The first 200 lines.
שלום! זה מקליט?
למדתי הרבה על עצמי במהלך יצירתה של הסדרה הזאת.
אקשן.
למדתי כל כך הרבה. קשה לתאר איך זה להיות בסט כמו של "עוצר נשימה".
זה נראה טוב, נכון?
מעולם לא היה לי קשר כפי שיש לי עם השחקנים של "עוצר נשימה".
אנחנו כמו משפחה.
אלוהים.
הכול השתנה בן לילה ולעולם לא יחזור להיות כפי שהיה.
"עוצר נשימה"!
הלוואי שהייתה לי סדרה כזאת כשגדלתי.
אני מקווה שהיא עזרה לאנשים.
זה הדבר הכי מבורך שאני יכולה לקוות לו כיוצרת.
להתראות.
- עוצר נשימה: לסיים בהיי -
- "עוצר נשימה" -
סיפור הרקע של "עוצר נשימה" הוא מעניין.
בגיל 19 כתבתי והוצאתי לאור את ספר הנוער הבוגר הראשון שלי, "סוליטייר".
- אליס אוזמן, יוצרת/סופרת -
הספר עסק בטורי ספרינג, שאלה שמכירים את "עוצר נשימה" יודעים שהיא…
- אתם בסדר? -
אחותו הגדולה של צ'רלי.
אהבתי מאוד את ניק וצ'רלי כדמויות ב"סוליטייר"
ומייד כשסיימתי לכתוב את הספר,
ידעתי שאני רוצה לספר איכשהו את סיפורם של ניק וצ'רלי.
רציתי להבין איך ניק וצ'רלי הגיעו בגיל צעיר כל כך לנקודה הזאת,
שבה הם נמצאים…
- תנשק אותי? -
במערכת יחסים כה יפה, אוהבת ותומכת ולכן רציתי לספר את סיפור הרקע שלהם.
אבל כשהתחלתי לתכנן את זה כרומן גרפי,
לא חשבתי שאוכל להוציא אותו לאור באופן הרגיל.
אבל חשבתי שאוכל להוציא לאור ספר בעצמי עם קמפיין מימון המונים…
- פעם נמשכתי לבנות אבל עכשיו אני נמשך אליך -
- תפיסה. דחיפה. -
לגייס את הכסף וליצור את הספר לגמרי בעצמי, ללא הוצאה לאור.
כשהתחלתי בגיוס הכספים, הייתי בהלם.
הגענו לסכום המבוקש תוך ארבע שעות,
והסכום הסופי היה גדול פי חמישה או שישה מהיעד.
- 58,925 ליש"ט מיעד של 9,000 -
אז לקחתי צעד אחורה וחשבתי,
"אנשים ממש אוהבים את הרומן הגרפי הזה". זו הייתה הפתעה רצינית. כן.
- פטריק וולטרס, מפיק אחראי ב"סי סו פילמס" -
קראתי קטע קצר מהכרך הראשון של הרומן הגרפי ואמרתי כזה, "ואו".
אהבתי את דמותו של צ'רלי.
היא הזכירה לי קצת את עצמי.
חי נפשי.
זאת התמונה.
זהו רגע ה"צ'רלי ספרינג" שלי. זה אני, בבית הספר.
אז כשנפגשתי עם אליס,
חשבתי, "אולי אשלוף את הטלפון שלי ואראה את התמונה הזאת,
כדי שיהיה לנו רגע ששובר את הקרח כזה,
ועשיתי זאת, כנראה באופן נבוך וחששני מאוד.
- יש לך ממחטות נייר? העט שלי התפוצץ. -
דיברתי עם אחרים שרצו לעבד אותו לטלוויזיה ולא הייתי בטוחה שהם באמת אוהבים
את מהותו של "עוצר נשימה", אבל מפטריק חשתי בזה מייד.
והנה אנחנו כאן. -נפלא לשמוע.
היינו בני 17 כשנפגשנו.
- קיט קונור: ניק נלסון ג'ו לוק: צ'רלי ספרינג -
אני הייתי בן 16. -כן, ואני 17.
"עוצר נשימה" היה האודישן הראשון שעשיתי ו…
למען האמת, אני לא זוכר אותו ממש טוב.
- 14 באפריל 2022 -
אני זוכרת את האודישן העצמי של ג'ו, כי הוא ביצע את המונולוג של צ'רלי,
ששלחנו לכל האנשים שנבחנו לתפקיד צ'רלי.
בסוף הוא הקדיש בין 30 שניות לדקה
כדי לספר כיצד הוא אישית מתחבר לצ'רלי
ושהוא מרגיש שהוא צ'רלי בבית הספר שלו.
וזה היה הרגע שבו…
ראיתי את צ'רלי במציאות לראשונה.
ביצענו אודישן זוגי עם קיט וג'ו.
הם לא נפגשו מעולם לפני כן,
וזו הייתה סצנת הנשיקה הגדולה הראשונה בעונה מספר אחת.
זה היה ממש מחשמל.
אני זוכר שחשבתי,
"אלה ניק וצ'רלי. הצלחנו. לא נמצא טובים יותר מהם".
כן. נשמע נכון.
שלום. -היי.
שבי, בבקשה. -מושלם.
גדלתי במנצ'סטר.
אני עבדתי בסופרמרקט.
אני למדתי בבית הספר ואחרי הלימודים השתתפתי בכל מועדון אפשרי.
אני כתבתי שירים ויצרתי מוזיקה.
עבדתי כאומנת אצל משפחה נהדרת…
- ג'ני וולסר: טורי ספרינג -
שאם היא צופה כרגע, שלום לכם…
חבר הודיע לי על אודישן פתוח שפורסם באינסטגרם וחשבתי, "זה ממש אני".
- קיזי אדג'ל: דארסי אולסון -
מעולם לא ממש ראיתי את עצמי בתחום הזה,
שלא לדבר על גילום תפקיד של טרנס.
כבר כמעט הרמתי ידיים…
- יסמין פיני: אל ארג'נט -
ואז הבטתי בטלפון שלי והוא צפצף. "מה זה?"
"אה, זה די מתאים לי."
- קורינה בראון: טארה ג'ונס -
- ויליאם גאו: טאו שו -
ערב קודם לכן התאמנתי מול הראי.
כמעט לא נכנסתי למכונית בשביל האודישן
ואמרתי לעצמי שאם אני פוחד ללכת לשם, אני לא חייב.
ואני זוכר שבאודישן חששתי יותר מאי פעם, כנראה.
יצאתי מהמשמרת מוקדם ורצתי הביתה בשביל שיחת הזום.
- טובי דונובן: אייזק הנדרסון -
הייתי באוטובוס וראיתי שיחה שלא נענתה מהסוכן שלי.
והמלהק התקשר אליי ואמר, "קיבלת את התפקיד".
לא האמנתי.
ניסיתי להיראות רגוע: "אני אעשה כמיטב יכולתי. תודה על ההזדמנות",
ואימא שלי קפצה בטירוף בצד.
זה היה רגע מדהים.
רגע כזה של, "כן, אולי משחק הוא אפשרי בשבילי".
הליהוק לא ייאמן, כי היה צריך ללהק קבוצת חברים,
והנה אנחנו כאן, ארבע שנים לאחר מכן, כולנו באותו צ'אט קבוצתי.
זה "עוצר נשימה".
איזה חמוד.
מזלנו שהיו לנו כשבועיים של חזרות
לקראת העונה הראשונה.
זה היה בזמן הקורונה, אז כולנו היינו עם מסכות.
נפגשנו בכנסייה ופשוט עברנו על הסצנות.
זה היה ממש נפלא, כי כך הכרנו זה את זה כקבוצה.
זה היה כל כך מגניב.
שמענו את כולם מקריאים את תפקידיהם כדמויות שלהם
וזה היה ממש מרגש.
חלק מהדברים בין ג'ו לקיט, בין ניק לצ'רלי…
כולנו השתתקנו והבטנו בהם, כזה, "אלוהים, זה הולך להצליח".
אני נמצא כאן עם ג'ו לוק מנטפליקס.
שלום. זה הסט של "עוצר נשימה".
ביום הראשון שלי על הסט, אליס ופטריק ניגשו אליי והרגישו שאני מתוחה.
הם פשוט החזיקו לי את היד, כזה: "זה הולך להיות מדהים. את במרחב בטוח".
ברוב הסצנות שלי היינו רק אני וג'ו.
לא ממש הכרתי את שאר השחקנים, ובאחת מהפסקות הצהריים
אני זוכרת ששמעתי את כולם עושים חיים משוגעים באחד החדרים.
אזרתי אומץ, דפקתי על הדלת והצגתי את עצמי.
לאחר מכן הוסיפו אותי לקבוצת הווטסאפ.
על הסט הייתה תחושה שאנחנו עושים משהו די מיוחד, כמו לספר את סיפורם
של הקווירים הצעירים האלה, שמתאהבים ומוצאים את דרכם בחיים.
הבטתי בתמונות שלי מהעונה הראשונה
וחשבתי, "אין לך מושג מה מחכה לך".
הקסם של העונה הראשונה…
אני חושב שהוא נגע לליבם של אנשים רבים.
אני מקווה. בלי עין הרע.
- עוצר נשימה -
כששמעתי לראשונה שהיא תצא בנטפליקס, חששתי קצת.
אמרתי כזה, "אוי, לא. איך זה יהיה?"
זה קרה בתקופה שלאחר הסגרים,
כשאנשים רצו משהו שיוכלו להזדהות איתו.
ואז ראיתי את התוכנית…
- סוזנה סמית, מעריצה של "עוצר נשימה" -
ולדעתי זה שינה את הכימיה במוח שלי.
היא כל כך נאמנה למה שאליס יצרה.
זה עיבוד מושלם.
צפיתי בעונה הראשונה והפכתי לאובססיבית.
- דידי היקס, מעריצה -
זה סיפור על מציאת המקום שלך והאנשים שלך.
אימא שלי צפתה בתוכנית…
- צ'רלי אנדרוז, מעריצה של "עוצר נשימה" -
וזה עזר לה להבין את חיי קצת יותר.
התאהבתי ב"עוצר נשימה" מייד…
- ג'נט א. לי עיתונאית טלוויזיה, "דיגיטל ספיי" -
בדמויות, בעולם…
התאהבתי באהבה שוב.
"עוצר נשימה" גרמה לי להרגיש ממש גאה…
- סידני ייטס, עיתונאית טלוויזיה -
בכך שסוף סוף יש לנו סדרה שבה הדמויות הקוויריות הן במרכז הבמה.
זה היה משהו שונה מאוד, שבליבו אהבה ודאגה.
אנשים מכל הדורות התחברו ל"עוצר נשימה".
- ג'יימי וינדאסט, עיתונאי/ת וסופר/ת -
היא מילאה חלל שייתכן שלא היה להם במהלך ילדותם והתבגרותם,
וצעירים יכולים גם להתחבר אליה כעת, כי הם יכולים לראות בה את עצמם.
אני במשבר גיי רציני.
הייתי כל כך מבולבל.
וכעת היא כבשה את העולם.
זה היה ממש חדשני.
- טאג וורנר, מנכ"ל גיי טיימס -
תוכנית טלוויזיה שהתמקדה בעלילות קוויריות
ולא הציגה רמה קיצונית של טראומה.
הרגשתי מאושר וגאה מאוד
מכך שזו יכולה להיות החוויה בעבור אנשים כמוני.
ראינו פשוט ילדים שמתנהגים כמו ילדים.
אקשן.
זו הפסקת הצהריים וטיפסנו עד לראש המגלשה. אסור לנו להיות פה.
כל הצוות נמצא למטה.
בחייך, פשוט תעשה את זה.
עם מעיל הפליס שלך!
איזו מגלשה! בחיים לא עליתי על כזאת.
החלטנו לקחת את הסוד הזה לקבר. איש לא ידע לעולם שעלינו על המגלשה.
אם היית רוצה לחשוף את הסוד השמור ביותר של מאחורי הקלעים, מה היית אומר?
אלוהים, סודות מאחורי הקלעים?
נראה לי ש…
טוב, בכל פעם שהייתה סצנה מאולתרת,
או דיאלוג שלא נשמע היטב, אנחנו…
היה כמעט בטוח שהשחקנים מדברים על שטרונגולים ומנושים.
אנחנו בחוץ. עיירת חוף.
טארה ודארסי רצות לעבר החוף, מתחרות ביניהן, צוחקות וצורחות.
אני כותבת את התסריטים, ותוך כדי כך יכולה לשוחח עם השחקנים,
ולראות מה הם מרגישים בקשר לסיפוריהן של הדמויות שלהם.
לעיתים קרובות הם פונים אליי עם רעיונות משלהם
ודעות ומחשבות שונות בקשר לסצנות או שורות מסוימות.
עוזר מאוד לשמוע את נקודת המבט שלהם.
אליס מדהימה בתקשורת, והיא ערנית מאוד.
כשגדלתי סבלתי מבריונות, כך שחוויתי טרנספוביה באופן אישי.
אז שאליס תשב איתי ותגיד,
"מה החוויה שלך? איך אפשר להטמיע אותה בתפקיד?"
No comments yet. Be the first to leave one.