Moving On (남매의 여름밤)

‫אני אתגעגע אליך.

‫חבל שאני חייבת לנסוע.

‫אני אוהבת אותך כל כך.

‫תיקח את התרופות שלך, נכון, מותק?

‫אל תלעס ואז סתם תירק אותן.

‫אני לא מאמינה שאת נוסעת, אמא. ‫אני יודעת כמה את שונאת לטוס.

‫נכון. אבל יש דברים חשובים.

‫תודה שנתת לי להשאיר אותו אצלך.

‫ברור. הוא חמוד.

‫היי, ילדים, בואו להגיד שלום לסבתא. ‫-אני בטלפון!

‫אז פעמיים ביום מהכדורים הצהובים, ‫ופעם אחת מהכחולים.

‫אני יודעת. אמא, נתת לי את הרשימה, זוכרת?

‫כן, אני יודעת, אבל...

‫ואלה הצעצועים שלו.

‫והוא ישן עם אדון אייל.

‫היי, אם לא תגיעו לפה ברגע זה,

‫אוריד את הטלפונים שלכם באסלה!

‫אני לא רוצה לראות אותם. ‫כלומר, אני לא רוצה להפריע להם.

‫אני יודעת שהם עסוקים.

‫והיי, אל תצעקי כל כך הרבה. ‫אני לא רוצה שתלחיצי אותו.

‫אמא. ‫-הוא גם ככה... מבועת.

‫לא נראה לי שהוא לחוץ. הוא בסדר. ‫-היי, סבתא.

‫היי, טומי.

‫אז מי מת?

‫חברה ותיקה מאוד.

‫אולי תשחק עם דאשל לפעמים.

‫אולי.

‫טוב.

‫אם משהו יקרה, תדע שאני אוהבת אותך, דאשל.

‫כן, אמא אוהבת אותך, ויטפלו בך.

‫טוב, אמא, תפסיקי להיות כזאת דרמטית. ‫בסדר? טיסות הן דבר בטוח מאוד.

‫את כבר תיכף חוזרת.

‫שום דבר לא יקרה.

‫קלייר. ‫-אלי.

‫אני ממש שמחה שבאת.

‫תודה שהודעת לי. ‫-ברור.

‫אמא ממש התגעגעה אלייך. היא אהבה אותך מאוד.

‫אהבתי אותה.

‫מספיק. אני רואה אותך.

‫כבר שלושה. ‫-שלושה. את מאמינה?

‫מספיק.

‫אבא ישמח מאוד שבאת. הוא יעריך את זה מאוד.

‫היינו יחד 51 שנים. חמישים ואחת שנים.

‫היא הייתה אישה נפלאה.

‫נפלאה.

‫אני נועלת עקבים גבוהים כמחווה לג'ויס.

‫היו לה רגליים נהדרות, ‫והיא תמיד אהבה להשוויץ בהן.

‫נכון. היו לה רגליים נהדרות.

‫קלייר! הצלחת להגיע.

‫היא הייתה מעריכה את זה מאוד.

‫זו קלייר, ‫אחת מהחברות הכי ותיקות של ג'ויס.

‫הן למדו יחד בקולג'.

‫קלייר גרה עכשיו באוהיו.

‫אנחנו משתתפים בצערך. ‫-תבורכי, יקירה.

‫תתקשר ותבוא לארוחת ערב, הווארד.

‫תודה, אעשה זאת.

‫אנחנו אוהבים אותך.

‫קלייר.

‫הווארד, אני אהרוג אותך.

‫עכשיו שהיא מתה וזה לא יפגע בה,

‫אני אהרוג אותך.

‫בסוף השבוע הזה.

‫אעשה את זה בסוף השבוע הזה.

‫הווארד. הווארד היקר.

‫היי.

‫איש יקר שכמוך. ‫-כן.

‫אני כל כך מצטערת.

‫הייתם מצפים להתרגל לכך.

‫להתרגל לאובדן.

‫כשרואים אותו הרחק באופק.

‫כמו השוט ב"לורנס איש ערב",

‫הגרגר הקטן שמתקרב ומתקרב.

‫למדתי המון.

‫השתניתי מאוד.

‫למדתי להיות סבלן, עניו.

‫למדתי ליהנות מקפה לאטה.

‫חלקכם יודעים

‫שג'ויס אהבה מאוד לשתות לאטה אחר הצהריים,

‫ובגללה התמכרתי אליהם בעצמי.

‫לפעמים נדמה לי ‫שאני עדיין יכול לשמוע אותה אומרת,

‫"האווי, קפוץ לבית הקפה ‫ותביא לנו לאטה, בסדר?"

‫הכרתי את ג'ויס בניו יורק.

‫התחתנו...

‫שבעה חודשים אחרי שהכרנו.

‫ואין בי שום חרטות.

‫אף לא אחת.

‫יקירתי, אני רק רוצה שתדעי, מעומק ליבי...

‫זו הכניסה הלא נכונה?

‫היה כתוב "חדר תפילה" על הדלת.

‫הווארד.

‫קטעתי את ההספד שלך?

‫אלוהים, אני מצטערת. ‫-זה בסדר, אוולין.

‫זה בסדר. בבקשה. חברים, זו אוולין.

‫אוולין הייתה השותפה של ג'ויס לחדר ‫כשהן למדו בקולג', תאמינו או לא.

‫למה שלא יאמינו?

‫זה רק ביטוי.

‫הייתי שם בשירותים. זה כמו מבוך.

‫מובן. ‫-לבירינת.

‫כן.

‫תמונה יפה. קצת נקייה מדי, אולי.

‫מה?

‫היא נראית כמו אדם נעים,

‫אבל ג'ויס אף פעם לא הייתה רק נעימה.

‫תמיד היה לה פלפל.

‫פלפל?

‫אוולין, את מוכנה לשבת? את מוכנה, בבקשה?

‫אני בדיוק מספיד את אשתי.

‫אשתי מזה 51 שנים מתה עכשיו!

‫אני מבינה.

‫החברה שלי מתה, חברתי מזה שישים שנה.

‫מה אתה אומר על זה?

‫מרשים, לא?

‫תמשיך.

‫דיברת על זה שאין בך שום חרטות,

‫ג'ויס היקרה, מעומק ליבי.

‫כן.

‫עמדתי להגיד ש...

‫הערצתי את אומץ ליבה ‫כשהיא נאבקה במחלה האיומה הזאת.

‫אוולין.

‫אווי.

‫זו אני, זו קלייר. ‫-היי, קלייר. אני יודעת שזו את.

‫עוד לא השתגעתי. או התעוורתי.

‫תיכנסי. אקפיץ אותך.

‫יש לך רישיון?

‫כן. עשיתי טסט לפני חודשיים.

‫ועברת? שיחדת את הבוחן?

‫לא הייתי צריכה לשחד. אני נהגת מצוינת!

‫אני סומכת יותר על האוטובוס.

‫בואי. אני צריכה לדבר איתך.

‫על מה?

‫על מה את צריכה לדבר?

‫קדימה, סעי! ‫-אלוהים, תירגע!

‫מי צופר בבית קברות?

‫תעבור! יש מקום! סע!

‫אידיוט. ‫-טיפשה!

‫תיכנסי, אווי. אני צריכה לדבר איתך.

‫אמרתי לו.

‫מה אמרת לו?

‫אמרתי לו שאני הולכת להרוג אותו ‫בסוף השבוע הזה.

‫אני אהרוג את המנוול.

‫אני יכולה לדבר כמה רגעים.

‫את לא הולכת להרוג אף אחד.

‫אני כן. ‫-תמיד היו לך רעיונות גדולים

‫אבל לא היית חזקה ביישום.

‫לא נכון.

‫מה עם הפעם ההיא שעמדת לצאת באמצע הלילה

‫ולצייר וגינה על איזה בית אחווה?

‫אני לא זוכרת את זה.

‫דיברת על זה שבועות.

‫התכוונת לעשות את זה לכבוד הנשף.

‫מה את אומרת. ומה קרה?

‫שום דבר. שום דבר לא קרה. לא עשית את זה.

‫וכשרצית להיות זמרת ברים?

‫או לנסוע ברכב לפרו?

‫עוד יש זמן.

‫את עדיין מנגנת?

‫ברור שאני עדיין מנגנת.

‫בלי הצ'לו שלי אהיה אבודה. אבודה לגמרי.

‫יופי.

‫אני כבר לא בתזמורת.

‫אני מנגנת בשני הרכבים.

‫אחד מנגן רק יצירות של מלחינים מודרניים.

‫והשני מנגן רק באך.

‫עוד יש לך את הבית הקטן והחמוד?

‫זה נהדר.

‫אז תהיתי אם תוכלי לעזור לי.

‫מה? לרצוח אותו?

‫יש דבר קטן שנקרא "כלא".

‫מקום חביב לבקר בו, ‫אבל לא היית רוצה לגור שם.

‫ובואי נעצור רגע לזכור את חברתנו היפהפייה, ‫הטובה והשמחה,

‫שבלוויה שלה היינו היום.

‫חשבתי עליה.

‫תיעדפתי את האושר שלה על פני שלי,

‫על פני השפיות שלי.

‫היא לא ביקשה שתעשי כלום.

‫ואני אמרתי לך ללכת למשטרה.

‫נכון, אמרת לי. הם לא היו מאמינים לי.

‫כלומר, אז?

‫"למה היית לבד בבית ההוא?

‫"ידעת שחברתך נסעה.

‫"למה היית לבד בבית של החברה הכי טובה שלך

‫"עם בעלה?"

‫החברה הכי טובה? ‫חשבתי שאני הייתי החברה הכי טובה שלך.

‫שתיכן הייתן החברות הכי טובות שלי.

‫אני סתם מסתלבטת.

‫חייה היו נהרסים אם הייתי פונה למשטרה.

‫לעולם לא נדע.

‫אולי חייה היו משתפרים.

‫אז...

‫מה התוכנית?

‫אני אירה בו.

‫אקנה אקדח ואקח אותו לטקס האשכבה.

‫את רוצה לבוא איתי?

‫בטח, פני צלקת. נשמע כיף.

‫טוב.

‫חנות כלי נשק אמריקאים

‫שלום. ‫-שלום.

‫אני רוצה לקנות אקדח.

‫שלא יהיה כבד מדי, בבקשה.

‫ואולי משתיק קול.