My Octopus Teacher

אנשים רבים אומרים .שהתמנון דומה לחייזר

אבל מה שמוזר הוא ,שככל שמתקרבים אליהם

כך מבינים כמה אנחנו .דומים במובנים רבים

.אתה נכנס לעולם שונה לחלוטין

.זאת הרגשה מדהימה

ואתה חש שאתה עומד לפתחו .של משהו יוצא מן הכלל

אבל אתה מבין .שיש גבול שאסור לך לחצות

,זה היה די מזמן .היום בו הכול התחיל

הכף המערבי, דרום אפריקה -

המקום הזה בקצה אפריקה ."מוכר בשם "כף הסערות

אני זוכר מילדותי בעיקר

את החוף הסלעי, הכרית (אזור .הגאות והשפל) ויער האצות התת ימי

הייתה לנו בקתת עץ קטנה

.שהייתה נמוכה מסימן הגאות

,אז כשהסערות העצומות הגיעו

מי האוקיינוס היו מנפצים את הדלתות .וממלאים את חלקו התחתון של הבית

כילד, זה היה מסעיר ביותר

לחיות ממש בתוך עוצמתו .של האוקיינוס האטלנטי הענק

,רוב ילדותי עברה בבריכות הסלע

.בצלילות ביער האצות הרדוד

.זה מה שהכי אהבתי לעשות

.חיי כמבוגר הרחיקו אותי מזה

.וזה היה בסדר בהתחלה

,עד שהגעתי למרכז מדבר הקלהארי .לפני כ-20 שנה

"עשיתי סרט בשם "הריקוד הגדול ,יחד עם אחי

,ואז פגשתי בגברים האלה .שהם בטח מהגששים הטובים בעולם

הצפייה באותם גברים

,מעמיקים בסימנים המופלאים ,הנחבאים ביותר של הטבע

דברים שעיני לא הצליחה ,לראות אפילו

,ואז עוקבים אחריהם ,לפעמים במשך שעות

...ומוצאים חיות נסתרות בנוף

.זו הייתה חוויה מופלאה

כלומר, הם פשוט היו .בתוככי העולם הטבעי

ויכולתי לחוש .שאני נמצא מחוץ לו

וחשתי כמיהה עמוקה .להיות בתוך העולם הזה

‏18 שנה לאחר מכן -

.עברתי שנתיים של גיהנום מוחלט

...עבדתי קשה זמן רב

קרייג פוסטר -

.פשוט התשתי את עצמי

.לא ישנתי כראוי במשך חודשים

.משפחתי סבלה

.ונהייתי חולה מכל הלחץ

הנפש שלי לא הצליחה .להתמודד עם הכול

ולא רציתי לראות .מצלמה או אולפן עריכה לעולם

.לא יכולתי אפילו להתמודד עם זה

...התכלית הגדולה של חייך עכשיו

.מפורקת

,ויש לך ילד צעיר שמתבגר

.טום

במצב הזה לא הייתי מסוגל .להיות אבא טוב לבני

.הייתי זקוק לשינוי קיצוני

,ושאבתי השראה מילדותי

ושאבתי השראה מאותם גששים מומחים

.איתם עבדתי בקלהארי

והדרך היחידה לעשות זאת שהכרתי .הייתה... להיות באוקיינוס

.בהתחלה קשה להיכנס למים

,זהו אחד המקומות הפראיים .המפחידים ביותר לשחייה בעולם

טמפרטורת המים יורדת .עד לשמונה, תשע מעלות

.הקור עוצר את נשימתך

.ואתה פשוט צריך להירגע

,ואז אתה זוכה בפרק זמן יפהפה .של עשר, חמש עשרה דקות

...פתאום

.אתה מרגיש שהכול בסדר

הקור מחדד את המוח

בגלל שאתה מקבל שטף של כימיקלים .בכל פעם שאתה שוקע במים הקרים

.כל הגוף שלך מתעורר לחיים

,ואז, כשהגוף שלך מסתגל .זה הופך לקל יותר ויותר

,ובסופו של דבר

,אחרי שנה בערך

.אתה מתחיל להשתוקק לקור

מה שכל כך מדהים בסביבה הזו

זה שאתה ביער תלת ממדי

ואתה יכול לקפוץ מהצמרת .ולהגיע לאן שתרצה

.אתה עף, בעצם

באותה המידה .יכולת להיות על כוכב אחר

.באופן טבעי אתה רגוע יותר במים

אתה מצליח לעצור את הנשימה .לזמן ארוך יותר

לא מאוד נוח לי לסחוב מכל חמצן .ביער אצות סבוך

.אני רוצה יותר להיות כמו דו-חי

אינסטינקט פנימי הנחה אותי .לא ללבוש חליפת צלילה

...אם אתה באמת רוצה להתקרב ל

,סביבה כזו

יהיה לך קל יותר .ללא חוצץ בינך לסביבה

ופתאום שמתי לב שיש לי כוחות .לצלם ולהסריט שוב

ואז לקחתי שוב את המצלמה שלי

והתחלתי לעשות .את מה שאני אוהב ויודע

.החיות הן מאוד אקזוטיות ומוזרות

זה הרבה יותר קיצוני .מהמדע הבדיוני הכי מטורף שלנו

.אני זוכר את היום שבו הכול התחיל

מצאתי אזור מיוחד מאוד

שמוגן על ידי .שטח גדול של יער אצות

כי היער עצמו למעשה .ממלא את הגאות בטחב

וכל היער מסביב

עכור לגמרי .ואי אפשר לראות דבר

ויש טלאי קטן של 200 מטר .בו אפשר לצלול ולהתבונן

.וזה מקום מדהים

ואני זוכר צורה מוזרה משמאלי

...ושירדתי

.וראיתי משהו מוזר מאוד

.אפילו הדגים נראו מבולבלים

...ואז, פתאום

באותו רגע לא ידעתי

.שראיתי משהו יוצא מגדר הרגיל

.הגעתי בסוף כל הדרמה

,אתה חושב "?מה לעזאזל החיה הזאת עושה"

,ואני חושב שהיא קצת פחדה ממני

...אז היא הרימה חתיכת

אצה כל כך חלקלקה .שבקושי אפשר לתפוס אותה ביד

ופשוט כרכה אותה סביב עצמה כגלימה מדהימה

.ובהתה בי דרך החרך הקטן

.ואז, בום

.היא נעלמה

,קשה להסביר את זה

,אבל לפעמים יש לך תחושה

אתה יודע שיש ביצור הזה .משהו מאוד יוצא דופן

.יש כאן משהו ללמוד

.יש בה משהו מיוחד

.ואז חשבתי על רעיון מטורף

?מה יקרה אם אלך כל יום

?מה יקרה אם לא אחסיר אף יום

יום 1 -

ובתחילה היה ברור ,שהנוכחות שלי משפיעה עליה

אז חשבתי, "אני פשוט אשאיר את המצלמה שם

".והיא תתעד את שגרת יומה

,היא רואה את הדבר החדש .הנוצץ הזה ביער

,מתקרבת אל זה עם מגן

,ולמקרה שזה יתקוף אותה .היא מרימה את המגן

.זה משהו אחר. זה מעניין

,נוגעת בזה, ממששת את זה .טועמת את זה

,לפעמים, כשהייתה רוצה לשחק .לא יכולתי להשאיר את המצלמה שם לזמן רב

.היא הייתה מושכת אותה אליה

הייתי צריך ללכת לשם כל יום .כדי באמת להכיר את סביבתה טוב יותר

בתחילה, הכול נראה .כמו עוד מאותו הדבר

אבל אחרי זמן מה, אתה מתחיל .להבחין בין סוגי היער השונים

.יש את היער עם הצמיחה הוותיקה

יש את היער עם הרבה אצות שונות .שגדלות בתחתיתו

.יש את היער הערפילי

במהלך מיפוי הסביבה ,הקרובה למאורה שלה

,נדהמתי לראות מערות קטנות ,קרובות מאוד אליה

.מלאות בכרישי גלדן מפוספס

ואלה הטורפים הרציניים ביותר שלה.

.העור שלהם מפוספס .לכן הם נקראים גם כרישי פיג'מה

,הם לא טורפים חזותיים

.אבל יש להם חוש ריח מדהים

.והם תוקפניים ביותר

הם יכולים לדחוף את האף שלהם .לסדק קטן

אז הם טורפי תמנונים .קטנים וקטלניים

וחשבתי לעצמי, "כמה זמן ייקח "?עד שיקרה משהו עם החיות האלה

יום 26 -

,אחרי שביקרתי אצלה יותר ויותר

...היה רגע ברור בו

.הפחד הזה שכך באופן ניכר

היא הייתה רואה תנועה גדולה ונבהלת ."ואז מסתכלת, "זה הוא

.ואז היא הייתה יוצאת בסקרנות רבה

,מאוד מתעניינת, מאוד סקרנית .אבל לא לוקחת סיכונים מטופשים

שומרת את כל שאר הזרועות מחוברות למאורה

.ואת כריות ההצמדה במקומן

.ואז זה פשוט קורה

.הושטתי מעט את ידי

משהו קורה .כשהחיה הזאת יוצרת קשר

,אבל, בשלב מסוים .אתה צריך לנשום

,אז צריך, בעדינות רבה להיחלץ מכריות ההדבקה

,מבלי להפריע לה

.כך שתוכל לעלות לפני המים ולנשום

אין ספק שהרגע הכי עוצמתי

,הוא כשהיא יוצאת מהמאורה

.כי אז אתה יודע שיש אמון מלא

,היא לא משאירה את הזרועות מאחור .למקרה שתצטרך לסגת

זה כאילו, "אני סומכת לגמרי על בן האדם הזה

ואני יוצאת מהמאורה

".ואני אמשיך בעיסוקיי

.התחלתי לראות דברים די מדהימים

,הם יכולים להיראות קוצניים .הם יכולים להיראות חלקים

.להצמיח קרניים על ראשם

הם יכולים להתאים .צבע, מרקם, דפוס, עור

.זה יפהפה

רוב הזמן היא מרחפת בעזרת זרם הסילון .או זוחלת או שוחה

.אבל מדי פעם יוצאות שתי רגליים

.היא צועדת

,והיא יוצאת לדרך, מתרחקת

.הולכת על שתי רגליים

היא מעמידה את גופה בתנוחה מוזרה .שנראית קצת כמו אבן

ואז שתיים מהזרועות למטה ,נעות באיטיות

.כך שהאבן מתרחקת לאיטה

ואז היא הופכת

,לגברת זקנה מדהימה .מתנודדת וזורמת בשמלה

אולי היא מנסה לחקות

.אצות שנעות בגאות

.ובו זמנית היא מתרחקת לאיטה

,וכך היא פועלת

.מתעתעת באופן יצירתי להדהים

תמנון הוא בעצם חילזון .שאיבד את הקונכייה במהלך האבולוציה

,חיה מאוד שברירית, נוזלית ורכה

.שנסמכת על אינטליגנציה אדירה

.אין לה אמא או אבא ללמוד מהם .היא לבד

כי יש סוגים רבים .של טורפים הצדים אותה

...אז במהלך מיליוני שנים היה עליה

להמציא שיטות מדהימות .כדי להטעות אותם

,והיא צריכה ללמוד מהר .כי יש לה רק מעט יותר משנה לחיות