The first 200 lines.
לאור ההצלחה המסחררת של "נערה מסתובבת",
הסינגל הראשון שלהם באולפני "גפן",
"אוקסו" סומנה כאחת הלהקות המבטיחות ביותר
בסצנת המוזיקה כיום.
פרנק, יצאת לסיבוב הופעות. אתה מחמם את הקהל ל"הול אנד אוטס".
איך התחושה? -נפלאה.
- פרנק גרסיה, גיטרה בס, קולות -
זה ממש כיף. אני עושה כיף חיים. ממש כיף חיים.
הוא כל הזמן מסתובב בבית ומעלה במשקל.
- סינתיה בראון, אמי -
הוא אוכל, אוכל ואוכל.
כשהוא עבד בתור מוזיקאי, אחרי "אוקסו", את פרנסת.
אני פרנסתי במשך כל השנים האלה. עבדתי בשתי עבודות.
והוא בקושי עבד. -הוא מעולם לא עבד.
הנה התקליט שלי.
החיים המשותפים?
הוא גר כאן למטה, ואני שם למעלה.
אין שירותים שם למטה.
כן, את יכולה להסביר את זה?
הרגליים תמיד כואבות לו
בגלל שהוא כל כך שמן ולא יכול לעלות ולרדת במדרגות,
אז הוא אוסף קופסאות קפה, גדולות כאלה.
והוא משתמש בהן.
למספר אחת או למספר שתיים?
אני לא יכולה לענות לך, ג'יג'.
- פרנק גרסיה, אבי החורג -
ג'יג', למה אתה מצלם את זה?
באמת, מה המטרה?
- שבועיים קודם -
אתה רואה שיש שם שלט "אסור לעשן"? יעצרו אותך.
כן, אבל תראי, הורידו אותו.
תסתום, פרנק. -אז בטח שינו את החוק.
הנה הוא. לך, לא. אלוהים!
אלוהים! -הוא גבר.
היי.
משנה לשנה אתה יותר חתיך.
- ברוך הבא, גאון -
תודה.
מאסטר, ברוך הבא הביתה, ג'יג'. -אלוהים...
ברוך הבא! -כן.
קניתי לך משהו לאכול.
בבקשה. -טוב. תודה.
אתה אוהב את הקטע החדש שלי?
תניח לו, הוא עייף.
חשבתי על זה שתגור איתנו,
וקיבלתי כמה החלטות.
נשבעתי לכבד את המרחב שלך
מעתה והלאה, כמו שביקשת.
למעשה, אני בטוחה שתרגיש בשינויים. שינויים גדולים.
אתה מוכן לשוק של החיים שלך? -כן.
הפסקתי לשתות.
באמת! אני נשבעת בחיים שלך.
נכון, מר שמנמן? -זה נכון, ג'יג'.
כבר 15 חודשים לא נגעתי בטיפת אלכוהול.
רצוף? -כן!
רצוף! כמובן.
איך זה קרה? מה עבר עליך?
זה מסובך.
בעיקרון, שתיתי במכבסה, וכשיצאתי משם עצרו אותי
והכריחו אותי ללכת למפגשים אידיוטיים.
הם עיקלו את הרכב. -כן, זה סיפור ארוך.
לא להאמין!
רק ביס קטן. -קניתי את זה לג'י.ג'יי.
אתה כבר אכלת ביק מאק, דג פילה וצ'יפס גדול.
זה בסדר. הוא יכול לקחת את זה. -תביא.
הבעיה נפתרה.
בן זו...
זה אוכל טוב, אישה.
אני נשבעת באלוהים, פרנק, אם תצא מהאוטו,
אני אברח מכאן, אשאיר אותך לבד, ואולי אפילו אדרוס אותך.
פרנק. אלוהים ישמור...
אני מתכננת את זה כבר הרבה זמן. היית חייב לדפוק את זה.
הפתעה! ברוך הבא הביתה!
תן לי את הדיפלומה שלך שאמסגר אותה.
יש לי כאן מקום מושלם בשבילה. -כבר שלחתי לך אותה בדואר.
מה? -כן.
לא קיבלתי אותה. אולי כן? -איבדת את הדיפלומה שלי.
לא. אני בטוחה שפרנק עשה בה משהו.
בוא, אתה חייב לראות את המטבח.
זה מטבח של בוקרים. ראית משהו כזה אי פעם? מתערבת שלא.
לא, אין ספק שבחיים לא ראיתי דבר כזה.
חכי רגע. -זה המערב הפרוע!
חכי רגע.
תן לי לשים... שיט.
תראי לי את מטבח בסגנון המערב הפרוע.
לך אחורה. תפוס את הכול.
זה טוב. זה הדבר האהוב עליי. זה פרנק הקאובוי.
זה בעל ערך. אפשר למכור אותו.
זה מה שכדאי לעשות. זה שווה הרבה כסף.
כן, זה נראה בדיוק כמוהו.
ג'י.ג'יי, אין לך מושג איך החיים שלך מתכלים
כשאתה כל הזמן שיכור.
פתאום יש לי כל כך הרבה זמן. -באמת החזקת 15 חודשים?
כן! 15 חודשים, ג'י.ג'יי. נשבעת באלוהים.
אני מעצבת ומנקה, לשם שינוי.
הבית נראה טוב.
יהיה לך טוב כאן. אני כל כך שמחה.
מעולה, אבל אני לא רוצה שתתלהבי יותר מדי,
כי אני עוזב בעוד חודשיים.
אני יודעת. -המאסטר חזר.
ג'י.ג'יי, ברצינות, אנחנו צריכים לדבר.
תתחפף. -מה?
מה קורה כאן? -הוא אידיוט. בוא.
אתה חייב לראות את חדר השינה.
אני רוצה לשאול אותך, עכשיו אתה חושב שאני משוגעת?
ברצינות. אנשים תמיד אומרים, "את כזו משוגעת! את מטורפת!"
מה זה מוכיח?
זה מוכיח את ההפך בדיוק.
אין ספק.
כדאי שאפרוק את המזוודות. -ג'י.ג'יי, מתוק...
אני יודעת שאתה לא רוצה לשמוע על זה עכשיו.
לא כדאי שתיקח פסק זמן?
אין לי אפשרות לקחת פסק זמן.
למה? אתה יכול לדחות את הלימודים במרכז לאומנויות לשנה הבאה.
אתה יכול להישאר כאן ולא לדאוג בקשר לשכר דירה.
אני מבין שאת רוצה שאני אגור כאן,
אבל מסלול הקולנוע במרכז אומנויות הוא אחד הטובים במדינה.
אני לא יכול לדחות את זה. -למה לא? אתה צריך הפסקה.
מה שאני צריך זה למצוא עבודה
כי על אף שגברת אי השאירה לי כסף,
לא אצליח לשלם את שכר הלימוד עוד שלושה חודשים.
אבל אני הולך בכל מצב.
אני יודעת. -טוב?
ג'סיקה, היי. זה ג'י.ג'יי.
רק רציתי לראות מה קורה איתך.
רציתי לשאול אם את רוצה לשכב הלילה. סתם, אני צוחק. אני רוצה שנהיה ידידים.
שלום, מיילי, כאן הרופא שלך.
אין לי אוטו, אז אני צריך שתבואי לאסוף אותי.
היי, רבקה. לא תאמיני,
אבל הרגע מצאתי את העיפרון שהשאלת לי.
סליחה. סליחה.
אני מצטער. אני מצטער.
אלוהים. חשבתי שהוא אמיתי. -נבהלת?
מה? -כן.
זה החדר שלך?
את אוהבת?
את זוכרת שסיפרתי לך שאני גר עם שותפים?
האמת היא שהתכוונתי להורים שלי.
חשבתי לספר לך את זה כשתגיעי לכאן.
מגניב. -אהבת?
זה ממש... סקסי.
לא נראה שאת בעניין. זה נראה כמו מקדש של חנונים.
הייתי צריך להוריד אותן מזמן.
זה לא כזה סיפור. הרבה אנשים גרים עם ההורים שלהם,
ויש להם חרבות... -אני חייב לומר לך,
אני גר לבד מגיל 13.
אני מעין זאב בודד. כן. -כן.
ברחת מהבית או משהו? -לא, דילגתי על התיכון.
כן. סיפור אמיתי. עכשיו חזרתי.
אז זה החדר שהיה לך כשהיית ילד?
כן. זו הגרסה שלי בגיל 13.
והדברים האלה כבר לא מעניינים אותך, נכון?
אני שונא אותם. -טוב.
אם את אוהבת משהו כאן, תרגישי חופשי לקחת אותו.
כן. איך דילגת על התיכון?
ובכן, עשיתי מבחן. זה הכול.
מטורף. -כן.
אז אתה גאון? -כן.
לא, אני לא גאון. לקח לי שמונה שנים לסיים את הלימודים.
אבל כן, אני גאון.
מה איתך? מאיפה את? מה הצבע האהוב עלייך?
במה את מנגנת? את אוהבת סוסים?
מאסטר, יש לך משהו לשתות במקרה?
לא, אין לי משהו לשתות. אבל יש לי אורחת.
שלום.
איזו נערה יפה. -אין לי שום דבר לשתות, טוב?
בחייך... -פרנק, אין כאן כלום.
שלוק קטן. משהו בשביל פרנקי?
מה אתה עושה כאן, לעזאזל?
טוב, אני... אולי נצא החוצה?
סליחה. אני כבר אחזור.
נעים להכיר.
אתה מציק לו כבר ביום הראשון, פרנק!
לא ידעתי שהוא... -שמעת שהם למעלה.
אתם מוכנים לא להתחיל עם זה עכשיו, בבקשה?
ג'יג', הכול טוב. תן לי קצת מזומנים, אני אלך לחנות המשקאות.
מה? אתה רציני?!
אני רק רוצה משהו. שלוק קטן.
תפסיק להתנהג כמו ילד. "אני רוצה אלכוהול."
יש לך ראיון עבודה מחר. לך לישון כבר!
אכפת לך מהמשפחה שלך? כן?
אם היה אכפת לך, היית נוהג באחריות ואומר,
"מתוקה, אל תדאגי, לכי לישון.
אני הולך לישון. בואו נלך כולנו לישון. שיהיה לנו לילה טוב."
אבל לא, אתה רוצה עוד אלכוהול, כדי שאני אדאג כל הלילה.
אתה תקום בבוקר?
נמאס לי לדאוג בגלל שאתה לא עושה מה שצריך!
אני רק רוצה שלוק קטן. -שלוק קטן?
תני לו לעשות מה שהוא רוצה. הצרחות לא יעזרו.
תראה את הפנים שלו.
הוא בחור נאה מאוד. אין ספק.
אני קם! -אז תקום!
אתה לא קם! אני לא רואה שאתה קם!
אם תניחי לי, אז אולי אני אקום!
אם אני אניח לך, אז לא תקום.
השעה 07:17.
אל תדאגי, זה נורמלי.
הוא היה כל כך שיכור, שהוא לא הצליח לעמוד.
והוא אמר לי, "את הקפטן של הספינה."
אני אמרתי, "אם אני הייתי מנהלת את העניינים, לא היית מתנהג כך!"
No comments yet. Be the first to leave one.