי עליה ואמרתי, "את אוהבת את אבא?"
אז היא לקחה את הנשימה הכי עמוקה ששמעתי בחיים שלי.
שאלתי, "את אוהבת את אבא?" והיא אמרה…
"אני לומדת."
שאלתי, "עדיין? אלוהים אדירים".
אני לא יודע. הייתי ילד מוזר.
כל כך רציתי לצאת מאריזונה.
באותה תקופה לא היו אנשים חומים בטלוויזיה.
פשוט רציתי לצאת. הייצוג היה מינימלי.
אתם מבינים? בטלוויזיה, אנשים חומים היו נהגי מוניות,
מאלפי נחשים למיניהם.
אבל הייתי אופטימי ורציתי לצאת מאריזונה.
"מאלף נחשים. קדימה, אחי."
החלטתי שזו תהיה הקריירה שלי והלכתי לספרייה.
חיפשתי את זה בגוגל. זה דבר אמיתי.
אתם יודעים שאפשר להרגיע קוברה עם חליל?
זה דבר אמיתי. מתברר ש… לא יודע.
ג'אז מבלבל אותם או משהו. הם שואלים, "איפה מילות השיר?
"זה לא שיר של דואה ליפה. מה זה, לעזאזל?"
חשבתי לעצמי, מגניב שגיליתם את זה,
אבל מי חושב על זה כאופציה להתמודדות מול קוברה?
מי המוזר שנכח בפגישה שהתקיימה לפני 1,000 שנה שכשאמרו,
"אנחנו צריכים להרוג אותו באבן או במקל."
והבחור המוזר בפינה אמר, "יש לי רעיון.
"אולי נפתה אותו?" והם שאלו, "בן דוד של מי הוא?"
אתם מתארים לעצמכם כמה מוזר זה היה?
בפעם הראשונה שהפנטו ככה נחש?
אתם מתארים לעצמכם איזה טירוף זה היה לפני 1,000 שנה?
באיזה כפר בהודו, כן?
הקוברה מתקרב, מתכונן לטרוף תינוק או משהו כזה.
אתם יודעים?
אנשים מבועתים. "אלוהים, יש כאן קוברה!" כולם נמלטים.
נראה שזה הסוף של התינוק, נכון? אבל אז…
העשן מתפזר.
כן? מתוך הג'ונגל מגיח הודי מוזר
שדומה ללני קרביץ.
החולצה שלו פתוחה, הוא שמנוני בלי סיבה.
הילדים האחרים טיפסו על עץ.
הם אומרים, "זה הבחור שזיין את אימא ואת אבא שלי".
הוא נעמד מול הנחש ואומר, "רק רגע.
"אני אנגן למניאק החלקלק הזה את אחד הלהיטים שלי."
הוא שולף את החליל ומנגן את "פוני" של "ג'ינוויין" דאז,
דופק הופעה כמו אשר בלאס וגאס.
אתם מבינים?
מפתה את הנחש בחושניות.
כן? וזה עובד.
אנשים בטח אמרו, "מה קורה כאן, לעזאזל?
"למה יש לך זקפה?"
והוא אומר, "שלום, אחי" ונעלם.
פעם חשבתי שזה הדבר הכי מטורף שקורה שם,
אבל התמסטלתי פעם אחת, ואני חייב לדבר בכנות.
הבנתי שזה לא קרוב אפילו.
אתם יודעים מה הכי מטורף בסיטואציה הזאת?
איך הנחש מרגיש.
תחשבו על זה. אתם נחש.
אתם מלכי הג'ונגל. אף אחד לא יכול לעצור אתכם.
אתם באים למשפחה, בולעים תינוק וממשיכים בדרככם. איש לא יכול…
לא היה לכם מושג שתפגשו היום את אלוף האר אנד בי.
לא היה לכם מושג שהוא יטמטם אתכם עם ג'אז.
אתם פשוט באתם לכפר עם ביטחון מלא של נחשים
במחשבה שתטרפו שם את כולם…
"לעזאזל!
"תירגע, אבא'לה.
"אלוהים אדירים, אתה בספוטיפיי? לעזאזל.
"פאק, הלשון שלי משתגעת כרגע.
"רגע, פסק זמן.
"פסק זמן.
"זה כל כך לא צפוי.
"מי אתה?
"שים אותי בסל הקש הזה."
אני אוהב אתכם. אני אסיף עלי. תודה רבה לכם. תודה.
קבלו את סברינה וו!
- סברינה וו -
מה, זה הכול?
אני אוהב.ת לעשות סטנד-אפ.
אבל כיוון שאני אסייתי.ת, כולם חייבים לשאול אותי,
"מה ההורים האסייתים שלך חושבים על המופעים שלך?"
זה מה שאימא שלי אמרה.
"אני לא אוהבת קומדיה. אני לא מבינה את הערך שבצחוק."
זה די מצחיק.
ציטטתי אותה פעם באיזה סרטון, וכולם היו בהלם.
אז נלחצתי ואמרתי, "אבל היא מהגרת מסין".
ואז אנשים השתגעו בתגובות.
כל הלבנים כתבו, "אלוהים אדירים, זה כל כך עצוב.
"מדינה מלאה באנשים שלא צוחקים."
ואז הסינים כתבו, "אני סיני ואני צוחק".
ואז הם פתחו שרשור על זה שאני גזענ.ית.
אמרתי, "אלוהים. סינים, ניצחתם.
No comments yet. Be the first to leave one.