Full Circle

קריינות מהספר "אפשרויות" -

מאת ברי קורבט, 1980 -

סיפור -

היה היה פעם

אדם שנפצע קשה.

למעשה, עקב חומרת הפציעה שלו,

האדם הזה סבל משיתוק מוטורי

ואיבד תפקודים גופניים רבים שהם לרוב מובנים מאליהם.

נוסף על כך,

לאדם הפצוע נאמר שהוא ישתמש בכיסא גלגלים כל חייו.

הוא חווה שינוי קטסטרופלי באישיות,

חשש מאוד ממערכות יחסים עתידיות

עם בני משפחה ועם חברים,

ולא הייתה לו שום דרך להתפרנס.

דילמה אחת הייתה ברורה.

להתמודד או לא להתמודד.

"להתמודד" פירושו לעבוד ולשחק ולחיות ולאהוב כאילו כלום לא קרה.

אבל משהו קרה.

אנחנו הפצועים בחוט השדרה.

כולנו פצועים קשה.

ורבים מאיתנו לא יודעים איך לחיות באופן הזה.

לפיכך, טוב הדבר

שהעולם מלא באנשים עם פציעות דומות לאלו שלנו

שהצליחו להתמודד,

ששמחים על כך שהצליחו להתמודד

ושתורמים רבות לאנושות,

לא פחות מכפי שהם נתרמים.

- טרוור קניסון שורד פציעה בחוט השדרה -

- ג'קסון הול, ויומינג ארבע שנים לאחר הפציעה -

ברוכים הבאים לפסגת מסדרון קורבט, כולם.

הנוף כאן פשוט מהמם.

כל מי שעושה סקי בג'קסון מסתכל על העמק,

מסתכל על ההרים וחושב, "אין יותר טוב מזה".

אני חייבת לומר לכם, כשיוצאים מהמעלית,

המקום הזה פשוט עוצר נשימה,

ובאמת מיוחד להשתתף באירוע הזה.

בוא נדבר על מסדרון קורבט כאן באתר הסקי ג'קסון הול.

אחד האתרים המפורסמים ביותר בהרים.

זה מקום מדהים.

כן, הוא נמצא דרך קבע בראש הדירוג

של המסלולים התלולים, הקשים והמסוכנים ביותר בארה"ב,

אולי אפילו בעולם כולו.

היום ישתתפו בתחרות 24 ספורטאים.

התחרות כוללת שני סיבובים,

אבל אין חובה להשתתף בשני הסיבובים.

יש כאן 9 נשים ו-15 גברים,

גולשי סקי וגולשי סנובורד משני המינים,

וכל המתמודדים מתחרים יחד.

נשים בנפרד מהגברים, אבל גולשי סקי וגולשי סנובורד יחד.

אין שופטים. המתחרים עצמם ישפטו את האירוע.

בואו נתחיל, בואו נעבור לפסגת קורבט. אנחנו מוכנים לצאת לדרך.

"המלכים והמלכות של קורבט" .

"המלכים והמלכות של קורבט"

הוא אירוע ייחודי באתר הסקי ג'קסון הול.

זו תחרות סקי וסנובורד

שחולקת כבוד לאנשים עם מוגבלויות.

קורבט הוא המסלול המפורסם ביותר בג'קסון הול.

זו המקבילה של הר אוורסט עבור גולשי סקי וסנובורד רבים.

כשנוסעים במעלית הסקי, עולים כ-1,200 מטרים בתוך 12 דקות.

אתה עולה לשם, ואז אתה מגיע לצוק,

ורואה שדה שלג תלוי מולך, ואז מסדרון קורבט מופיע.

אז אתה עובר ורואה את כל זה ופשוט נדהם.

זה מסלול ממש קשוח.

יש שם אבנים ענקיות, סלעים משוננים מאוד.

זה מסלול תלול מאוד.

כשמסתכלים למטה, נדמה שעומדים בקומה השנייה של בניין.

יש רק דרך אחת לחצות את האזור הקטלני ועתיר הצוקים הזה:

מסדרון קורבט.

זה אמיתי.

אם מישהו אומר שהוא גולש טוב,

לוקחים אותו לקורבט ושואלים,

"אתה רוצה לגלוש פה"

כמעט כולם אומרים,

"לא, אני אוותר."

לא הכרתי את הבחור.

לא ידעתי מה הסיפור שלו. חשבתי, "אה, הוא בא לצפות".

אז כשאני מגיע לשם…

ואז ראיתי אותו מדבר עם כמה אנשים,

והבנתי, "אה, לא. הוא מתחרה. אוקיי, מגניב".

ופתאום שכרו אותי לדחוף אותו במעלה המדרון.

כשראיתי לאיזה גובה העלינו אותו

לפני שהוא יצא לדרך,

הבנתי, "אה, הוא באמת הולך על זה".

לפני התחרות, טרוור ואני דיברנו בטלפון, והוא אמר,

"ג'ס, אני הולך לקפוץ מקצה מסדרון קורבט" .

ואמרתי…

"בסדר. לאיזה מרחק אתה מתכנן להגיע"

והוא אמר, "לפחות 30 מטר".

ואמרתי,

"אוקיי" .

אתם יודעים

אולי יעזור לתת לך דחיפה קטנה.

כספורטאית, חשבתי, "זה יהיה כל כך מגניב!"

כאילו, "לך על זה!"

כמארגנת האירוע,

חשבתי, "בסדר, מה יקרה אם משהו ישתבש"

כל אחד עלול להיקלע לצרות שם.

אנשים שברו את הגב במסדרון קורבט

כי הם התגלגלו במורד ההר.

הייתי לחוצה מאוד.

הוא בדיוק נפצע פציעה חמורה בחוט השדרה.

האם ארשה לו להשתתף בתחרות

ואצפה בו מת בניסיון לעשות את זה

בשלב הזה גם לי היו ספקות.

החלטתי לעלות ולדבר איתו.

ניסיתי להעריך את המצב,

"כדאי לי לנסות לשכנע אותו לרדת מזה"

ואמרתי, "המסלול הזה די מסוכן.

"אתה חושב שתצליח"

הוא הסתכל לי ישר בעיניים בלי שום היסוס

ואמר, "אני אצליח".

"בסדר.

"איך אני יכול לעזור"

היי, טרוויס.

זה המסלול שבחרתי.

זה -כן.

אני יכול לעזור לך לצבור מהירות. -אחלה, תודה.

כשאתה נכנס במהירות למסדרון קורבט, אתה פועל בצורה עיוורת לגמרי.

הוא לא יכול לראות את מה שטרוויס והספורטאים האחרים רואים

כי הוא בתנוחת שכיבה.

מה שצריך לעשות…

כשאתה בעמדת הפתיחה, אתה מסתכל על ההר.

אז אני רוצה לנחות שם, מבין -כן.

בוא, אני אקח אותך אחורה.

כשמסתכלים על גולשי סקי וסנובורד

בזמן שהם מחכים לתורם במדרון,

רואים את כולם הולכים לקצה

ונסוגים לאחור.

הולכים לקצה.

מסתכלים למטה על נקודת הנחיתה. נסוגים לאחור.

כי אתה לא רוצה שהנוף הזה יפתיע אותך כשאתה באוויר.

אני אדחוף אותך מהר.

אני אוודא שלא תיפול, אבל זה כיף יותר כשעושים את זה מהר.

טרוויס דחף אותו, ואז עצר אותו ממש על הקצה.

כל העסק עורר אי נוחות, יודעים

כשראיתי את טרוור מתאמן לקראת הקפיצה,

התחלתי להילחץ יותר ויותר,

כי היה ברור שהוא יקפוץ

ישר לתוך המדרון בשיא המהירות.

הכול היה מוכן. הוא עמד לקפוץ.

שלוש, שתיים, אחת, מתחילים!

הוא גלש במורד ההר.

אני זוכר שחשבתי שהוא איטי.

אני חושב… -זו הייתה החלטה טובה.

יותר מהירות. -אני מסכים.

הרבה יותר מהירות.

אני צריך יותר מהירות.

בסדר, אין בעיה.

זה העלה את מפלס החרדה הקולקטיבית.

"שיט. בסדר.

"הוא יצליח. יהיה בסדר.

"טוב, אולי."

העלינו אותו לנקודת פתיחה גבוהה יותר.

כנראה גבוהה יותר משל כולם.

אני זוכר שאמרתי משהו בסגנון,

"טרוור, אתה בטוח שאתה באמת רוצה לעשות את זה"

תשע פעמים מתוך עשר,

אם מישהו לא מאמין שהוא יצליח,

הוא לא יצליח.

ואז…

אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה -כן.

זה נבע מצורך אמיתי, "אני חייב לעשות את זה."

דממה מוחלטת.

אני בתחתית המדרון עם סמנכ"ל התפעול

ומנהל הסיכונים והבטיחות שלנו.

ואני לחוצה.

כולם מסתכלים על הדרך הכי קלה,

ואני חושבת, "לא, הוא יקפוץ מהנקודה הכי גבוהה" .

מה דעתך

אני לא זוכר את המילים המדויקות, אבל כנראה אמרתי,

"תיהנה", ואולי, "נתראה בצד השני."

ובאמת התכוונתי לזה, "נתראה בצד השני

"של הדבר שובר המוסכמות שאתה עומד לעשות."

אז הוא חזר לעמדה.

הכריז שהוא מתחיל.

שלוש, שתיים, אחת, מתחילים!

השאר הוא היסטוריה.

אלוהים.

כן!

זה היה מטורף.

כן, גבר!

כן!

ואו.

אלוהים, כולם רצו לגעת בו, יודעים

כולם רצו קמצוץ מהקסם שהתרחש כרגע.

סגירת מעגל -

אתה יכול לספר לנו איך מסדרון קורבט קיבל את השם שלו

אני מנסה להיזכר, כי…

קורבט היה הראשון שגלש בו

אני מניח שבחלוף הזמן אנשים שוכחים.

יש כל כך הרבה סיפורים על מסדרון קורבט

בקהילת ג'קסון הול,

אבל אני לא יודעת הרבה על ברי קורבט.

אני גולש באתר הסקי ג'קסון הול מאז שהייתי ילד,

אבל אני לא יודע מה קרה לברי.

הסיפור האמיתי או הסיפור שאנחנו טווינו

ג'קסון הול, ויומינג -

ג'קסון הול היה…

חשבנו שווייל נהדרת עד שראינו את ג'קסון הול.

זה פשוט מקום יפהפה ומקסים.