House of the Dragon

‫בית הדרקון

‫אני חייב לראות את המלכה.

‫הוד מעלתך.

‫הוא עלה.

‫מי? ‫- אגון.

‫סאנפייר חי.

‫צאו.

‫סאנפייר מת, נרקב בשממה.

‫שבי.

‫אגון שרף את צבא מוטון ברוקס רסט.

‫ואז עף...

‫אני לא יודעת לאן.

‫תומכיו כבר שלחו עורבים לכל רחבי הארץ,

‫הם מכריזים על שובו של המלך.

‫פשוטי העם טוענים שזהו אות מהאלים ‫שאגון נועד לשלוט.

‫שהוא והדרקון שלו שבו לתחייה ‫כדי לתבוע מחדש את כס המלוכה.

‫ברגע זה נתיניי מתאספים מחוץ לספט העליון,

‫מפצירים באלים לומר מי נועד למלוך עליהם,

‫אחרי כל מה שנלחמתי למענו וסבלתי.

‫ראינירה.

‫האלים הנחותים אינם קובעים מה עתיד לבוא.

‫אנחנו צאצאיה של ואליריה העתיקה.

‫יש לך כוח מוחלט בהישג ידך,

‫עלייך רק להפעילו.

‫וייסריז המזורגג.

‫הוא שם אותי כאן.

‫נבואתו בחנה אותי שוב ושוב,

‫ועמדתי בכל אתגר.

‫זהו המבחן שלך.

‫עכשיו.

‫הרגע שבו תעלי.

‫התכונה היחידה שהארץ מבינה היא כוח.

‫תמיד ידעת את זה.

‫הצב תצפית על דרקוניו של אגון,

‫ושלח את יו לתפוס עמדה ‫ליד בור הדרקון עם ורמית'ור.

‫אתה תמשיך עם המתקפה על טמבלטון.

‫תעבור מבית לבית,

‫וחסל כל חייל הייטאוור,

‫הרוג אותם עד האיש האחרון.

‫הארץ צופה בנו.

‫אל תהפוך אותי למפלצת.

‫יהיה לי לעונג רב, הוד מעלתך.

‫לאחר שאורמונד ודאירון ימותו,

‫אחשוף את ליבו הכוזב של אגון ‫ואהרוג אותו בעצמי.

‫הוד מעלתך, האם הוכנו תוכניות ‫להצלתו של נחש הים?

‫תהיה הצלה?

‫אביך יחפש בטמבלטון את נחש הים

‫לאחר שהעיר תיכבש שוב.

‫הוא ימות מזמן עד אז. שלחי אותי עכשיו.

‫את ואדם דרושים כאן להגנת העיר,

‫אם אכן השמועות נכונות וסאנפייר שב לתחייה.

‫קורליס הוא ימינך, בן בריתך הוותיק ביותר.

‫איני מבקשת רע לסבך, אך הוא עשה את בחירתו,

‫ועכשיו עלינו לשלם את המחיר עליה.

‫זאת היתה אשמתך.

‫מה?

‫שלורד קורליס היה שם ונשבה.

‫אל תעזי.

‫כך תמיד התייחסת לאלו שמשרתים אותך.

‫אדם ואני עבדנו ללא מנוח

‫באינספור גיחות בחיפוש אחרי אויבייך,

‫רק כדי שתגמלי לנו בזעמך.

‫כן, כי הגיחות שלכם לא העלו דבר,

‫בזמן שאויביי העצימו את כוחם.

‫אם מישהו מועיל לך, את משתמשת בו.

‫אבל אם לא, את נוטשת אותו, ‫כפי שעשית עם ריינה.

‫ועכשיו היא שבורה, כמו סבי.

‫היו מצדיקים אותי ‫אם הייתי נוטשת אותך אחרי הגאלט.

‫אולי.

‫אבל את צריכה את הדרקון שלי.

‫ילדה חצופה.

‫אל לי להאשים אותך על כך, למען האמת. ‫החוצפה זורמת בדמך,

‫כפי שאחותך הזכירה לנו לאחרונה.

‫בוקר טוב, אדונים נכבדים.

‫אכן בוקר טוב.

‫הפלגנו כל הלילה מדריפטמארק

‫לאחר שלמדנו שהאדון המפקד שלנו ‫הוא בן ערובה אצל הייטאוור.

‫המלכה שלחה לקרוא לכם ‫כדי לאבטח את מעלה המלך.

‫היענות לה עלולה להוביל למותו של אדוננו.

‫לורד קורליס ידע ‫את הסיכונים הכרוכים בהרפתקאותיו.

‫הוא היה רוצה שנעריך את כבוד ולאריון ‫יותר מאשר את חייו.

‫מי אתה שתדבר בשם רצונותיו של אדוננו?

‫בנו החי הבכור.

‫ויורשו המוכרז.

‫אדון הגאות שלכם לעתיד.

‫פתחו את השערים!

‫אחורה פנה.

‫קדימה צעד.

‫זה...

‫כל זה...

‫הוא למענך.

‫ראוי לציון, הלא כן?

‫אבל...

‫עליך להיות אביר

‫לפני שתוכתר כמלך.

‫כרע ברך.

‫דאירון טארגאריין, האם אתה נשבע ‫לעיניהם של האלים והאנשים,

‫להגן על אלו שלא יכולים להגן על עצמם?

‫תיכנסו פנימה!

‫להגן על כל הנשים והילדים.

‫לציית למפקדיך, לאדונך העליון.

‫אטמו את השערים!

‫להילחם בגבורה בכל עת שתידרש.

‫לבצע משימות אחרות שיוטלו עליך...

‫היכון. ‫- גם אם יהיו קשות...

‫להרים. ‫- או כנועות או מסוכנות?

‫עצרו!

‫אני נשבע.

‫אם כך קום אביר.

‫סר דאירון הדגול...

‫והאר את הדרך.

‫צבא מלכת הממזרים עומד בשערים

‫ודודה הוא זה שיוביל אותם לטבח.

‫לא, מאהבה.

‫לא, בעלה.

‫דיימון פאקינג טארגאריין.

‫והדרקון שלו. ‫- ברור שיש לו דרקון מזורגג.

‫אבל הוא לא ישתמש בו.

‫ואיך אתה יודע?

‫כי אשתו, המלכה, לא תתן לו.

‫ראינירה מחזיקה את דיימון על חבל קצר,

‫כמו כלבה במלונה.

‫עוד שיכר לאדון הדרקון.

‫הנסיך הסורר ירעד בקרוב

‫לפני לורד אולף הלבן, הגדול והנורא!

‫הוד מעלתך.

‫הוד מעלתך, האם משהו לא בסדר? ‫- מה קרה?

‫הנסיכה הליינה.

‫היא לא אוכלת.

‫המלומדים דואגים לבריאותה, ‫בעיקר לתינוק שבבטנה.

‫תקראי לסר אלין.

‫אני זקוקה לליווי מלא לספט העליון.

‫שם, היום, הספטון העליון ימשח אותי

‫ויברך את שלטוני מול כל אנשי מעלה המלך.

‫לא יהיה ספק במי האלים בחרו למלוכה.

‫מיד, הוד מעלתך.

‫זה הכול?

‫לא.

‫מה כל זה?

‫אבירים?

‫אבירים!

‫גברתי, סליחה על ההפרעה.

‫לא ניתן לנו הרבה זמן. ‫- זמן למה?

‫אורגן לך מעבר על סיפון מרמייד קיס.

‫עלייך להפליג אל פנטוס עם רדת החשיכה.

‫עליי להודיע לך ששרותייך כאן הגיעו לקיצם.

‫שירתת את המלכה ואת הארץ בנאמנות רבה,

‫והוד מעלתה מבקשת להביע את תודתה.

‫יינתן לך זהב במידה מספקת ‫לאחוזה ומשרתים משלך.

‫תזדרזו עם זה.

‫גם אני לא מבינה, גברתי.

‫השעה חלפה, גברתי.

‫עליי להחזיר אותך לחדרך.

‫מכאן, נסיכה.

‫אל תבטחי במלכה.

‫אגון חזר. הדרקון שלו חי.

‫ילדך שלא נולד הוא בן ערובה,

‫פרס שבאמצעותו יש לה כוח...

‫תמשיכי לנוע. ‫- ...על אויביה.

‫היא לעולם לא תשחרר אותך. ‫- מספיק, אמרתי.

‫איימונד, אתה זוכר?

‫איימונד, זוכר?

‫תעזור לי.

‫אל תדאג.

‫אתה חי.

‫הנה, שתה את זה.

‫יהיה עוד אחד עוד שעה.

‫היא הרעילה אותי.

‫הבנת שאתה לבד בעולם הזה.

‫בכך, אנחנו יחד.

‫אבל אין עוד ברצוני לסבול את זה.

‫ואתה?

‫למה אכפת לך אם אני לבד?

‫אם אחיה או אמות?

‫אני קוטל שארים, אליס.

‫אחי מת מידי.

‫אני ארור על עוונותיי ומקולל לסבול.

‫את צריכה לעזוב אותי.

‫כדי שלא תביאי על עצמך את גורלי.

‫כשהדרקון באלריון שרף את המקום הזה,

‫זה היה כדי לשים קץ לשושלת הארן.

‫אבל שושלתו לא הסתיימה כל כך בקלות.

‫ילד...

‫בן...

‫המשיך לחיות.

‫נכווה קשות, אבל חי.

‫אמו היתה נותנת הכול כדי להציל אותו.

‫היא קראה למלומדים מרחבי שבע הממלכות, ‫אך ללא תועלת.

‫אז היא פנתה לתרופות עתיקות יותר.

‫היא חשפה לחשים עתיקים יותר מהארץ.

‫היא טיפלה בו עם דברים שחיו ביער.

‫אך דבר מכל זה לא הצליח לרפא ‫את מה שעשתה אש הדרקון.

‫כשהילד מת...

‫היא ניסתה ללכת יחד איתו.

‫ואז היא למדה את המחיר.

‫היא גילתה אז שקוללה להמשיך לחיות.

‫להישאר בתחומי ממלכתם ‫של מלכי הנהרות הקדומים.

‫מקוללת על שחלקה את תאוות הבצע של הארן.

‫שמה, תוארה וטירתה נלקחו ממנה...

‫ונגזר עליה לשרת כל אדון עלוב ‫שבא לכאן למשול בטירה.