The first 200 lines.
התמזל מזלי
לסקר אירועי ספורט במשך יותר מ-30 שנה,
ואני לא זוכר שציפיתי למשחק יותר מלמשחק הזה.
ואם אתם מחפשים רגעי שיא במשחק הערב,
קוראים להם וינס יאנג.
אתה זוכר את הפעם הראשונה שראית קלטת של וינס יאנג?
כן. חשבתי שהוא פריק.
וינס יאנג הוא הקוורטרבק המסוכן והמלהיב ביותר בפוטבול המכללות.
הם לא מצליחים לעצור אותו. מדהים!
אתם מאמינים?
הוא היה חיה. הוא היה דומיננטי פיזית.
גם הגנה מושלמת לא תגבור עליו.
טאצ'דאון!
וינס יאנג הוא ליגה אחרת, אחי.
הכישרון, הכוכבות, האישיות שלו, הוא הקדים את זמנו.
החברים שלי ואני קראנו לו מייקל ג'ורדן של פוטבול המכללות.
תראו לי מישהו אגדי יותר מזה.
הביצועים שלו היו הכי טובים בכל ספורט במכללות.
ועכשיו יש רק משחק אחד.
ה"טרוג'נס של דרום קליפורניה" מול ה"טקסס לונגהורנס"…
תתפסו אותם, מותק. -…על אליפות המכללות.
עבור אוהדי פוטבול המכללות, ה"רוז בול" ב-2006 היה משחק המאה.
לאיש מעולם לא היה משחק כזה.
אין ספק שווינס יהיה שחקן מקצועי ויצליח בליגת הפוטבול.
אחרי המשחק ההוא ב"רוז בול", החיים שלי היו…
ה"טנסי טייטאנס" בוחרים בווינס יאנג.
לא עצרתי לרגע. -וינס יאנג.
יאנג עשה זאת שוב!
אבל יחד עם זה, לא הצלחתי להתמודד עם זה.
והוא מאבד את הכדור.
אנשים בעלי ציפיות גבוהות מפעילים על עצמם המון לחץ.
כשאתה חושב שאתה כישלון, אתה במצב רע.
קריאות בוז. וינס יאנג מאבד את הכדור.
כל מה שעברתי…
הקוורטרבק הזכיר התאבדות כמה פעמים לפני שעזב את הבית עם אקדח.
דברים שמעולם לא חשבתי שיקרו לי…
יאנג, דמות שנויה במחלוקת,
הסתכסך גם עם המאמן הראשי ג'ף פישר.
הוא פשוט לא ידע איך לעבד את כל זה.
והוא הפגין חולשה.
השאלה איך וינס יגיב. לא אהבתי איך שהוא הגיב עד כה.
כל החרא בתקשורת…
אני לא רוצה בעיות.
זה היה מחוץ לשליטתי.
זה ממש עצוב. אני חושב שהקריירה שלו באן-אף-אל נגמרה.
נקודה. זו אשליה.
בשלב הזה, אתה שלם עם המסע שלך?
ממש לא, אני לא שלם. לעזאזל.
אבל לכל דבר יש סיבה.
זאת העדות שלי.
- עדותו של וינס יאנג -
- אוסטין, טקסס -
אתה אגדה, אחי. -יופי של חולצה.
אני מעריץ גדול של וינס יאנג. -כן!
כן, מותק.
הכי טוב שהיה.
טוב, קדימה.
תראו את כל זה.
המחזה תמיד מרהיב באצטדיון טקסס ממוריאל.
"עיני טקסס נשואות אליך…"
אני מת על פוטבול עד היום, גבר.
אין כמו משפחה, לעזאזל.
אני נוטה להיזכר ברגעים האלו מהקריירה שלי.
אני צופה בכל המשחקים,
מהמכללות ועד הליגה, אפילו בכמה משחקים מהתיכון.
עוד ממזר קשוח.
עדיין מתגעגע לזרקורים.
הכוכבים הגיעו למשחק משמעותי מאוד.
וינס יאנג צופה, אחד הגדולים בכל הזמנים.
העובדה שעדיין מזהים אותי
כאחד מאלו שעשו את זה ברמה הגבוהה ביותר,
זה כל העניין.
ניסיון שני לטאצ'דאון. הנה תרגיל ההטעיה…
היישר לידיים של ארץ' מאנינג! -קדימה!
היי, ארץ', אתה יודע לתפוס?
קדימה, לעזאזל!
כשהייתי ילד, היינו עניים מאוד,
וחיינו מיום ליום.
היה מטורף בבית שלי.
שתייה, מסיבות,
סמים, קטטות.
בשכונה שלי היה עץ שהיה המקום הבטוח שלי.
הייתי הולך לשם לחשוב.
הייתי מטפס על העץ הזה ויושב שם.
זה עזר לי להתמקד ביעד הבא שלי.
כשהגעתי למגרש הפוטבול בתיכון מדיסון,
רציתי להיות הכי טוב שאני יכול.
כדי שאוכל לשנות את אורח החיים של כל המשפחה שלי.
גובה 1.98 מטרים, 102 ק"ג,
ורץ כמו צבי. זה אמור להיות לא חוקי.
כשהייתי ילד, כולם אמרו לי שלא אוכל להיות קוורטרבק.
וינס יאנג! טאצ'דאון.
כשאומרים לי שאני לא יכול, זה מעורר בי תשוקה לעשות את זה.
חמש, ארבע, שלוש, שתיים, אחת…
המראה!
הוא פנוי, והוא תפס את הכדור!
איזו מסירה של יאנג!
אחד השחקנים הצעירים הטובים במדינה. תציג את הקוורטרבק שלך?
כולם מכירים את וינסנט יאנג, והוא עושה הכול טוב.
הוא רץ, הוא יכול לקפוץ, הוא יכול לזרוק.
אל האנד זון. טאצ'דאון!
ראיתי אותו בחדשות, ואמרתי, "מה קורה?"
כאילו, "הילד הזה ממש משתולל".
הוא עצר את נשימתנו במהלכים מדהימים.
חבר'ה שהיו מציקים לו הרבה
נהפכו לחברים שלו.
נראה לי שהם ידעו שהוא יהיה משהו אחר.
שהוא יהיה כוכב.
וינס יאנג יוצא מהשער, הנה הוא רץ.
אבל זה ממש היכה בי
כשהאסטרודום התמלא עד אפס מקום.
שיחקנו הרבה משחקים באסטרודום
כי הקהל הלך וגדל.
ה"מדיסון מרלינס" נהפכו לדגים מהגדולים ביותר באגם.
כפוטבול תיכונים, זה היה בלתי נתפס בעיניי.
עונה רגילה מושלמת.
אנשים ידעו כבר מי הוא בכל מקום שהיינו בו.
הם ידעו מי אנחנו.
חשבנו לעצמנו שזה משהו עצום.
הסיפור הזה הוא על בחור צעיר שיש לו את כל החבילה,
על המגרש ומחוצה לו.
התחלתי לקבל מכתבים ממכללות,
והמצלמה הייתה בפנים שלי.
אני זוכרת מכתבים שהגיעו כל הזמן.
אוניברסיטת לואיזיאנה, פלורידה, אלבמה.
כולם.
אני חושבת שראיתי אותו זורק חלק מהם,
כי הגיעו כל כך הרבה.
הכי רציתי ללמוד באוניברסיטת פלורידה.
הקבוצה של בובי באודן,
"פלורידה סטייט סמינולס".
אהבתי כשהם עשו…
הערצתי את צ'ארלי וורד. -מוסר…
הוא הצליח כקוורטרבק שחור.
טאצ'דאון!
המאמן נכנס. "קיבלת מכתב מפלורידה סטייט".
השתגעתי,
פתחתי אותו כאילו זה שקית צ'יפס.
הם רצו אותי כווייד רסיבר.
אמרתי, "לא, אני לא…
"אני לא רוצה היות וייד רסיבר, אני רוצה להיות קוורטרבק".
זה שבר לי את הלב.
חשבתי לעצמי, "לעזאזל, אתה לא יודע לאן תלך עכשיו".
לפי הקלישאה, הכול גדול יותר בטקסס.
הפוטבול בטקסס לא רק גדול יותר,
הוא חדר לכל היבט בחיים.
אבל כאוהד אונ' טקסס,
הרעיון שהאוניברסיטה המובילה
תהיה על הפנים,
בהיעדר מונח טוב יותר, לא היה הגיוני.
ה"טקסס לונגהורנס" שעטו אל ה"קוטון בול קלאסיק".
בפוטבול המכללות בשנות ה-60 וה-70,
ה"לונגהורנס" היו גדולים…
טקסס זוכה באליפות הארצית.
…וממש מעולים.
אקח את זה לוושינגטון ואכתוב "טקסס". זה בסדר?
אבל עד 1996, הם לא זכו בתואר כבר עשרות שנים.
ה"לונגהורנס" הושמדו.
ה"לונגהורנס" מתוסכלים. -הם היו בינוניים.
זה מביך.
וטקסס נהפכה לבדיחה הכי גדולה בפוטבול המכללות.
וזה לא מתקבל טוב במדינת טקסס.
הרשו לי להציג את מאמן הפוטבול החדש באוניברסיטת טקסס, מאק בראון.
נראה לי שאפשר להתחיל עם זה עכשיו.
מאק בראון הפך את טקסס לרלוונטית שוב.
מאק בראון משנה את מזלם
של ה"הורנס" בשנה הראשונה שלו.
בחוץ! טאצ'דאון!
הגיוס שלו… הוא היה הקוסם מארץ עוץ של הפוטבול בטקסס.
תתפסו אותם בקרניים!
טקסס נהפכה לקבוצה מוכשרת להפליא.
כולנו חשבנו שהוא יכול להיות המושיע.
לא רציתי לנצח בתשעה משחקים בשנה הראשונה, רציתי לנצח בכולם.
לא רציתי לחכות עד גיל 54 כדי לזכות באליפות ארצית.
לשבור להם את הרצון לנצח. קדימה.
אבל היו לנו הזדמנויות לנצח,
והפסדנו.
זה היה יום קשה מאוד, וזה רק החמיר.
אפילו עם מאק בראון וכל הכישרונות,
קבוצת הפוטבול של טקסס עדיין הייתה זקוקה למישהו שיעזור לה להתגבר.
צוות הגיוס שלנו אמר, "אתה צריך לראות אותו".
והמשמעות הייתה בדרך כלל, "בוא, מהר".
וינס היה חכם, היו לו ציונים טובים, והייתה לו יכולת.
ואז צריך לחשוב אם הוא מתאים למקום הזה.
אם הם לא התאימו לסגנון שלנו, לא לקחנו אותם.
לא חשוב כמה הם טובים.
לכן להכיר את האדם,
איך הוא גדל, באיזו סביבה הוא גדל,
זה היה חשוב מאוד מבחינתי.
פגשתי לראשונה את המאמן בראון בביקור הרשמי שלו בבית שלי.
הם הביאו כמעט את כולם
מהצד ההתקפי של הכדור.
היו הרבה אנשים בבית ההוא.
זה לא היה בית גדול. מאק בראון ישב על הרצפה.
חיבבתי אותו, כי הוא ישב על הרצפה המגעילה.
סליחה. לא התכוונתי לקלל. -את יכולה לקלל.
אני ממש מצטערת.
לעולם לא אשכח. אהבתי את סבתא.
היא קשוחה.
היא אמרה, "אני לא יודעת אם טקסס תקבל קוורטרבק שחור".
No comments yet. Be the first to leave one.