The first 200 lines.
- צ'יקו גווארה -
הלו?
אני ממש מצטער. אני מאחר.
מה לעזאזל, אידיוט! תישאר בנתיב המזוין שלך!
שף, תירגע. -זו אישה.
פשוט תירגע. -אין פלא.
איך אני יכול להירגע, לעזאזל?
המספרים של האין עדיין נמוכים ואבא רותח מזעם.
הוא נתן לי שישה חודשים לשנות את המצב,
וזאת ההזדמנות האחרונה, אחרת אני אאבד את האין.
שף, זה לא יקרה, בסדר?
אני אוודא שלא… אנחנו נוודא שלא.
כל צוות המטבח מאחוריך.
תודה, אלה. מה הייתי עושה בלעדייך?
טוב, אני צריך לנתק.
אגיע בעוד חמש דקות.
טוב, שף.
הלומפיאנג סיסיג שלי כמעט מוכן.
נראה לי שחסר בו משהו. תטעם כשתגיע, טוב?
כבר מתה לראות אותך. ביי.
בחיי. השפית דיר.
אני כל כך מתרשמת מאיך שאת מתמודדת
עם זה שהשף צ'יקו מקלל בכל משפט שני.
אל תדאגי, אימא דיטאס.
טוב, אני רק אומרת.
תוכלי לפתוח את המסעדה שתמיד חלמת עליה.
את תמיד דוחה את זה בשביל השף צ'יקו.
תגידי, השפית דיר, את יוצאת עם השף צ'יקו?
לא.
הוא השף הראשי שלי ואני הסו שף שלו. לא יותר, לא פחות.
בסדר. אם את אומרת.
יש לו חברה, בסדר?
אז מה? אפילו מדינות מתפצלות, השפית דיר.
בחייך, מה את אומרת? -נו, באמת.
אני חושבת שהשף "המזוין" שלנו הגיע!
זה היה מהיר. חשבתי שהוא אמר חמש דקות.
- להחליף את השף צ'יקו -
הפתעה! אז אפשר להוסיף את זה לתפריט?
סליחה!
אני ממש מצטערת! סליחה, אלוהים.
מי אתה? ואיך נכנסת לכאן?
גברת דיטה הכניסה אותי.
השפית דיר, סליחה!
הוא אמר שיש לו פגישה עם השף צ'יקו.
לא חשבתי שהוא ייכנס ישר.
סליחה, נראה לי שהגעתי מוקדם מדי.
יש לך כאן פגישה עם השף צ'יקו?
למה?
מצטער, אבל אסור לי לגלות.
בכל אופן, אני אחכה באזור הסועדים.
דרך אגב, זה טעים. זה רק צריך עוד קצת חריפות.
סליחה.
קודם כול, לא אישרתי את הפגישה הזאת.
המטבח שלנו עמוס היום, ואני צריך למקד את כל האנרגייה שלי בשירות.
עדיין לא עמוס, שף.
מוחו של שף תמיד עמוס. -טוב, אגש לעניין.
מגזין "שף" פרסם את רשימת הטובים ביותר בפיליפינים,
והאין לא נכנסה לרשימה. שוב.
בבקשה, לא עכשיו.
אפילו לא ציון לשבח. אפילו לא משפט אחד על האין.
אני יודע את זה, בסדר?
שף, רשימת הטובים ביותר באסיה תעלה בעוד כמה חודשים.
האין חייבת להיות שם. אני אסתפק אפילו באזכור.
לא עכשיו. בבקשה.
אמרו לי שכבר 80 אחוז מבתי העיירה של פאו פמפנגה נמכרו,
ו-90 אחוז מדירות הנופש של ארנסט בסבו נמכרו, כשמגדל 3 כבר בדרך.
לא עכשיו.
שף, באתי לעזור.
נותנים לך אולטימטום של שישה חודשים. בוא נעבוד יחד.
נשפץ קצת, נשנה את התפריט, נשנה את חוויית הסעודה.
שף, אני בצוות שלך.
אמרתי, לא עכשיו, לעזאזל!
אני השף.
אני מחליט מי בצוות שלי, וזה לא כולל אותך.
-אז אתה מוכן ללכת, בבקשה? -שף, אני לא מנסה…
אל תאלץ אותי להגיד את זה שוב.
בסדר.
קצת חם שם.
לעזאזל!
שף.
מה קרה?
אלה, אני לא רוצה להכביד עלייך עם הבעיה שלי, בסדר? פשוט…
מצפה לנו יום עמוס.
שלוש שנים בתור הסגנית שלך,
אני חושבת שהבהרתי שאני יותר מסתם סו שף שלך.
אתה יודע שאני תומכת בך בכל ההחלטות שלך.
אז לא משנה מה הנטל הזה, אתה יכול לחלוק אותו איתי
כדי שלא תצטרך לשאת אותו לבד.
אני אצליח.
אני עדיין אצליח.
אבל כמו תמיד…
תודה.
שף צ'יקו, שף אלה, אנחנו מתקדמים עם הפגישה?
- האין -
אולי תשמעו שמועות על האין.
שהאין לא עומדת בסטנדרטים,
שהאין עומדת להיסגר, שהאין…
לא מספקת את הסחורה, בלה בלה.
יודעים מה, האנשים שאומרים את הדברים האלה
פשוט מקנאים בהצלחה של האין.
אבל ששת החודשים הבאים…
יהיו חיוניים מאוד להאין.
רשימת הטובים ביותר באסיה תיסגר בעוד כמה חודשים,
ואני אוכיח להם
שאין כמו האומנות והגאונות של האין.
הרעיון של האין הוא לא הכסף,
אלא הסיפור של כל אורח.
מסעדת הטעימות היחידה שמאפיינת את התפריט
בהתבסס על הסיפורים הייחודיים של האורחים שלה,
אנחנו אפילו מתאמצים לראיין אותם.
מגיע לנו סוף סוף מקום ברשימה המזוינת הזאת.
טוב, בואו נשמע על האורחים. אלה?
אתה על הדקות.
אני?
כן, אתה. יש לך בעיה עם זה?
שולחן ארבע, זוג צעיר שחוגג יום נישואים שני.
הבחור אלרגי ל…
שף קרלון? -שרימפס.
שולחן חמש, קבוצה של שלושה בוגרי קולג' טריים.
הם בדיוק קיבלו משכורת ראשונה.
כמה טבעונים?
שף חואנצ'ו, כמה טבעונים?
שניים?
אחד. טבעוני מזוין אחד.
לא עברת על החומר?
סליחה, שף.
בחדר הפרטי שלנו תהיה ארוחת פרידה אינטימית
לשלוש מחברותיה הקרובות ביותר של גברת טסה.
היא ביקשה מאיתנו לעצב תפריט בן חמש מנות עם כל המנות הפיליפיניות האהובות עליה.
היא לא ציינה שום הגבלות מזון או אלרגיות,
אבל באופן מוזר, היא סוכרתית ועם לחץ דם גבוה.
בואו נגיש לה את חוויית האין הכי טובה.
או שתעופו מהמטבח שלי, לעזאזל! בסדר?
כן, שף! -כן, שף!
שעה לפתיחה, קדימה.
שעה! -תתחפפו!
- האין -
- פתוח -
ערב טוב, גברתי.
ברוכה הבאה להאין.
כן, יקירתי? לא מנומס לנעוץ מבטים.
אני מצטערת, גברתי.
הזמנת מקום, גברתי?
שולחן לארבעה, ארוחת ערב ב-20:00.
גב' טסה מונטאגודו?
כן.
גברתי, אני חושבת שהקדמת קצת.
אני בדרך כלל מאחרת באיחור אופנתי.
אבל בפעם האחרונה, אני רוצה להגיע הכי מוקדם לארוחת הערב שלי.
ברוכה הבאה להאין, גברת טסה.
אנחנו נכין את הסעודה שלך.
מכאן, בבקשה.
הוורדים הלבנים האהובים עליי! זכרת.
זו החוויה של האין, גברתי.
תודה. -שבי, גברתי.
שירות!
גברת טסה כבר כאן, חצי שעה לפני הזמן.
בסדר, חדר פרטי, הכינו ארבעה מתאבנים.
דלעת חרוכה עם צדפות ובטטות.
כן, שף! -שמונה דקות!
בסדר, בשולחן חמש!
יש לנו שני כדורי חביתת חצילים,
חסילון שיכור אחד,
פעמיים אורז אליגי שום.
כן, שף! -כן, שף!
היי, גברתי. הזמנה לארבע?
סליחה, כמה מהחברות שלנו אישרו באיחור.
אז תהיו חמש בסך הכול, נכון?
סליחה, נתקענו בפקקים.
בעצם, שבע. זה בסדר, נכון?
אנחנו גוועות ברעב. -אני כל כך רעבה. קדימה.
שף, האורחות של גברת טסה הגיעו.
במקום ארבע הגיעו שבע.
והן אמרו שהן רעבות. גוועות ברעב.
לעזאזל! למה אנשים לא מכבדים הזמנות?
שף, אנחנו נטפל בזה. לא להילחץ, חבר'ה.
אנחנו נסתדר. -אלה, פשוט… תתקני את זה.
תכינו עוד ארבעה מתאבנים.
בסדר, עשר דקות, שף.
מה עשר דקות? תעשי את זה בשש!
אני לא יכולה, שף, זה…
בסדר, אני אעשה את זה. רק תביאו לי את המצרכים המזוינים!
מצרכים! עכשיו! קדימה!
מי לקח את הסכין שלי?
שאלתי, מי לקח את הסכין המזוין שלי?
שף, אני לקחתי. אני מצטערת. נלחצתי קודם.
פשוט הרמתי אותו ו…
אף אחד לא משתמש בסכין המזוין שלי.
אפילו לא את.
במיוחד לא את.
חדר פרטי, שמונה מתאבנים, מוכן!
שירות! -כן, שף.
חמש דקות ו-56 שניות מזוינות!
וככה עושים את זה, לעזאזל.
ערב טוב, גבירותיי.
בתור התחלה, זו התאמת הקוקטיילים שלנו.
אנחנו קוראים לזה "משקה קבלת הפנים של טסה".
גברתי, הכנו אותו במיוחד בשבילך. -תודה.
למדנו שבורבון הוא המשקה האהוב על גברת טסה,
במיוחד כשהיא יוצאת לטיולים…
No comments yet. Be the first to leave one.