The first 200 lines.
מנתחים הם סוג של גיבורי-על.
כי כשהעניינים ממש משתבשים ואנחנו בצרות צרורות,
אנחנו מצפים מהם להציל אותנו.
בידי מי עוד תהיו מוכנים להפקיד את חייכם?
תגלית אשר כאילו יצאה מסרט.
השתלת איבר אשר גודל בחלקו במעבדה.
פאולו מקיאריני… -היה סוג של גיבור-על.
השליחות שלו היא להציל את העולם.
הוא היה מחולל ניסים.
אנחנו מנסים ליצור איברים חדשים.
עלינו להתקדם. עלינו למצוא שיטות חדשות לבצע השתלות.
הוא באמת מאמין שהוא יכול להקל על הסבל בעולם.
סופר כי פאולו
הוא המנתח הפרטי של נשיא ארה"ב, של האפיפיור.
היו בו את כל המאפיינים שאישה מחפשת בגבר.
הוא עמד בכל קריטריון.
תדעי שאני אוהב אותך יותר בכל יום.
הוא אינטליגנטי, איש העולם הגדול, דובר כל מיני שפות.
אני אוהבת אותך.
אבל הכול היה שקר.
לך תזדיין!
האיש הזה רימה את כולם.
הייתי מאורסת למפלצת.
פאולו היה רמאי מוחלט.
לכן היינו חייבים לעצור אותו.
פאולו מקיאריני התייחס לאנשים כאילו הם עכברי מעבדה אנושיים.
היא השתעלה וירקה החוצה חתיכות מבשרה.
השתלת הכבד הראשונה, השתלת הכליה הראשונה,
השתלת הלב הראשונה… כולן הלכו טוב? לא.
אני חושב שזה העתיד.
עם המטופלים הבאים, הכול יהיה טוב יותר.
השאלה היא, האם הוא עינה אנשים למוות?
זו ההונאה הגדולה ביותר בהיסטוריה הרפואית.
הבחור הזה הוא אולי מתחזה, אבל יכול להיות שהוא גם גאון.
אולי הוא באמת בדרכו להציל את האנושות.
האם הבחור הזה היה גיבור-על, מנתח-על ואהבת חיי?
או שהוא היה נוכל מסוכן
ורוצח?
- אהבה על הסכין -
- ניו יורק -
בעיתונאות, יש מעין כלל קדוש.
לא נכנסים למערכת יחסים עם נושא הכתבה.
אתה אמור להיות אובייקטיבי בתור עיתונאי.
כשאתה מספר סיפור, אתה מבלה הרבה זמן עם אנשים,
ואתה מבלה איתם הרבה זמן במצבים אינטימיים,
ואתה בהחלט לא יכול להיכנס למערכת יחסים אישית עם מישהו,
כי אז האובייקטיביות שלך עלולה לעוף מהחלון.
והגבול הדמיוני הזה קיים מסיבה טובה מאוד,
כי הוא עוזר לשמור על אמינות מקצועית.
אבל, למרבה הצער, זה פשוט לא קרה ככה.
רציתי להיות עיתונאית מגיל צעיר מאוד.
הייתי מאוד ביישנית בתור ילדה.
ביישנית להחריד, למען האמת.
מעולם לא רציתי להיות זו שעומדת מול המצלמה.
העדפתי להיות מאחורי המצלמה.
הייתי בשיא הקריירה שלי.
אהבתי את העבודה שלי ב-NBC.
הייתי אם יחידנית,
ולא חיפשתי מערכת יחסים.
ב-NBC רצו לעשות כתבה על רפואה רגנרטיבית,
שמעולם לא שמעתי עליה. לא ידעתי מה זה הדבר הזה.
- רפואה רגנרטיבית -
אז התחלנו לחקור את הסיפור.
- האם אי פעם נגדל איברים? -
זה תחום מאוד מרגש ומבטיח ברפואה,
בו המטרה היא להגיע לנקודה
בה אפשר להשיג איברים חלופיים או חלקי גוף במהירות.
- בהתחלה: איברים בהתאמה אישית -
הרעיון הוא שאם אתה מאבד איבר, או שיש לך איבר חולה,
- מהפכני -
פשוט תקבל אחד חדש במעבדה.
- הושתלו האיברים הראשונים שגודלו במעבדה -
- מדען מפורסם -
ושם אחד קפץ כל הזמן.
- פאולו מקיאריני: חוצה גבולות -
ד"ר פאולו מקיאריני.
הוא נחשב לחלוץ בתחום זה.
מניתוח היסטורי
לתגלית אשר כאילו יצאה מסרט.
הרופאים חוגגים הערב חידוש רפואי.
השתלת איבר שגדל בחלקו במעבדה.
פרופ' פאולו מקיאריני
מבית החולים האוניברסיטאי קרולינסקה בשטוקהולם
ביצע את הניתוח בעזרת צוות בינלאומי.
הכינוי שלו היה מנתח העל.
העריצו אותו וסגדו לו.
היה לו כמעט מעמד של אל.
- טיפולים בתאי גזע עוברים לעולם האמיתי -
הוא פרץ לזירה העולמית ולכותרות
כשביצע הליך חדשני ביותר באמצעות תאי גזע.
מנתחים בשוודיה ביצעו
את ההשתלה הראשונה בעולם של איבר סינתטי.
גבר בן 36 הסובל מסרטן קיבל קנה נשימה חדש.
התגובה הראשונה הייתה להסתכל עליי ולהגיד, "אתה משוגע".
והוא אמר, "ובכן?" ואני אמרתי, "נכון.
"אבל זה הסיכוי היחיד שלך כרגע."
"אבל מה שיעור ההצלחה?"
ואני אמרתי, "אני לא יודע".
"למה?"
"לא ביצעתי את זה בעבר."
- תאי גזע -
הוא החליף את קנה הנשימה בקנה נשימה מפלסטיק.
הם היו רוחצים את קנה הנשימה הזה בתאי הגזע של המטופל,
ואז הרעיון היה
שתאי הגזע ייטמעו בצינור הפלסטיק הזה,
וזה הושתל בחולה.
במאמר אחר מאמר הוא מתואר כמורד.
הוא זה שמוכן לקחת סיכונים שאף אחד אחר לא מוכן לקחת.
ככל שהניתוח מורכב יותר,
כך הסיכון שאתה לוקח גדול יותר.
השתלת הכבד הראשונה, השתלת הכליה הראשונה,
השתלת הלב הראשונה…
כולן הלכו טוב?
לא.
אין לנו כדור בדולח קסום כדי להראות…
כדי לראות מה יקרה בעתיד.
אני חושב שזה העתיד.
חשבתי לעצמי, "טוב, הבחור הזה נועז".
הוא רצה לעשות משהו שאף אחד אחר לא עשה,
כדי להציל אנשים שלא הייתה להם תקווה אחרת.
אמרתי לצוות שלי, "זה האדם שצריך להתקשר אליו".
אז קבענו להיפגש איתו,
והייתי עם עמיתי,
והרמתי את המבט, והוא נכנס,
והסתכל ישירות עליי.
והעיניים שלנו פשוט נפגשו. כאילו, ננעלו, ו…
הוא חייך אליי חיוך קטן, מעין גיחוך, ואני באופן מיידי
הרגשתי כמו תלמידת בי"ס קטנה ומטופשת.
והכול קרה כל כך מהר. תוך שבריר שנייה.
והמחשבה הראשונה שלי הייתה, "מה זה היה?"
והמחשבה השנייה שלי הייתה,
"מה שזה לא היה, אל תחשבי על זה."
הכרחתי את עצמי. הייתי לגמרי במצב עבודה, מצב הפקה.
התאפסתי על עצמי מבפנים.
בטח הסמקתי, למען האמת, ו…
אבל משהו קרה.
המבטים שלנו נפגשו והיה כזה… ניצוץ.
מיד יצאתי קצת מאיזון.
הסיפור הבא הוא סיפור מדהים על איך טכנולוגיית תאי גזע
משנה את חוקי המשחק ומצילה חיים.
האנה וורן בת השנתיים נולדה ללא קנה נשימה.
היה פתרון אחד.
באותה תקופה, ד"ר מקיאריני עבד על מקרה של פעוטה אחת,
האנה וורן,
שהייתה האדם הצעיר ביותר בעולם
שיזכה לעבור את אחת ההשתלות פורצות הדרך שלו.
היא לא יכלה לאכול, היא לא יכלה לבלוע,
היא לא יכלה שום דבר שפעוטה רגילה יכלה לעשות,
ובילתה את כל חייה בבית החולים.
אבל היה לה המון אופי.
היה בה משהו מאוד מדבק.
האנה הייתה ילדה קסומה.
היא לגמרי הייתה קרן שמש.
תני לאבא נשיקה.
הוריה היו נואשים.
הם כמעט איבדו אותה כל כך הרבה פעמים.
הם כמעט ויתרו עליה.
ואז הם מצאו את ד"ר פאולו מקיאריני.
שלום. -תודה.
אני חושבת שאחת הסיבות שפאולו הוא כזה שובה לב…
הוא לא מנתח טיפוסי.
נראה כאילו ממש אכפת לו.
את רוצה שייקחו את זה מפה?
הייתה הרגשה שזה בן אדם שאפשר לסמוך עליו.
הייתה הרגשה שזה מישהו שדואג לאינטרסים שלך.
החלטנו שאנחנו רוצים לעשות את הכתבה על האנה,
ומן הסתם, ד"ר פאולו מקיאריני הוא חלק גדול מהסיפור הזה.
הניתוח היא אמור להיערך באילינוי,
ופאולו תכנן להיות שם בערך חודש.
- פאוריה אילינוי -
אז הייתי צריכה לנסוע מספר פעמים לאילינוי כדי לצלם שם.
כשצילמנו את פאולו, התחלנו להתבדח
שיש לו קטע כזה של ג'ורג' קלוני
כי פאולו אוהב אופנועים.
והוא רוכב על האופנוע,
והוא שולט באופנוע הזה.
המון נשים במשרד הסתחררו ממנו.
ורצינו לצלם את פאולו על אופנוע,
אז שכרנו לו אופנוע.
וצילמו אותו רוכב על האופנוע.
ואז נשארו לנו עוד כמה שעות עד החזרת האופנוע.
הוא אמר, "מישהו רוצה סיבוב?"
היססתי קצת.
הסתכלתי סביב ואמרתי, "עוד מישהו רוצה?"
והם אמרו, "לא, לכי".
הוא שם עליי את הקסדה, ובצורה מאוד עדינה
הוא חגר את הרצועה, ניסה להתאים אותה לראש שלי.
כי אני הסתבכתי עם זה.
אני זוכרת שבאותו רגע הרגשתי קצת
ממה שהרגשתי בפעם הראשונה
שהעיניים שלנו נפגשו במסעדה בבוסטון.
זה הרגיש אינטימי, במובן מסוים, וזה הרגיש פלרטטני.
ועליתי איתו על האופנוע הזה.
הוא אמר, "תחזיקי אותי חזק כי אני נוסע מהר".
כשאתה נמצא על אופנוע, אתה חייב לחבק מישהו.
זה היה יום יפהפה. הרוח הצליפה.
אני חיבקתי אותו.
ואני זוכרת שאחר כך צחקתי עם החברים שלי,
"רכבתי על אופנוע עם ג'ורג 'קלוני."
התחלנו לצאת לארוחות ערב בין הצילומים, או בסופו של יום,
No comments yet. Be the first to leave one.