The first 200 lines.
- טקסס -
היי.
חזרת מוקדם.
כן.
חשבתי שאת מראה היום בית.
ביטלתי את זה.
הכול בסדר?
הכול יהיה בסדר.
אני מקווה.
קרה משהו לאנה?
לא, היא בסדר.
אז...
מה העניין?
אני יודעת עליך ועל ויוויאן.
מי?
אני יכול להסביר. -אני לא רוצה לשמוע.
אני רוצה שתקשיב לי.
שב.
זה לא מה שזה נראה.
ברור שכן.
אתה מזדיין עם אישה בשם ויוויאן.
היא סטודנטית שלך לכתיבה יוצרת.
היא יודעת שאתה נשוי?
אני מצטער כל כך.
אני אקל עליך.
אני לא מתגרשת ממך.
אני אוהבת את המשפחה שלנו, ואת החיים שבנינו,
לא אזרוק אותם לפח.
אנחנו יכולים ללכת לטיפול.
קודם כל,
בחיים לא תפגוש יותר את ויוויאן.
רק כדי להגיד לה שזה נגמר ביניכם.
בטח.
דבר שני...
אסור לשנינו להזכיר את זה לאנה.
אני מסכים לגבי זה.
דבר שלישי, אנחנו יוצאים לחופשה.
מה? -חופשה משפחתית.
אתה, אני ואנה.
בסדר. -החיים שלנו, המשפחה שלנו,
חשובים לי יותר מכל דבר בעולם.
גם לי.
עכשיו...
לך לאסוף את אנה מאימון הכדורגל, בבקשה.
- הבית בשפך הנהר -
אני עדיין לא מבינה למה אני צריכה לבוא.
כי את צעירה מדי להישאר בבית לבד.
הגענו כבר? -זאת הפתעה.
את יודעת איך יודעים שאת בחרת את המקום ולא אבא?
כי חם והוא באמצע שום מקום,
והוא משעמם.
את יודעת מה אומרים, מותק.
"אין מקומות משעממים."
"רק אנשים משעממים." -"אנשים משעממים."
בדיוק.
אם אני הייתי בגילה,
גם אני לא הייתי רוצה לבלות כאן שבוע.
אז תודה שניסית לרצות אותי.
זאת לא הייתה הכוונה שלי. פשוט... -אני בטוחה שכן.
היי.
אני משתדל.
תשתדל יותר.
וואו.
חכי עד שתראי את הבריכה.
אלוהים אדירים.
תשמרי על הפה שלך.
אבל, ברצינות, אבא, תהיה רציני. הבית הזה ענק.
אנחנו באמת שוהים כאן?
אני מדברת על כך שנבוא הנה כבר חודשים.
אפילו הראיתי לך אותו באינטרנט, ואמרתי שאני רוצה לבקר.
אתה לא זוכר, נכון?
טוב, נו.
הבעלים מוכרים את הבית, ושכר את הסוכנות שלי לטפל במכירה.
הוא יוצע למכירה בעוד חודש. בינתיים הם נותנים לנו להישאר פה.
כרגע הם משכירים אותו.
גם את זה אמרתי לך, אבל אתה לא זוכר.
מי יכול להחזיק בית כזה כאן?
מישהו עשיר מאוד, שנמאס לו מאוד מאנשים אחרים.
לך להביא את התיקים.
הוא יפהפה.
לא משעמם כל כך עכשיו, נכון?
הבן אדם שמוכר את הבית הזה ממש זקן או מה?
למען האמת, אני לא יודעת מי בעל הבית.
הוא כלול בקרן. זה שטח של 800 דונם.
הכול נעשה דרך מתווך.
הם ביקשו מפורשות שאטפל בפרסום.
קדימה טאב-טאב.
היי, מותק.
אל תשחררי את טאב-טאב בחוץ. יש פה זאבי ערבות.
אפשר לבחור את חדר השינה שלי?
בטח. הם למעלה.
מה עכשיו?
אני צריכה להרכיב את המצלמה לסיור הווירטואלי.
סליחה על הרצפה.
אלוהים אדירים.
לא יזיק לי איזה משקה.
יש חנות 32 ק"מ בהמשך הדרך.
ראיתי שלט.
אפשר לקנות מצרכים ויין.
חשבתי להכין נתחוני עגל הערב.
או שאני יכול להכין המבורגרים.
אנה ואני שונאים עגל.
אחלה.
אם ככה, נתחוני עגל.
רק כי אני פישלתי, אל תהיי נקמנית.
אני נקמנית?
אני באמת לא יודעת כבר מה החוקים.
זה היה הרעיון שלך לבוא הנה.
ויש לך מזל, כי האופציה השנייה היא גירושין,
ולא נראה לי שזה היה מסתיים לשביעות רצונך.
כן, היית לוקחת את אנה ואת הכסף.
שמעתי את האיומים האלה כבר.
אז הם בטח ממשיים.
אני שונאת את זה.
כנ"ל.
אתה יודע מה? גם אני רוצה לשתות.
לך להביא אוכל ויין.
אנה, בואי. אימא רוצה שנצא לסידורים.
אוי באמת, אני נהנית פה. -כן, אני יודע.
הינה.
אני צריכה קצת עזרה.
- ציוד לדיג ופיתיונות טריים בירה הכי קרה שיש -
וואו.
נראה שאנחנו החבר'ה העירוניים היחידים פה.
בכל מקום אנחנו חבר'ה עירוניים, אבא.
- בחורה מודרנית תשעים ותשעה טיפים להטריף אותו -
לא תעזרי לי עם הקניות? -סליחה, אבא.
מגזינים של א אופנה ישנים מעניינים יותר.
מה אתה רוצה שאעשה? -בסדר.
- מבצע! נתחוני עגל -
היי.
מה את קוראת?
כלום.
מאיפה את?
יוסטון.
וואו. רחוק כל כך?
קוראים לי אייזק.
אני אנה.
את יודעת מה, אנה? את דומה מאוד לחברה שלי לשעבר.
באמת? -כן.
אבל הרבה יותר חמודה.
איפה את ואבא שלך שוהים? ראיתי שנכנסת איתו.
גם אימא שלי כאן איתנו.
הם לא מסתדרים.
הם רעים אלייך?
לא. הם בסדר.
אנחנו שוהים בבית גדול וישן על המים
באמצע שום מקום.
אני חושב שאני מכיר אותו. בערך 32 ק"מ מזרחה?
כן, נראה לי.
אבא שלי נהג. אז...
בת כמה את?
אני כמעט בת 15.
באמת? את נראית הרבה יותר מבוגרת.
אפשר ללכת לאכול גלידה ביחד מתישהו.
אני בן 18. אני אנהג.
עם מי דיברת?
מצאת לך חברים שם?
שתוק.
הקופה מקולקלת.
היי. רוצה לעזור לי לארוז?
כן.
אימא שלך אמרה שתאהבי את המקום.
היא לא אמרה גם לקנות בשר עגל?
לא היה להם.
אה, תראי מה זה.
סוכריות קופצות. -הן מגעילות.
על מה את מדברת? אהבת אותן פעם.
כן, כשהייתי אולי בת עשר.
בחייך, אבא. -היי, יודע מה?
תוסיף אותן.
בסדר.
סך הכול 58.06 דולר.
הינה 60.
שמור את העודף.
תודה.
הינה, קח.
אבא, אתה בסדר?
- השטן צופה בך -
האיש הזקן הזה נראה לך מוזר?
לא, אני לא חושבת. למה?
אולי יש חנות קרובה יותר לבית שנוכל לקנות בה.
לא אכפת לי לחזור הנה.
אבא. -כן?
יש לי שאלה מוזרה. -דברי.
הכול בסדר בינך לבין אימא?
בסדר באיזה מובן?
אל תעשה את זה.
אל תסטה מהנושא. זה מה שאימא עושה.
תוכל להיות פשוט כן?
נישואים הם עבודה קשה,
ולפעמים הם לא מתקדמים לכיוון שקיווית שהם ילכו.
אתם מתגרשים?
לא, בכלל לא. -אתה לא צריך להתחרפן.
זה בסדר. לא אכפת לי. -מי מתחרפן?
ההורים של כל החברים שלי גרושים.
תקשיבי. -זה לא סיפור גדול.
בואי לא נחשוב ככה, בסדר?
טוב...
אני אוהבת את שניכם.
No comments yet. Be the first to leave one.