The first 200 lines.
- סדרה מקורית של NETFLIX -
כל ריק של ג'נט הוא כלום,
אבל ריק של ג'נט ניטרלית הוא הכי כלום.
השופטת, בבקשה אל תבטלי את כדוה"א.
למה לא? המערכת מקולקלת. הוכחתם את זה.
אני רק רוצה לאתחל את כל העסק ולחזור ללשכתי.
אני בעונה 3 של "צדק פרטי", ואני יכולה להגיד לך שהיא ממש מעולה!
צפיתי בכל עונה 2 ביום אחד.
תחשבי על כל ההישגים האנושיים המדהימים שתחסלי.
יצירותיו של ויליאם שייקספיר, הפירמידות, טימותי אוליפנט...
זה כואב.
זה כמו גבר של 190 ליטר בתוך כובע של 40 ליטר.
אני כאילו...
תראי, אני השופטת המזורגגת, ופסקתי פסיקה מזורגגת,
וזה יקרה באופן מזורגג, ברגע שאמצא את הדבר המקליק המזורגג!
בסדר, מה אני מחפשת?
"כפתור מחיקת אנושות מה-שמו פותח דלת מוסך שופטת."
- אין תוצאות -
זה לא היה בתוכך. מילים אחרונות?
אלו הן מילותיי האחרונות. סוף המילים.
כן. ממש משעמם.
ביי!
בסדר, מי הבאה בתור?
הישבן המחוצ'קן של אבא שלך, פרה שמנה.
זה כל כך מעניין, כי בפעם האחרונה שבדקתי, לא היה לי אבא.
לכן אני נמשכת לכל דמויות האב בסדרות הטלוויזיה שאני צופה בהן.
בסדר?
לא נשחק "אחד באמצע" לנצח.
תמשיכי לנסות. שתראה את האור.
כבר הראיתי לה את האור. היא לא התרשמה.
האמת, היא הייתה שם כשהוא הומצא.
היי, חבר. -הי!
אני יודעת שאתה חושב על דרכים להציל כל נשמה
שאי פעם חייתה, אבל...
אולי נותרה לנו חצי שעה להתקיים,
אז רציתי לראות מה איתך, בנוגע... לנו.
טוב, כן, בסדר.
אני אוהב אותך.
באמת? -כן.
אני אוהב אותך. אז את אוהבת אותי?
כן.
טוב, מגניב!
את ואני בדרך למגניבות.
אתה נראה בטוח באופן מוזר, וזה לא אופייני לך, אבל זה די מדליק אותי.
שנצא מכאן?
לא, אבל אני אוהבת את הביטחון העצמי.
כש-1,000 גרסאות שונות של עצמך
בצירי זמן רבים
מחוברות ומוכנסות בבת אחת להכרה שלך,
זה נותן לך תחושת בהירות.
ראית את סכין הזמן? -כן, ראיתי את סכין הזמן.
זה היה מגניב.
טוב! בואו נציל את האנושות, בסדר?
האם ג'נט כלשהי תוכל להביא לי לוח
ועותק של "חטאים של יום יום" של ג'ודית שקלאר?
ואולי פרצלים חמים?
אם נחוסל, אני אחוסל עם בטן מלאה בפרצלים חמים.
- פרק 49 -
טוב, לפני שננסה לתכנן מחדש את כל החיים שלאחר המוות,
מישהו חשב על סיבה טובה לכך שהשופטת לא תבטל את כדוה"א?
כי זה יהיה מבאס.
כן. אולי נצטרך יותר מזה.
לפחות תכתוב את זה?
כן, בסדר.
באמת כתבת את זה או שסתם עשית שרבוט?
צריך לחשוב גדול יותר.
צריך להמציא מערכת חיים שלאחר המוות חדשה
שגם המקום הטוב וגם המקום הרע יסכימו עליה, וזה... נראה בלתי אפשרי.
שטויות. פשרה היא תמיד אפשרית.
פעם הייתי בפורטופינו עם ברונו מארס, לברון ג'יימס וד"ר רות וסטהיימר...
אין לנו זמן לזה, מותק.
טוב. בקיצור, לברון ביצע פיום קנה מוצלח,
השיר זכה בהמון פרסי גראמי, וכולם היו ממש מאושרים.
עכשיו אני רוצה לשמוע.
לא, את צודקת. בואו נתרכז.
אז במאמר הזה, "לשים את האכזריות בעדיפות ראשונה",
ג'ודית שקלאר טוענת שעלינו לראות באכזריות
את הפגם המרכזי של החברה.
סליחה, אתה נועל גלגיליות?
כן!
קיבלתי אותן מג'נט דיסקו.
תודה, ג'נט דיסקו!
מעולה!
זו הטענה שלה.
דמיינו מישהו שמוכר ג'וינט
ואז נכלא בכלא מסוכן למשך שנים.
הפשע לא אכזרי, אבל העונש כן.
זאת בעיה.
ספר לי על זה.
פעם נכנסתי לכלא לשבוע רק כי גנבתי נקניקייה.
מכונית בצורת נקניקייה.
גנבתי את הנקניקייה-מוביל.
זאת הבעיה עם המערכת הנוכחית.
תחיה קצת פחות מחיים מופתיים,
ויענו אותך בברוטליות לנצח, ללא מוצא.
האכזריות של העונש
לא תואמת את האכזריות של החיים שהאדם ניהל.
עכשיו, שימו לב לסיבוב הזה.
אנחנו צריכים להמציא מערכת
שהתוצאה שלה תהיה הכי מעט אכזריות וסבל
לאלו שלא מגיע להם.
זאת בעיה של צדק.
לשמוע אותך מדברת על רעיונות פילוסופיים לגבי צדק זה סקסי.
את רוצה לצאת מפה? -כן.
לא, תמשיך.
ריק של ג'נט רעה הוא הכי גרוע.
לכבות מוזיקה.
נכון. שכחתי.
תגביר מוזיקה.
מה אם תתחילי שוב את האנושות מאפס
ובני האנוש יתפתחו במשך מיליוני שנים ויהיו גרועים יותר?
מה אם הם ימציאו את הרוק ראפ מוקדם יותר וזאת תהיה המוזיקה היחידה?
את באמת רוצה לפקח על עולם מלא בלימפ ביזקיט,
שמנוהל על ידי הקיסר קיד רוק?
לא הבעיה שלי.
טוב, הנה.
"עדכון תוכנה"?
לא. בטל.
למה עכשיו?
המחשב הזה גרוע.
- אין תוצאות כל הכבוד, סתומים -
טוב, מאמא. נתראה בחיים הבאים.
לפני שתהפכי אותי לגולה,
אוכל לתת הצהרה אחת סופית שתסכם את איך שאני מרגישה?
אני יודעת למה הכוונה.
טוב, ג'נט דיסקו. תורך.
סבבה.
מה אתם עוד עושים פה?
תחזרו לבית של מינדי, תשתו בירה פושרת,
ותחכו שאחסל אתכם שם.
חוץ ממך, פרצוף עוגייה.
תמיד יהיה לי מקום בשבילך.
רק שנייה... זהו.
אני מסכים.
צ'ידי ישכב עם השופטת כדי לחלץ אותנו.
עשיתי את זה.
זה הסדר טיעון ג'קסונוויל.
לא. הבית של מינדי.
אלינור תמיד חשבה שצריך להיות מקום בינוני,
לאנשים שניהלו חיים בינוניים. זאת התשובה.
המקום הבינוני יהיה האופציה השלישית.
כמובן!
אולי אם יהיו לך נקודות שליליות בכדור הארץ,
"סליחה, אכלת אותה. תיהנה משיטוח הפין שלך."
במשך מיליון או מה שלא יהיה... זמן לחגוג!
וכל מי שנמצא באמצע מקבל סינסינטי פרטית משלו.
זה בהחלט פחות אכזרי מהמערכת הנוכחית, אבל זה לא נהדר.
אולי זה המיטב שנוכל לעשות, בנסיבות אלה.
ננסה למכור את זה לממונים.
שלום, כולם.
חשבתי שמכיוון שהיקום בא לקיצו, תהיו פחות... עליזים.
קשה לא להיות עליזים כשאוכלים פרוזן יוגורט טעים כזה.
לקחתי כמות קטנה מכל טעם.
זו הדרך היחידה להבטיח פה מלא פשרה.
נכון מאוד. -יפה דיברת!
תסתמו.
הי.
תסתמו.
אני בטוח בעצמי כעת.
סליחה. פשוט הזמן קצר.
יש לנו רעיון חדש לגבי איך לחלק את בני האנוש בחיים שלאחר המוות...
מתים על זה. מסכימים.
אתם לא רוצים לשמוע?
לא. אם חשבתם על זה, זה בטח טוב.
כן. -הם אמרו כן. ניקח את הניצחון.
עכשיו צריך רק לשכנע את שון.
אני אוביל.
אם שכנעתי את ד"ר רות לא לתבוע את ברונו מארס
על קרדיט לכתיבת "אפטאון פאנק", אתמודד עם זה.
את חייבת לספר לי את הסיפור בדרך.
אז כל מי שלא עובר את הרף לשכונת המקום הבינוני החדשה
הוא שלך.
למקום הרע עדיין יש הרבה אנשים לענות.
אני חייב להודות שזה הגיוני,
ואני אוהב שאתם מתפשרים על עסקה גרועה,
בעוד שהצד שלי נשאר אותו הדבר.
לעזאזל, אני איתכם.
באמת? -לא!
באמת האמנתם לי?
בעוד 20 דקות כל האנושות תימחק לנצח.
ו...? -גם המקום הרע יתרוקן.
לא יהיה לך את מי לענות במשך מיליארדי שנים. כולם מפסידים.
אני יודע, אבל זה העניין.
לא אכפת לי שכולם מפסידים, כל עוד אתם מפסידים.
שון, תקשיב לקול ההיגיון.
למה לי?
דבר מזה לא היה קורה לולא השתטית
עם השכונה שלך והרעיונות החדשים שלך.
רעיונות חדשים הם מגעילים. הם מחליאים אותי.
שון, היית פעם מגניב, אבל השתנית, בנאדם.
אני אכתוב נאום מרושע למתי שכל זה ייגמר.
והוא יהיה כל כך... ארוך.
רק שנייה.
מה עשיתי?
אגיד לך מה עשית. קרעת את רחבת הריקודים.
לא. חיפשתי את הדבר המקליק המטופש.
גרוב הדיסקו המידבק הזה!
אז רגע.
יש לנו רעיון חדש מדהים, ושון כמעט מסכים.
אולי אם תדברי איתו, תדחפי אותו לכיוון הסכם.
No comments yet. Be the first to leave one.